בחודש אוגוסט 2004 נערכה חפירת הצלה במבואה הדרומית של באר שבע (הרשאה מס' 4230-A*; נ"צ— רי"ח 18077-80/57115-8; רי"י 13077-80/07115-8), בעקבות עבודות תשתית ופיתוח. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון מנהל מקרקעי ישראל, נוהלה על ידי י' חימי, בהשתתפות א' האג'יאן (מדידות) וכ' הרש (ציור כלי חרס).
נפתחו שני שטחים (A ו-B) בחווה חקלאית משלהי התקופה הביזנטית וראשית התקופה האסלאמית.
בשטח A (איור 1) נחשפה בריכת חלוקה למי השקיה, שאליה התחברו כמה תעלות. קירות W103 ,W101, שבפינתם הוקמה בריכת החלוקה בעזרת קיר W102, תחמו כנראה שטח חווה או אחוזה חקלאית משלהי התקופה הביזנטית.
בשטח B (איור 2) נחשפה גת ששרדו ממנה משטח דריכה שבמרכזו מתקן סחיטה, בריכת שיקוע ובור איגום שסביבו משטח עבודה (איור 3).
משטח הדריכה (6.8 × 6.9 מ') היה מרוצף אריחי אבן (0.30 × 0.45 מ'), שמרביתם נעקרו והותירו את דפוסיהן בתשתית חומר מליטה על בסיס סיד ואבני גוויל. המשטח נתחם בקירות אבני גזית שמהם שרדו אבנים אחדות בפינה הדרומית-מזרחית
(W107 ,W104). במרכז המשטח נמצאו שרידי מתקן הסחיטה. העוגן שנעקר ממקומו עשוי אבן מתומנת ומתחתיו נחשף בור הסחיטה (0.5 × 0.5 מ'; איור 3). מבור הסחיטה הובילה בשיפוע של 1% תעלה מקורה ומרוצפת לוחות אבן (לוקוס 9), אל בריכת שיקוע מלבנית (לוקוס 10; 1.00 × 1.25 מ') שקירותיה בנויים אבני גזית מטויחות בטיח אטום למים ורצפתה אריחי אבן. משני צדי בריכת השיקוע נחשפו פתחי שני צינורות חרס, אחד הוביל לבור איגום עגול ושני יועד לבור איגום נוסף שכנראה לא נבנה.
קירות בור האיגום (2.4 מ' קוטר, 1.2 מ' עומק; לוקוס 8) טויחו בטיח אטום למים ורצפתו לוחות אבן. במרכז הרצפה משוקע מכתש אבן לאיסוף המשקע (0.4 מ' עומק). סביב הבור משטח עבודה רבוע, מרוצף לוחות אבן שהשתמר בחלקו.
כלי החרס מתוארכים לשלהי התקופה הביזנטית וראשית התקופה האסלאמית וכוללים קערות (איור 4-1:4), קנקנים (איור 9-5:4) וקנקן אנטיליה (איור 10:4).
הגת שנחפרה וגת נוספת שנחשפה בעבר (חדשות ארכיאולוגיות 168-166:113) מעידים על תעשיית יין מפותחת בתחומי בקעת באר שבע במאות הו'-הז' לסה"נ.