ח' אום אל-עומדאן (כ-12 דונם) שבמודיעין, נסקרה לראשונה על ידי קלרמון-גנו בשנים 1873–1874 (Clermont-Ganneau 1896: 82–83). תועדו בה שרידי מבנים, בהם כנסייה שבה חמישה עמודים ורצפת פסיפס. מקור שם החורבה, לדעת קלרמון-גנו, בעמודים הרבים שנראו על פני השטח.
בשנים 2001–2002 נערכו באתר שלוש עונות חפירה (חדשות ארכיאולוגיות 114: 74–78) שבהן נחשפו ותועדו שרידי יישוב יהודי מהתקופה הפרסית-הלניסטית ומהתקופות ההלניסטית והרומית הקדומה, עד למרד בר כוכבא. מהתקופה הביזנטית נתגלו בעיקר מתקנים חקלאיים חצובים ובנויים, ושרידי דרכים. מהתקופה האומיית נתגלו שרידי מבנים וקירות תמך ובתקופה האסלאמית הקדומה האזור שימש שדה קבורה. החפירה הנוכחית מרוחקת כ-100 מ' בקו אווירי ממרכז האתר לכיוון דרום-מזרח.

בשנת 2003 נערכה חפירה בתוואי כבישים 11 ו-12 במודיעין (חדשות ארכיאולוגיות 120) ונחשפו בה מתקנים חקלאיים חצובים בסלע: גתות, ספלולים ובודדות, וכן מתקנים חקלאיים בנויים: שומרות, גדרות, מדרגות עיבוד חקלאיות ודרכים. נוסף על אלה נחשפו בורות מים ומערכות קבורה מהתקופות הרומית והביזנטית, וכן אבן ריסוק של בית בד ומחצבות.
בשנת 2010 נערכה חפירה כ-100 מ' במורד הוואדי ממערב ונחשף בה סכר גדול בנוי אבנים גדולות שהונחו לרוחב הוואדי (הרשאה מס' 5944-A).
באפריל 2012 נערכה חפירה במגרש הנושק בפינתו הדרומית-מערבית לפינתה הצפונית-מזרחית של החפירה הנוכחית (חדשות ארכיאולוגיות 125) ונחשפו בה מדרגות חקלאיות ומתקן חקלאי שכלל משטח דריכה ובור איגום.
 

במגרש שנחפר כעת, במדרון תלול היורד אל ערוץ עמוק, נחשפו עשרמדרגות חקלאיות שכיוונן מזרח–מערב, בהתאמה לקווי הגובה, מחלקו הגבוה של המדרון ועד לתחתית הערוץ (W10–W3 ,W1; איור 2). חלק מן המדרגות החקלאיות השתמרו לאורך 1.0–1.5 מ' ואילו אחרות השתמרו לאורך מטרים אחדים. המדרגות החקלאיות בנויות בנייה יבשה מגושי אבן וסלע במגוון גדלים. חלקן בנויות על גבי מדרגת סלע טבעית, הנדבך התחתון מונח הישר על הסלע. במקומות שאין מדרגת סלע, או שיש שקע בסלע, הנדבך התחתון של המדרגה מונח על מילוי אדמה ואבני גוויל קטנות. חלק מן המדרגות השתמרו לגובה 1–2 מ', ואילו אחרות לגובה 0.5–1.0 מ'.
 
מדרגות חקלאיות 1–4 (איור 3)
נחפר קטע של מדרגה חקלאית (W1; איור 4), בנויה אבני שדה גדולות המונחות על הסלע. המדרגה השתמרה לגובה מרבי של שלושה נדבכים. לעתים הונחו אבני שדה גדולות על יסוד של אבני גוויל בינוניות. המדרגה בנויה בקו גובה היורד במתינות מזרחה.
נחפרה מדרגה חקלאית (W2), בנויה אבני שדה גדולות שחלקן מונחות הישר על הסלע וחלקן על אבני שדה בינוניות המשמשות מסד לייצוב המדרגה. לצדה הצפוני צמודים שלושה קירות היוצרים מבנה רבוע קטן (L101; איור 5) ששימש כנראה שומרה. בין הקירות רווחים המעידים על כך שחלק מן האבנים נשדדו.
נחפרו שתי מדרגות חקלאיות לא ארוכות, בנויות מעט במדורג זו מזו, בקו גובה היורד במתינות אל הערוץ בתחתית המדרון. המדרגות בנויות אבני שדה במגוון גדלים, והן השתמרו לגובה של עד שלושה נדבכים.
 
מדרגות חקלאיות 5–9 (איור 6)
במרכז המדרון הצפוני נחפרו מדרגות חקלאיות בנויות אבני שדה גדולות, שביניהן אבני שדה בינוניות, מונחות על הסלע או על יסוד של אבני שדה קטנות. בחלק התחתון של המדרון, נחפרו מדרגות חקלאיות (W8 ,W6) הבנויות מאבני שדה בינוניות וקטנות המונחות על מילוי אדמה. המדרגות השתמרו לאורך מטרים אחדים בלבד. יש לשער כי בקרבת הערוץ, שבו שיפוע המדרון מתון, לא היה צורך באבני שדה גדולות לבניית המדרגות (איור 7).
 
מדרגה חקלאית 10 (איור 8)
בתחתית המדרון נחפרה מדרגה חקלאית הפונה בזווית קהה אל ערוץ הוואדי. ייתכן שהפנייה היא תוצאה של התמוטטות חלק מן המדרגה. המדרגה בנויה אבני שדה גדולות המונחות הישר על הסלע, ואורכה מטרים אחדים בלבד.
 
בחפירה לא נמצאו כלי חרס המאפשרים תיארוך של עשר המדרגות החקלאיות ושל השומרה. ייתכן שהמדרגות נבנו או היו בשימוש על ידי תושבי הכפר הסמוך, אום אל-עומדאן.
 
 

 
 Clermont-Ganneau C.S. 1896. Archaeological Researches in Palestine during the Years 1873-1874 Vol. II. London.