בחודש יולי 2007 תועד חתך ממזרח לכנסיית מר מרון, הכנסייה המרונית החדשה בגוש חלב (הרשאה מס' 3668-A; נ"צ 2421/7699), בעקבות גילוי עצמות אדם על ידי מפקח העתיקות ע' מוקארי. התיעוד, מטעם רשות העתיקות, נעשה על ידי נ' גצוב.
בראש הגבעה הנישאת של היישוב נמצא תל שנושב במהלך תקופות רבות, למן תקופת הברונזה הקדומה. בסוף המאה הכ' לסה"נ הוקמה כנסייה לרגלי המדרון הדרומי-מזרחי של הגבעה. בחפירת יסודות לקיר תמך של החצר נחשף ממזרח למבנה הכנסייה ריכוז גדול של עצמות אדם (איור 1). בשל רגישות הטיפול בקברים קדומים לא נערכו חפירה, בדיקה אנתרופולוגית וליקוט ממצאים.
בחתך שנעשה על ידי דחפור נחשפה מדרגה חצובה בסלע האם. מעל שלח הסלע נמצאו שתי שכבות של הצטברויות (איור 2): שכבה II, על פני הסלע, כוללת עפר חום-אפרפר ורובד (כ-15 ס"מ עובי) המכיל עצמות אדם רבות ללא ממצא נוסף. שכבה I, המונחת מעל שכבה II, כוללת הצטברות של שברי סלע מעורבים בעפר ובחרסים רבים שרובם מתוארכים לתקופה הביזנטית. בצפון החתך ישנה חדירה של בור משכבה זו אל תוך שכבה II.
שכבה II התחתונה הייתה ככל הנראה של מערת קבורה שתקרתה נהרסה. הבור שבו חרסים מהתקופה הביזנטית עשוי להעיד על הזמן שבו נהרסה המערה. ריכוז עצמות נקברים שכיח באזור בעיקר בתקופת הברונזה, לפיכך ייתכן שניתן לשייך את הקבר לאחד משלביה.