נפתחו שני שטחי חפירה (B ,A), המרוחקים כ-500 מ' זה מזה, ובכל שטח נפתחו שני ריבועי חפירה (4 × 4 מ'). בשטח A נתגלו חלק ממאגר מים מהתקופה הביזנטית ושרידי קיר סכר שזמנו אינו ברור, ובשטח B נחשפו שרידי גת מהתקופה הביזנטית.

 
שטח A. נחשף קטע מקיר סכר איתן (W101; רוחב 0.7 מ' בחלק העליון, 1 מ' בחלק התחתון) וחלקו המערבי של מאגר מים (איורים 2, 3). קיר הסכר נבנה בניית גוויל מאבני גיר, וליבת הקיר עשויה מאבנים קטנות ומטרוורטין גרוס. על שני פניו של הקיר יש צמידה עבה של טרוורטין שהצטברה מזרימת מים. הקיר הושתת על שכבת סחף בצבע צהוב (L109 ,L103) שהכילה חרסים רבים מהתקופה הביזנטית. בין קיר הסכר למאגר המים נחשפה מפולת של אבנים מקיר הסכר, ובין האבנים נמצאה אדמת סחף בצבע צהוב (L104 ,L100). מאגר המים, שנתגלה ממזרח לסכר, נחשף בחלקו בלבד (איור 4). קירות המאגר (W106 ,W102; גובה השתמרות 0.4 מ') נבנו בניית גוויל מאבני גיר גדולות שביניהן אבני גיר קטנות; ליבת הקירות עשויה מאבנים קטנות המלוכדות בטיט; פני הקירות טויחו בטיח הידראולי וכוסו בשכבה עבה של טרוורטין, שנוצרה מזרימת מים. קירות המאגר הושתתו על שכבה מהודקת של אדמה אפורה וסיד כתוש, שממנה הייתה עשויה גם הרצפה. מעל הרצפה הצטברה שכבה של אדמת סחף בצבע צהוב (L108 ,L107 ,L105) שהכילה חרסים מעורבים מתקופות הברונזה המאוחרת, הברזל, ההלניסטית והביזנטית.
 
שטח B. בשטח זה נחשפו שרידי גת (איורים 5, 6) שכללו משטח דריכה (L213; כ-2.7 × 6.0 מ'), שלושה בורות איגום (IIII) ותא אחסון. משטח הדריכה רדוד, ולו מתאר מלבני התחום מדרום-מערב בקיר (W214) שנבנה מאבני טרוורטין והשתמר לגובה נדבך אחד. רצפת משטח הדריכה עשויה טיח הידראולי, והשתמרו ממנה קטעים אחדים. היא הושתתה על אבני גוויל קטנות שהונחו על שכבת אדמה טבעית (איור 7). הרצפה משתפעת אל עבר בורות האיגום שמדרום-מזרח למשטח הדריכה. שלושת בורות האיגום נחצבו בתוך שכבת סלע הטרוורטין בקפידה ובסימטריה. קירותיהם (W211 ,W208 ,W207 ,W204 ,W202) בנויים בניית גוויל מאבני טרוורטין. ליבת הקירות עשויה מאבני טרוורטין קטנות ומחומר מליטה. קירות בורות האיגום ורצפותיהם טויחו בטיח הידראולי שציפה אבני גוויל שטוחות המלוכדות בחומר מליטה, שהושתתו על סלע הטרוורטין (איור 8). בור האיגום המרכזי (II) גדול במיוחד (L210; כ-1.8× 2.0 מ', כ-0.75 מ' עומק השתמרות), ובמרכז רצפתו גומה גדולה (כ-0.65 מ' קוטר, 0.12 מ' עומק) ששימשה לאיסוף שארית התירוש. שני בורות האיגום הנוספים (III ,I) קטנים יותר (L209 ,L205; כ-1× 1 מ', 0.4 מ' עומק השתמרות). בורות האיגום כוסו בשכבת מפולת של אבני טרוורטין, גושי טיח ואדמה אפורה שהכילה מעט חרסים מהתקופה הביזנטית. חלקם הצפוני-מערבי של הבורות נהרס בעת הנחת קו הביוב. מדרום-מערב למשטח הדריכה וצמוד אליו נחשף תא ששימש ככל הנראה לאחסון הענבים לפני הדריכה. רצפת התא עשויה אף היא טיח הידראולי ונמוכה בכ-0.2 מ' ממפלס רצפת משטח הדריכה.
 
ממצא כלי החרס
נורית פייג
 
על פני השטח בשני שטחי החפירה (B ,A) נמצאו חרסים המתוארכים לתקופות הברונזה הביניימית, הברונזה התיכונה 2, הברונזה המאוחרת, הברזל, ההלניסטית והביזנטית, בדומה לממצא כלי החרס בתל צופרים ובתל קרניים. 
תקופת הברונזה הביניימית. נמצאה קערה עשויה טין אדמדם עם עיטור בהון על השפה ומתחתיה (איור 1:9), האופייני לתקופת הברונזה הביניימית ומופיע בעיקר על קנקנים. קערה דומה עם עיטור בהון על שפתה בלבד נחשפה בעמק יזרעאל בנחל רימונים (Covello-Paran 2008: Fig. 5:5). נמצא סיר בישול עשוי ביד מטין בהיר עם כמות ניכרת של חסמים שחורים ולבנים, בעל מפתח רחב, חסר צוואר ושפה נוטה חוצה (איור 2:9). סירי בישול כאלה נחשפו באתרי התקופה בצפון ובעמק יזרעאל (Covello-Paran 2008: Fig. 7:1–3).
תקופת הברונזה התיכונה 2. הכלים המתוארכים לתקופה זו הם כלי אגירה בלבד, בהם פיטס שלו צוואר קצר ושפה מרובעת (איור 3:9) ופיטס שלו רכס בצוואר (איור 4:9). פיטסים כאלה נמצאו בתל קשיש בשכבות IXA–B ותוארכו שם לתקופת הברונזה התיכונה 2ב' (Ben-Tor and Bonfil 2003: Fig. 80:6, Type PII). כן נמצא קנקן עם שפה מקופלת (איור 5:9), כמוהו נמצאו בתל פולג ובאפק, ותוארכו שם לתקופת הברונזה התיכונה 2א'. בתל קשיש הם מופיעים בשכבות IXA–B ולכן סביר כי הם ממשיכים לתקופת הברונזה התיכונה 2ב' (Ben-Tor and Bonfil 2003: Fig. 81:21, Type SJ IIB).
תקופת הברונזה המאוחרת. נתגלה קנקן שלו שפה מעוגלת וצוואר ארוך(איור 6:9). טיפוס זה, שלו זיווי חד באזור הכתף, נפוץ ודומיננטי בתקופת הברונזה המאוחרת. קנקן דומה נחשף בתל יקנעם בשכבות XIXb–a (ר' Ben-Ami and Livneh 2005:292–293, Type SJ AV).
תקופת הברזל. נתגלה קנקן (איור 7:9) האופייני לתקופת הברזל 2א'.
התקופה ההלניסטית. נמצאה קערה שלה דופן מעוגלת מחופה אדום (איור 8:9), המופיעה לראשונה במאה הד' לפסה"נ וממשיכה עד המאה הב' לפסה"נ. קערות דומות נחשפו באתרי הצפון כגון תל דור (Guz-Zilberstein 1995: Fig. 6.1:1–29).
התקופה הביזנטית. נתגלה קנקן שלו שפה נוטה חוצה וצוואר גבוה המסתיים בכתף מזווה מעל גוף מאורך עם צילוע רדוד (איור 9:9). קנקנים אלו נפוצים באתרי הגליל, למשל בכפר נחום, ותוארכו
למאות הד'–הו' לסה"נ (Loffreda 2008: ANF 20 DG-82). כן נחשפו שלושה קנקני שק עשויים טין אפור (איור 10:9–12) המתוארכים לתקופה הביזנטית.
 
בשטח A נחשפו שרידי קיר סכר שזמנו אינו ברור ומאגר מים מהתקופה הביזנטית ששימש לאיסוף מי המעיין בעין פדות הסמוכה. בשטח B נתגלו שרידי גת מן התקופה הביזנטית, הכוללים משטח דריכה, תא אחסון ושלושה בורות איגום שטויחו בטיח הידראולי.