שטח A

מחצבה (כ-100 מ"ר; איורים 2, 3). מתחת למילוי אבנים ועפר מהודק נחשפו שלושה משטחי סלע חצובים: אחד בדרום (L15 ,L14 ,L11), וזוהו בו סימנים של חציבה וניתוק של אבנים מלבניות גדולות (כ-0.5 × 2.0 מ' גודל מרבי); ושני משטחים קטנים יותר בצפון (L10 ,L2), שסימני החציבה בהם פחות ברורים. בפינה הצפונית-מערבית של המשטח המרכזי נחשפה מערה קרסטית קטנה (L16); לא נתגלה ממצא מתארך.
מערת קבורה. המשטח הצפוני של המחצבה (L2) שימש בשלב מאוחר חצר פתוחה (כ-1 × 2 מ'; איור 3) בכניסה למערת קבורה. במערב הסלע זקוף (2 מ' גובה מרבי), ונחשפו בו שני פתחים סמוכים: פתח מלבני ומעוטר במסגרת מדורגת (L3; רוחב 0.75 מ', גובה 0.65 מ'; איורים 4, 5); ופתח נמוך יותר (L8), חתום באבן גולל (כ-0.5 מ' קוטר). המערה לא נחפרה ולא ברור אם הפתחים שייכים למערת קבורה אחת או לשתי מערות נפרדות. ממזרח וסמוך נחשף שקע מלבני חצוב ברצפת המחצבה (L12; מידות 0.5 × 1.0 מ', כ-0.5 מ' עומק).
 
שטח B
מבנה גדול (כ-10 × 15 מ'; איורים 6–8) נחפר בחלקו, בעיקר לאורך ראשי הקירות, ואפשר לשחזר את תכניתו החיצונית. הקירות החיצוניים (W8–W6 ,W1; כ-1 מ' רוחב) נבנו משתי שורות של אבני גזית. מחוץ למבנה, סמוך לקיר 8 נחשפה תעלה חצובה (L24, כ-0.15 × 3.00 מ' אורך, כ-0.15 מ' עומק). ממזרח לקיר 7 נחשפו אבנים אחדות (L27), אולי רצפה או מפולת. בתוך המבנה נחשף בחלקו קיר (W16; כ-2.5 מ' אורך). שרידים של רצפות עפר מהודק באבנים קטנות נחשפו בפינות הדרומית-מערבית (L25) והצפונית-מזרחית (L34) בתוך המבנה, וכן מחוץ למבנה מצפון-מזרח (L28). בפינה הצפונית-מערבית של המבנה נחשפה בריכת מים רבועה (L19; מידות 4.5 × 4.5 מ', 1.0–1.5 מ' עומק; איור 9), שדופנותיה (W5–W2) חצובות ובנויות והשתמרו כמעט בשלמותן, פרט לפינה הדרומית-מזרחית. בפינה הצפונית-מזרחית נחשפו שלוש מדרגות מעוגלות (L33). בדופן הצפונית, כ-0.5 מ' מהמדרגה העליונה, נחשף נקב (L30; קוטר 0.1 מ', אורך כ-0.5 מ'), שדרכו כנראה זרמו עודפי המים מהבריכה הישר אל השדה. רצפת הבריכה רוצפה בפסיפס לבן גס (1.5–2.0 ס"מ גודל האבנים); חלקו השתמר באתרו ואבנים רבות ממנו נמצאו פזורות במילוי עפר בתוך הבריכה. צמוד לדופן המזרחית של הבריכה נבנתה בריכה קטנה יותר (L22; מידות 1.5 × 1.5 מ', 1.2 מ' עומק מרבי); שלוש מדופנות הבריכה (W10 ,W9 ,W5) חצובות בסלע והדופן הדרומית לא שרדה. על רצפת הבריכה השתמרו קטעי פסיפס (L22). הדפנות והמדרגות של שתי הבריכות טויחו בשכבות של טיח ורוד (1.5–2.0 ס"מ עובי) שהכיל גריסי חרס רבים. בתחתית הדופן הצפונית של הבריכה הקטנה נמצא פתח (L25; קוטר 0.2 מ', עומק כ-0.15 מ'; איור 6: חתך 1–1), שדרכו זרמו מים אל תעלה חצובה בסלע (L23; מידות 0.5 × 2.2 מ', כ-0.15 מ' עומק), הנתמכת בקירות בנויים (W15 ,W14; אורך 2 מ', רוחב 0.25 מ', גובה 0.4 מ'), שהזרימה מים אל השדה. בפינה שבין התעלה לבריכה הקטנה נחשף קטע של רצפת אבן (L29). מדרום לבריכה הקטנה, צמוד לדופן שלא שרדה, נחשף פתח חצוב של חלל גדול (L7; כ-2.5 × 2.5 מ', כ-1.2 מ' עומק), ששוליו התמוטטו. החלל, שנמצא מכוסה במילוי של פסולת בת זמננו, לא נחפר ותועד רק חלקו העליון; נראה ששימש באר. בדפנות ניכרים קטעים חצובים וכן חללים ושקעים שנוצרו בתהליכי המסה קרסטית. מהמעט שנותר מהדופן החצובה נראה שמתארה של הבאר היה עגול (כ-1.2 מ' קוטר). במזרח ובמערב הדופן זוהו שרידים של מגרעות מלבניות (0.4 מ' רוחב, 0.3 מ' עומק), שנחצבו זו מול זו ושימשו כנראה תושבות לשרשרת של קנקנים. מדרום-מערב נתגלה אגן (L6; אורך מרבי 1 מ', רוחב מרבי 0.7 מ', עומק מרבי 0.4 מ', עובי דפנות 0.1 מ'; איור 10) מגיר קשה, דמוי טרפז שפינותיו מעוגלות.
ממצא כלי חרס. במילוי העפר שמעל רצפת הבריכה הגדולה ומעל רצפות המבנה נמצאו שברים רבים של קנקני אנטיליה (איור 20:11–24), וכן שברים של קערות (איור 1:11–8), סיר בישול (איור 9:11), פכים וקנקנים (איור 10:11–19), המתוארכים לתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה.
ממצא נומיסמטי. ממערב לקיר 1 נחשפה רצפה (L16) ומתחתיה נמצא מטבע רומי פרובינציאלי מן המאות הב'–הג' לסה"נ (ר"ע 75810). ממזרח וסמוך לקיר 7 (L27) נמצא מטבע המתוארך לשנים 378–383 לסה"נ (ר"ע 75812). בתוך התעלה (L23) נמצא מטבע בעריך פוליס מן המחצית הראשונה של המאה הז' לסה"נ (ר"ע 75811). מעל הרצפה שמצפון לקיר 6 (L28) נמצא פלס אומיי פוסט-רפורמי (697–750 לסה"נ,מִטבעת דמשק; ר"ע 75813).
 
על סמך מרכיבי המכלול — מבנה, שתי בריכות ובאר — אפשר לראות במכלול מערכת של מתקני שאיבה ואגירה של באר אנטיליה קדומה. הבריכות שנחשפו דומות לבריכות של מתקן אנטיליה שנחפר בתל אשדוד (באומגרטן תש"ס), שם הבריכה הגדולה שימשה לאגירה והקטנה להשקיה. על פי הממצא הנומיסמטי נראה שהמתקן הוקם בשלהי התקופה הרומית ושימש בתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה. הממצא הקרמי מתארך את שלב השימוש האחרון במערכת ההשקיה לתקופה האסלאמית הקדומה. במחצבה לא נתגלה ממצא מתארך ומערת הקבורה לא נחפרה, לכן אין אפשרות להבין את הקשר בין שני השטחים.