חתך L1 (מידות 3 × 3 מ', 0.6 מ' עומק) נפתח לצד הסוללה הצפונית של הבריכה. נחפר החלק המזרחי של 'צלחת' וחלק מהסוללה הצפונית במטרה לקבוע את היחס בין סוללת הבריכה לבארות. ה'צלחת' בנויה על שכבה של אדמת לס נקייה. במבט על חלקו הצפוני של החתך אפשר להבחין ששפכי העפר של הסוללה נשענים על הצלחת (איור 5), עדות כי הם מאוחרים לה.

חתך L2  (מידות 3 × 3 מ', 0.5 מ' עומק) נפתח צמוד לסוללה הדרומית של הבריכה וסמוך לפִּרצה בה (איור 4). בחתך נחשפה אדמת לס נקייה, שעליה הוקמה הסוללה.
חתך  L3 (מידות 1 × 3 מ', 110 ס"מ עומק) נעשה מחוץ לבריכה, בין כביש 90 לבין הסוללה המערבית. נמצאה שכבה של אדמת לס (0.4 מ' עובי), ומתחתיה שכבות הרבדה של נחל שחרות.
חתך L5 (מידות 1.2 × 4.0 מ', 3 מ' עומק) נחפר צמוד לסוללה המערבית, ממזרח לו (איור 4). מתחת לסוללה נחשף רצף של הרבדות: אדמת לס (0.8 מ' עובי), הרבדה של נחל שחרות (0.8 מ' עובי), ובתחתית שכבה של חרסית וגבס (1.4 מ' עובי), המעידה כי במקום עמדו מים ויצרו מלחה (איור 6). שכבת הלס דקה יותר בדופן המזרחית של החתך (0.15 מ') מכיוון שהיא נחפרה בעת הקמת הבריכה. מתחת לשכבה זו אפשר לזהות את ההרבדה נחל שחרות, ובה מאובני צדפים (איור 7).
חתך L7 (מידות 1 × 5 מ', 1.2 מ' עומק) נפתח צמוד לסוללה הצפונית, ממערב לחתך L1, אך הוא נמשך דרומה, מעבר לחתך L1. החתך נועד לבחון את היחס בין הסוללה לבין אחת משתי ה'צלחות' בבריכה. בחתך ניכר כי הסוללה הוקמה על שכבת לס עבה (0.5 מ' עובי), ואילו ה'צלחת' הותקנה על שכבת לס דקה יותר (0.1 מ'). יחס סטרטיגרפי זה מעיד כי ה'צלחת' במקום מאוחרת לבריכה (איור 8), שכן מתקיני ה'צלחת' חפרו בלס הטבעי ושפכו את העפר על גבי סוללת באר-האם.
חתך L8 (אורך 7 מ', 1 מ' רוחב). זהו החתך שפתח פורת בשנות השמונים למאה הכ'. החתך נוקה, והתברר כי ליבת הסוללה מורכבת מאבנים ואדמה ומדופנת מבחוץ בלוחות אבן (איור 9 – על גבי הסוללה רואים שברים של לוחות אבן). בחלקו הדרומי של החתך נחשפו שולי הסוללה, ומעליה השפכים של ה'צלחת' השנייה הנמצאת בתוך הבריכה (איור 10). ממצא זה מוכיח מעל לכל ספק כי בארות-המנהרה מאוחרות לבריכה.
 
ממצאי החפירה מלמדים כי הבריכה קדומה למערכת בארות-המנהרה, ואפשר אפילו כי כבר יצאה מכלל שימוש כאשר נכרו בארות השרשרת. פורת מתארך את הבארות לתקופה האסלאמית הקדומה (המאה הז' לסה"נ; פורת 2016: 77). על הסוללה המערבית נמצאו קונכיות אחדות של שחריר הנחלים (איור 11), עדות לקיומם של מים מתוקים במקום; אולם, מאחר שבחפירה לא נמצאו קונכיות נוספות של שחריר הנחלים, אין לדעת אם מקור הקונכיות בבריכה או בבארות השרשרת. לא נמצאו בחפירה ממצאים היכולים לסייע בתיארוך הבריכה או בארות השרשרת, ועל כן אין דרך לאשש או להפריך את הצעת התיארוך של פורת.