אתר 13: רוגם מעוגל (כ-3 מ' קוטר), בנוי אבנים בינוניות על מדרון ממערב לכביש 10 המשתפל

לכיוון הגבול. הרוגם נחצה בתעלה שנחפרה בדחפור. לא נתגלה בו ממצא ונראה כי הוא מתקופת הברונזה הביניימית.
 
אתר 14: נחפרו שלושה שטחים (א, ב, ג).
14א – אתר (כ-40 מ"ר) ובו שלושה רגמים: רוגם מעוגל (כ-4.5 מ' קוטר), שבו תא קבורה
מרובע (1.0 × 1.7 מ') בנוי בציר מזרח–מערב ועשוי לוחות גיר (איור 2); רוגם מעוגל (כ-4.2 מ' קוטר) ובו תא קבורה כפול (0.4 × 0.8 מ' גודל כל תא), בנוי מלוחות גיר שטוחים בציר צפון–דרום; ורוגם שהשתמרותו דלה מאוד, ללא שרידי תא קבורה. לא נתגלה ממצא ברגמים ונראה כי הם נשדדו בעבר.
14ב – אתר פרהיסטורי (כ-96 מ"ר) המאופיין בשכבת לס בהירה, מעורבת בחלוקים קטנים, ובריכוז של פריטי צור רבים (כ-40 פריטים למ"ר). נאסף ממצא ליתי אך טרם עובד. בזמן החפירה לא זוהו פריטים אינדיקטיביים. האתר נפגע בעבודות הפיתוח וחפירתו לא הושלמה.
14ג – אתר פרהיסטורי חד-שכבתי (כ-200 מ"ר) שבו ריכוז פריטי צור על מישור אדמת לס. נמצאו פריטי צור רבים עד לעומק של כ-10 ס"מ. על פני השטח זוהו שני ריכוזי פסולת סיתות וייתכן שבסביבתם נעשתה מלאכת הסיתות. על פי הממצא, שבו חודי רמון וסהרונים, אפשר לתארך את האתר לתרבות הרַמונית הסופית (התקופה האפי-פליאוליתית). האתר, בדומה לאתר 14ב, נפגע במהלך עבודות הפיתוח וחלקו אבד.
 
אתר 15: רוגם מעוגל (כ-4 מ' קוטר) בנוי אבנים בינוניות. במרכזו נחשף ארגז קבורה (1.1 × 0.4 מ') שנבנה מלוחות אבן, בציר צפון-מערב–דרום-מזרח. הרוגם ריק מממצא.
 
אתר 24: שרידי שומרה, שש ערימות אבנים ופיזור צור דליל לא מזוהה. השומרה עגולה (כ-2.5 מ' קוטר), בנויה אבנים בינוניות והשתמרה לגובה שלושה נדבכים (איור 3). התגלו בה שני מוקדים ובהם ממצא מודרני הכולל קופסות שימורי סרדינים. במבנה השומרה נמצא מטבע של 250 פרוטה וכן שרידי סנדל. אלו כנראה שרידי מחנה צבאי.
ערימת אבנים אחת (3.3 מ' קוטר) היא של אבנים גדולות שחלקן ניצבות (איור 4). שתי ערימות קטנות הן ריכוזי אבנים קטנים, אחד (0.3 מ' קוטר) בקצה הצפוני-מזרחי ושני (0.20 × 0.15 מ') בקצה המזרחי של האתר. לא הרחק ממבנה השומרה תועדה ערימת אבנים נוספת (4.5 מ' קוטר), בנויה מאבני שדה גדולות. סמוך לבסיס הערימה נמצא אפר ללא כל ממצא נוסף. עוד ערימה (4.5 מ' קוטר) היא של אבנים גדולות ובה שני אלמנטים (מבנים) מעוגלים. במבנה או ערימה נוספת שתי שורות של אבנים מושתתות בציר דרום-מזרח–צפון-מערב (2.65 מ' אורך, 0.55–0.80 מ' רוחב). השתמרות שורות האבנים היא לגובה נדבך אחד. חלק מאבני הבנייה ניצבות על צדן הצר. 
 
רצף האתרים שנחפרו בקטע ד' מעיד על פעילות אנושית באזור הר חריף במרוצת תקופות אחדות. ריכוזי הצור הם שרידים של אתרים פרהיסטוריים, כנראה מן התקופה האפי-פליאוליתית, אך גם מפרקי זמן קדומים יותר. רגמי הקבורה מתוארכים לתקופת הברונזה הביניימית. כן נתגלו (באתר 24) שרידיו של מחנה צבאי מודרני. קשה לתארך במדויק את השרידים שנחפרו בשל ההשתמרות הדלה של הממצא הארכיאולוגי שהיא תוצאה של גורמי הטבע ושל התערבות אנושית בהווה – עבודות פיתוח ושוד.