נחפר ריבוע אחד והתגלתה שכבה אחת המתוארכת לתקופה הרומית המאוחרת (המאות הג'–הד' לסה"נ; איור 1). בחלקו הדרומי של הריבוע נמצא קיר רחב (W1; רוחב 1.6 מ'; איור 2) שכיוונו צפון-מזרח–דרום-מערב. הנדבך העליון של קיר 1 בנוי מאבני גוויל גדולות מבזלת, ונדבך היסוד שלו בנוי אבני גוויל בינוניות והוא רחב יותר מהנדבך העליון. מצפון-מערב לקיר התגלתה רצפה (1011.86 מ' מעל פני הים) עשויה עפר כבוש עם חרסים רבים. לא נמצא חיבור בין הרצפה לקיר אך ניכר כי נבנו יחד. רצפה דומה התגלתה סמוך לקיר 1 ממזרח (1011.82 מ' מעל פני הים) גם היא אינה ניגשת אל הקיר אך סביר ששימשה יחד עם הרצפה שמצפון-מערב לקיר(איור 1: חתך 1–1).

בפינה הצפונית-מזרחית של הריבוע נמצא קיר נוסף (W2; רוחב 0.6 מ') בנוי אבני גוויל ואבנים מהוקצעות ושרד ממנו רק נדבך היסוד. לא ברור הקשר בין קיר 1 לקיר 2, אך לפי הכיוונים שלהם סביר שהם לא היו משולבים במבנה אחד. צמוד לקיר ממזרח יש עדויות לקיום רצפה הדומה לרצפות האחרות שנמצאו בריבוע. נראה כי הרצפה יושבת על גבי היסוד של קיר 2 ומאוחרת לו.
 
בכל שטח החפירה, על הרצפות וסמוך לקיר 1, נמצאו חרסים רבים מאוד מהתקופה הרומית המאוחרת (המאות הג'–הד' לסה"נ), בהם שברי קערות (איור 1:3, 2), קדרות (איור 4:3–7), סירי בישול (איור 8:3–14), קנקנים (איור 15:3–19), פכיות (איור 20:3–23) ושברי רעפים (איור 18:4, 19). על פי טיב הקרמיקה וטיפוסי הכלים נראה שרוב הכלים יוצרו בבית היוצר בבניאס, למעט קערות הבישול שיוצרו בבית היוצר בחורבת חוורית הסמוכה למסעדה. כמו כן בולטים בממצא הפיטסים הגולניים – כלי אחסון גדולים שאפיינו את צפון הגולן מהתקופה ההלניסטית ועד התקופה הביזנטית ומיוחסים ליישובי היטורים (איור 1:4–17). הפיטסים הגולניים עשויים ביד מחומר גס, ורק השפות שלהם נעשו באובניים. הממצא הקרמי היחיד הקדום לתקופה הרומית המאוחרת הוא קערה מן התקופה ההלניסטית (איור 3:3).
מלבד שברי כלי החרס התגלו גם שברי כלי זכוכית מן המאות הג'–הד' לסה"נ, אבן שחיקה קטנה לטחינת חיטה, מטבע פוליס של קונסטנטינוס הא' שהוטבע בשנת 316 לסה"נ במטבעת רומא (ר"ע 135838), וכמה חלקי מתכת, אולי שרידי מסמרים.
 
בחפירה נחשף חלק ממבנה מן התקופה הרומית המאוחרת. במבנה נמצאה קרמיקה רבה מאוד המכונה קרמיקה יטורית המאופיינת בייצור מקומי, חלקו גס. הממצא דומה לממצא מחפירתו של ש' גוטמן בשנת 1974 (חדשות ארכיאולוגיות נו:4–5) שהייתה ככל הנראה סמוכה מאוד לחפירה זו.
יושבי האתר בתקופה הרומית המאוחרת היו ככל הנראה יטורים שישבו בתקופה זו בצפון הגולן, בלבנון ובבקעת הלבנון. מסיור בשטח החורבה ומממצאי הסקרים ניכר כי שטח היישוב היה גדול, וכי ראשיתו בתקופה ההלניסטית, ועיקר יישובו ככל הנראה מאמצע המאה הג' עד אמצע המאה הד' לסה"נ.