שטח M – מזרח

מטרת החפירה בעונה זו הייתה המשך ניקוי רצפות המבנה המונומנטלי מתקופת הברונזה המאוחרת שנחשף בעונה הקודמת, ואישוש הרצף הסטרטיגרפי של תקופת הברונזה המאוחרת והתיכונה בהתאמה לרצף שהובחן בחפירות שנות ה-90 באזור שמצפון, 'מכלול הפודיום' (איור 1). 
 
תקופת הברונזה התיכונה
לשלב זה שייכת מערכת המדרגות שנחשפה כבר בעונת 2012 (בן-תור, צוקרמן ובכר 2013). בעונת 2013 זוהו באזור הדרומי-מערבי שלה שני שלבי משנה. בשלב הקדום כוללת המערכת את המדרגות וכבש מרוצף העולה מצפון לדרום, שנתחם ממערב בקיר בנוי ארבעה מונוליתים מאבן גיר ומבנה על מלבנים (איור 2). בשלב המאוחר, שבו המדרגות עדיין שימשו, נבנתה אומנה המורכבת משני קירות החותמים את קיר הלבנים המונח על קיר המונוליתים ואת הכבש.
את קירות שלב זה חותך בצפון הקיר הדרומי של המבנה המונומנטלי מתקופת הברונזה המאוחרת.
 
תקופת הברונזה המאוחרת
שרידים מתקופה זו מוכרים רק בחלק הצפוני של השטח, שכן בחלק הדרומי, מעל כבש המדרגות הקדום, נבנה הקיר המונומנטלי של המבנה מתקופת הברונזה המאוחרת ומונח מילוי קונסטרוקטיבי – ככל הנראה חלק מבניית הקיר. את הממצאים מתקופת הברונזה המאוחרת אפשר לחלק לשני שלבים סטרטיגרפיים, שכל אחד מהם מאופיין במבנה מונומנטלי.
בשלב המבנה הקדום נבנו הקירות המונומנטליים המגדירים פינת מבנה בחלקו המערבי של השטח; המבנה נמשך מערבה אל מחוץ לשטח החפירה (איור 3). נראה כי בצפון השטח היה אולם נוסף, שקירו הצפוני הוא הקיר הדרומי של מכלול הפודיום שנחפר בשנות ה-90. מערכת הניקוז שפתחה נחשף בצפון-מערב השטח נבנתה כנראה בשלב זה (איור 4, במערב). המערכת, הכוללת לפחות שלוש תעלות ניקוז מקורות בלוחות בזלת, היא כנראה המשך של תעלת הניקוז המקורה באורתוסטטים שנמצאה מתחת לחצר 'מכלול הפודיום' מצפון.
לשלב זה מיוחסת רצפת טיח שהתגלתה בחתך בדיקה מצומצם מאוד, ועליה נחשפו שרידי לבנים שרופות שהותכו לזכוכית וכן גלעיני זיתים שרופים רבים (איור 4, מסומן בצהוב). ייתכן שגם ריצוף החלוקים במזרח השטח וגם חלקה הצפוני של מערכת המדרגות המשיכו לשמש בשלב זה.
בשלב המבנה המאוחר השתנתה תכנית המבנה ונוסף לו אולם מזרחי שרצפתו היא רצפת החלוקים שראשיתה בתקופת הברונזה התיכונה. החלק הצפוני של השטח הפך למסדרון מאורך שרצפת הטיח הלבנה שלו חתמה את הקירות הקדומים, ובחלקו המערבי נתגלה קיר מחיצה צר שתחם את אזור הפתח לתעלות הניקוז (איור 3, מסומן באדום, איור 4).
במקביל לקיר המזרחי של האולם המערבי נבנה קיר לבנים שחילק את האולם לשניים: מרחב צר במזרח ואולם רחב יותר במערב, שהמשכו מערבה מחוץ לגבול החפירה (איור 3, מסומן באדום).
במבנה המאוחר הובחן תת-שלב נוסף, שאפשר לזהותו כשלב של ירידה והתדרדרות, והוא מאופיין בבניית קירות לסגירת פתחים, בצמצום מרחבים ובחיתוך של קירות מונומנטליים (איור 3, הקירות מסומנים באדום).
שני הקירות המונומנטליים המגדירים את האולם המזרחי נחתכו, ועל גבי התוואי שלהם הונחו מילויים ונבנו קירות קטנים. אל הקיר המונומנטלי הדרומי של המבנה ניגש מתקן שבהקשרו התגלו עצמות רבות וגיר רך כתוש. בשלב זה גם הונח ריצוף אבנים בינוניות במסדרון הצפוני  והקיר הצפוני של המבנה דופן בשורת אבנים (איור 4, במזרח). ממערב לריצוף, צמוד לקיר הצפוני, נבנה מתקן המוגדר במעגל אבנים שבתוכו התגלו עשרות כלים (סירי בישול, קדרות, פכים, וכן שתי קערות ענקיות עשויות חומר סיר בישול; איור 4, מסומן באדום). בקצה הצפוני של קיר המחיצה שנבנה בשלב הקודם נוסף אורתוסטט (איור 3, מסומן באדום), ועל גבי רצפת עפר נמצא לוח בזלת, שנשען על קיר הלבנים הצפוני (איור 5) והיה ככל הנראה כיסוי לפתח מערכת הניקוז, שהמשיכה לשמש גם בשלב זה. תופעה דומה, של הסרת לוח בזלת מסותת היטב והנחתו בפינת החדר טרם חורבן המבנה, מוכרת באולם הדרומי של האגף הדרומי של מכלול הפודיום.
במרחב המזרחי של האולם המערבי הוצבו בשלב זה 13 פיתסים על גבי רצפת עפר מהודק וקורות עץ, ונשענו במערב על קיר הלבנים. שברים של הפיתסים נמצאו על ההמשך הצפוני החתוך של הקיר המונומנטלי, עדות לכך שהקיר נחתך עוד טרם החורבן (בן-תור, צוקרמן ובכר 2013).
המרחב המערבי של האולם נסגר בשלב זה מצפון בקיר מחיצה דק מאוד (איור 3, מסומן באדום), בנוי משורה אחת של לבנים. בחלקו הדרומי של המרחב המערבי הונח ריצוף אבנים בינוניות שעליו נמצאו קערות, שני פיתסים ריקים מממצא וקדרה. מדרום לריצוף נמצאו שלושה קנקנים מסחריים מלאים בחומר צהוב (איורים 6, 7).
ריכוז כלים נוסף, הכולל צפחת פיתסית, קערות רגילות וכן קערות מסוג scoops, נמצא בקצה הצפוני של החדר. באזור זה נמצא גם מתקן המורכב מלוחות עץ מצופים חומר בהיר (טיח?), שעליהם התגלו קערות scoops אחדות. המשך המתקן נמצא מעבר לגבול החפירה המערבי. שתי קערות בזלת רדודות נמצאו מנופצות, שעונות על קיר הלבנים המזרחי של המרחב, ומתחתן התגלה עלי מבזלת וכן ערמה של קונכיות (איור 7).
 
החורבן ואחריו
בכל רחבי המבנה המונומנטלי נמצאו לבנים שרופות ונפולות, ובמסדרון הצפוני ובאולם המערבי נמצאו קורות עץ שרופות, עדות לשרפה שהביאה לסיום השימוש במבנה. ניפוץ כלי החרס וכלי הבזלת מעידים אף הם על חורבן המבנה.
בתקופת הברזל, ככל הנראה במאה הי' לפסה"נ, נבנה מתחם המצבות על גבי שכבת החורבן של החלק הצפוני של מבנה זה (בן-תור, צוקרמן ובכר 2013).
 
 
שטח M – מערב
בשטח, שבין שטח M-68 ממערב לשטח M - מזרח ממזרח (איור 8), זוהו בעונת 2013 ארבעה שלבים סט
 
רטיגרפיים, כולם מאוחרים למאה הט' לפסה"נ. השלבים מתוארים להלן מן הקדום למאוחר.
 
שלב IV
לשלב זה יוחסה פינתו הצפונית-מערבית של מבנה גדול (כ-10 מ' אורך, כ-6 מ' רוחב; איור 9), שרובו כבר נחשף בחפירות המחודשות בראשית שנות ה-90 ושנות האלפיים בשטח M - מזרח. בשלב זה עמדו עמודי אבן הגיר חופשיים, והתייחסו אליהם שרידים ארכיטקטוניים דלים – שרידי ריצוף ושורת אבנים קטנות. עיקר החלל הפנימי של המבנה מחולק בקיר לבנים על מסד אבן בכיוון צפון–דרום. מחוץ למבנה ניגשת אליו ממערב רצפת עפר כבוש וטיח לבן שגבולותיה מערבה עדיין לא ידועים.
עוד מיוחסת לשלב זה רצפת עפר מהודק ומתקן אבני שדה עגול שבמרכזו נמצא מצבור של גרעיני חיטה מפוחמים.
 
שלב III
עיקרו של שלב זה הוא שינויים בחלוקת החלל הפנימי של המבנה; תוואי הקירות החיצוניים ומיקומם של עמודי האבן נושאי הכותרות השבורות ושברי עמודים נשמרו ונותרו ללא שינוי. גם פה נחלק החלל הפנימי בקיר אורך (כ-6.5 מ'), וכמה מן החללים הפתוחים בין עמודי האבן נסתמו בקירות קטנים עשויים אבני שדה קטנות. רצפת טיח ניגשה למבנה ממערב.זהו השלב האחרון שבו שימש המבנה, לאחריו הוא ניטש. 
 
שלב II
אלמנטים ארכיטקטוניים ברורים מן הזמן שלאחר צאת המבנה הגדול (משלבים IV ו-III) משימוש זוהו רק בחלקו המערבי של השטח.
בחלק הדרומי נחפר קיר אבן שכיוונו צפוןדרום, שעל ראשו שרידי מבנה העל מלבנים. רצפת עפר מהודק ואולי שרידי ריצוף ניגשים לקיר ממערב. ייתכן שזהו קיר חיצוני של מבנה הממשיך לדרום-מערב, מחוץ לגבול החפירה.
מצפון למבנה זה נחשפה פינה נוספת של מבנה שחלקו המערבי נחשף כבר בחפירות שטח M68 (איור 10). בתוך המבנה, ממערב לקיר המזרחי שלו, נחשפו קצותיהם של שני קירות חלוקה פנימיים המסתיימים במרחק שווה של כחצי מטר מן הקיר הסוגר במזרח, כך שנוצר מסדרון צר לאורך הקיר. בשלושת החללים שזוהו בתוך המבנה נחשפו קטעי רצפות של עפר מהודק וריצופי אבני שדה קטנות.
בין המבנה הצפוני למבנה הדרומי נחשף ריצוף אבנים שטוחות הנראות כסתימת סמטה צרה בין שני המבנים. היא נמשכת מערבה, מחוץ לגבול שטח החפירה (איור 11).
 
שלב I
לשלב זה יוחס רק קיר אבן אחד בפינה הדרומית-מערבית של השטח, מעל תוואי הקיר המזרחי של המבנה הדרומי משלב II (לעיל). לא נחשפו רצפות הניגשות לקיר זה.
 
 
שטח M – צפון-מערב
שטח זה נמצא מעל המשכה מערבה של החצר המרוצפת חלוקים של מכלול הפודיום, שחלקה המזרחי נחשף כבר בשנות ה-90.
בעונה זו נחשף התוואי של החומה המלאה אשר הקיפה את העיר העליונה במאה הט' לפסה"נ. חומה זו מוכרת כבר מחפירות משלחת ידין והמשכה המערבי נחפר בשטח M68, שם נחשפה נקודת החיבור שלה עם חומת הסוגרים (איור 10). המשכה מזרחה של החומה המלאה והמגדל הנסמך אליה מצפון התגלו בשטח M הישן בעונת 1992.
בעונה הנוכחית נחשפו הנדבכים האמצעיים של החומה המלאה, הבנויים מפן חיצוני ופנימי של אבני גוויל גדולות ומילוי פנימי צפוף של אבנים קטנות ובינוניות (איור 12). החומה והמגדל שנחשפו בשטח M צפון-מערב רחבים הרבה יותר מהמשכם המזרחי בשטח M הישן. בחלק המערבי של השטח, בנקודת החיבור עם שטח M68, נחשפה פינת הנסגה הפנימית של החומה המלאה, ונראה שבהמשך הפן הפנימי מזרחה, נחשפה הפינה השנייה של נסגה זו.
בחלקו המערבי של השטח נחשפה חלקלקה משופעת ומטויחת הניגשת אל החומה מצפון (איור 13). החפירה באזור זה הופסקה ותימשך עם התפלסות על גובה זה בשטח M - מערב שמדרום.