שרידי מבנים
במעלה הגבעה נמצאו בסקר שרידי חווה חקלאית שלא נחפרה, המתוארכת לתקופה הביזנטית על פי החרסים הפזורים בה. סמוך לשרידים נחשפו שני מבנים. מבנה אחד הוא מבנה עזר גדול ששרידיו הם קטעי קירות בלבד, אך ניתן ללמוד מהם על מבנה בנוי היטב מאבנים גדולות (איור 1) שסביב קירותיו נחצבו בסלע תעלות להגנה מפני גשמים (איור 2). על רצפת הסלע של המבנה נמצא רכב של רחיים אולינטיים (איור 3) ושברים רבים של כלי חרס מהתקופה הביזנטית.
המבנה השני הוא מגדל שקירותיו עבים (3.2 × 3.2 מ'; איור 4). שברי כלי החרס שנלקטו בו אף הם מהתקופה הביזנטית.
במדרונות הגבעה נמצאו שרידי מבנים דלים מראשית המאה הכ' שבאחד מהם נערכה חפירה (איור 5).

 

מערות
בסקר תועדו מערות ששימשו למגורים ולאחסון. בשתי מערות נערכה חפירה שלא נמצאו בה ממצאים אינדיקטיביים ובמערה שלישית נמצאו חרסים אחדים מסוף התקופה הפרסית.

 

מחצבות
נחשפו כמה מחצבות להפקת אבני גזית – הממצא הנפוץ בשטח.

 

גתות
נחשפו 13 גתות מהן שש הכוללות משטח דריכה משופע, שבתחתיתו מובילים שני נקבים לבור איגום קטן (איור 6, איור 7 משמאל). גת זהה נחשפה תחת סוללת תקופת הברונזה התיכונה בתל תענך (BASOR 195:12).
נחשפו ארבע גתות משוכללות (איור 4 מימין, איור 7) עם משטחי דריכה רחבים ששיפועם מתון, שמהם הובילו תעלות צרות לבורות איגום גדולים. בשלוש מהגתות נמצא במשטח מכבש ובאחת רוצף בור האיגום בפסיפס (איור 8). שתיים מגתות אלה מתוארכות על פי סגנונן לתקופה הרומית התיכונה ושתיים לתקופה הביזנטית.

 

מתקני ריסוק
נחשפו שני מתקנים עגולים הדומים בכול לאבן הים שנהגה בבתי בד קדומים (איור 9). לא נמצאו מתקני כבישה.

 

מתקני קשירה
על פני טרשים ובדופנות מחצבות נחצבו מתקנים לקשירה (10 ס"מ קוטר; איור 10). במקום אחד נחשפו על פני סלע 14 מתקני קשירה קרובים זה לזה.

 

מתקנים חצובים אחרים
טיפוס א'
מתקנים חצובים, שכללו תעלה ארוכה שאליה ניצבו תעלות משניות קצרות, מסודרות לעתים בזוגות, זו מול זו (איור 11). עשרות מתקנים דומים נמצאו סביב קיבוץ משמר העמק. חוקרי גבע הקדומה משערים שהמתקנים שימשו להשריית גבעולי פשתן, אך נראה כי העדר מקור מים סמוך מעמיד הסבר זה בספק.

טיפוס ב'
מתקנים חצובים שכללו תעלה קצרה ורחבה יותר מזו של מתקני טיפוס א'. אל התעלה ניצבו תעלה או שתיים, צרות וקצרות יותר מהתעלות המשניות של מתקני טיפוס א' (מתקן ימני 5 מ' אורך, מתקן שמאלי 3.5 מ' אורך; איור 12). גודל המתקנים אינו אחיד ומתקן אחד מטיפוס זה כלל במקום התעלה הראשית שקע טבעי ארוך בסלע שבשפתו נחצבה תעלה משנית (איור 13).

 

קברים
נתגלו כמה קברים, נחפרה מערת קבורה אחת שנמצאו בה עצמות של יותר מ-30 נקברים משתי תקופות. ראשית השימוש במערה בתקופה הכלקוליתית, המיוצגת בשברי גלוסקמאות וכלי חרס אחדים (איור 14). בתקופת הברונזה הקדומה 1ב' יושר שטח המערה והונחו בה נקברים נוספים ולצדם כלי חרס רבים, סכיני צור ומעט חרוזים (איור 15). על מדף סלע בשולי המערה נמצאה מצבת אבן צרה וארוכה (כ-70 ס"מ) ולידה לוח מאבן גיר ורודה שלוטשה בקפידה (איור 16).