זמנה של הבאר סביב 7800 שנה לפני זמננו, והיא נמצאת בעומק של 5–7 מ' מתחת לפני הים ובמרחק של 200 מ' מהחוף כיום. היא נבנתה מענפי עץ ומאבנים ונחשבת לאחד ממבני העץ הקדומים בעולם. לאחר הוצאה של 50 מ"ק חול שכיסה את הבאר (איור 2) נחשף חלקה העליון ותועד: הוא סורטט וצולם (איורים 3, 4), לרבות שימוש בפוטוגרמטריה במטרה לקבל תמונת תלת-מימד. בתוך הבאר נערכה חפירת בדיקה, ונלקחו דגימות גלעין של משקע טין מתוך הבאר ומסביבתה הקרובה (איור 4). המילוי בבאר סונן והתגלו בו ענפי עץ ספוגי מים שהיו בשימוש במבנה הבאר, שרידי עשבים שיש לזהותם וגלעין יחיד של זית. דגימות מענפי העץ נשלחו לבדיקה של מיני העצים ולתיארוך פחמן 14.

 

הכפרים הפרהיסטוריים שהתגלו מול חופי הכרמל מציגים את השינוי בתזונה, בכלכלה, בתרבות החומרית ובאורח החיים של תושבי החוף בתקופה הניאוליתית, שחיו בתקופת מעבר לכלכלת ייצור מזון. נוסף על כך, כפרים אלה מלמדים כיצד התמודדו אוכלוסיות קדומות עם שינויים סביבתיים כמו עליית גובה פני הים והשינויים הנלווים ברצועת החוף, הצפה של אדמות המגורים במישור החוף והמלחה של מקורות המים. הממצאים מספקים עדויות חדשות לשינויים במפלס הקדום של הים לאורך חוף הכרמל (איור 5). כן הם מספקים עדות להתפתחות של בארות המים וטכנולוגיות של מערכות מים נוספות. לבסוף, הידע שלנו על אודות האתגרים הסביבתיים שחוו האוכלוסיות בתקופה הניאוליתית תורם להבנת הקשיים העומדים בפני חברות החוף של ימינו. עלייה במפלס פני הים בדומה לזו שהתרחשה בתקופה הניאוליתית עלולה להתרחש בעתיד כתוצאה מהשפעות האדם והתחממות כלל-עולמית טבעית. זו מחייבת הסתגלות אנושית לשינויים בחוף, הגנה על החוף, נטישת יישובים ומעבר אוכלוסיות ונכסים בעלי ערך לתוך פנים הארץ, כפי שהתרחש בקרב האוכלוסיות בתקופה הניאוליתית לאורך חוף הכרמל.