בחודש ינואר 2001 תועדה מערת קבורה בשוליים הדרומיים של בית עור א-תחתא (נ"צ — רי"ח 20803/64447; רי"י 15803/14447), לאחר שהיא נפרצה על ידי שודדים. התיעוד נערך, מטעם קמ"ט ארכיאולוגיה ביו"ש, על ידי י' פלג, בסיועם של פ' פורטנוב (מדידות ושרטוט) ומ' מנוקיאן (ציור).
מערת הקבורה נחצבה במעלה המדרון הדרומי של הכיפה שעליה שוכן היישוב (איור 1). היא כוללת שני חדרים, שנחצבו זה אחרי זה בציר צפון-דרום ודפנותיהם טויחו בטיח בהיר. בחזית המערה נחצב פתח קמור (0.5 × 0.5 מ'), וסביבו סותתה מסגרת רבועה (0.81 × 0.98 מ') לקליטת אבן סגירה שהתגלתה מוטלת לפני הפתח. מן הפתח יורדת מדרגה (0.25 מ' גובה) אל חדר הקבורה הקדמי (2.81 × 2.93 מ', 1.84-1.06 מ' גובה), שבדופנו המערבית נחצבו שני כוכי קבורה קמורים (A, B; כ-1.90 × 0.55–0.75 מ', 0.55–0.65 מ' עומק) והובחנה תחילת חציבה של כוך נוסף (C). תקרת החדר שטוחה ומשופעת לדרום. במרכז הדופן הצפונית של החדר נחצב פתח רבוע (0.5 × 0.6 מ') המוליך אל חדר הקבורה האחורי (2.81 × 3.17 מ', 1.89 מ' גובה), שנחצב במפלס נמוך מזה של החדר הקדמי. בדופנות החדר נחצבו חמישה כוכי קבורה (D–H) (2.21–1.82 × 0.66–0.48 מ', 0.55–0.65 מ' עומק). תקרת החדר מעט קמורה. כוכים F ו-G נחצבו בחלקם מתחת לחדר הקבורה הקדמי, ואל כל אחד מהם מוליכה מדרגה (0.12 מ' ו-0.14 מ' גובה) ממפלס החדר האחורי. פינתו הדרומית-מערבית של כוך H מתחברת עם פינת כוך שבחדר הקדמי. בהצטברויות בתוך המערה התגלו מעט שברי כלי חרס משלהי ימי הבית השני (המאה הא' לפסה"נ–המאה הא' לסה"נ; איור 2).