בחודש יוני 2016 נערכה חפירת הצלה בקיבוץ נירים, מצפון לחורבת מעון (ח' אל-מעין; הרשאה מס' 7759-A; נ"צ 142252-439/582811-85; איור 1), בעקבות חשיפתם של קברי ארגז במהלך סלילת כביש. החפירה, מטעם רשות העתיקות, נוהלה על ידי א' שמואלי (צילום שטח), בסיוע י' אל-עמור (מנהלה), א' אלג'ם (צילום שטח, מדידות וסרטוט), י' נגר (אנתרופולוגיה פיזית), נ' זאק (תכניות), כ' הרש (ציור כלי חרס) ופועלים מחברת פרח השקד. כן סייעו מ' בלילה מרשות העתיקות, מ' עובד מהסוכנות היהודית וד' לב מקיבוץ נירים.
בחפירות בחורבת מעון שנערכו בשנות ה-50 של המאה הכ' לסה"נ, נחשפו שרידים של בית כנסת ורצפת פסיפס מסוף התקופה הביזנטית (בר"ג 1992). ממערב לבית הכנסת נערכה חפירה בשנות ה-90 של המאה הכ' והתגלו שרידי מנזר מהתקופה הביזנטית ושרידי יישוב מהתקופה האסלאמית הקדומה (נחשוני וסרי תשע"ד).
אותרו 12 קברי ארגז, שלושה מהם בכיוון מזרח–מערב (L102–L100; איור 2).
קבר 100 (0.6 × 1.6 מ'; איור 3) מכוסה בשלושה לוחות אבן גיר (0.3 × 0.6 מ'). הקבר לא נחפר. צמוד ללוחות ממזרח, נמצאו שני קנקני חרס מטיפוס 'קנקני עזה', שהונחו על אדמת הלס, פתחם כלפי מעלה (איור 1:4).
קבר 101 (0.6 × 1.1 מ'; איורים 5, 6) מכוסה באבן אחת (0.1 מ' עובי). הקבר דופן בארבעה לוחות אבן (0.05 × 0.50 × 0.60 מ') שהונחו על צדם הצר. בקבר נמצאו עצמות של נקבה בוגרת שגילה כ-30 שנה, שהונחה על גבה, ראשה במערב. מצב השימור הגרוע הקשה על שחזור מדדים אנתרופולוגיים מלאים. הממצא כלל שברי עצמות כיפת גולגולת ועצמות פוסטקרניאליות שנמצאו בארטיקולציה המעידה על קבורה ראשונית.
קבר 102 (0.35 × 1.60 מ'; איור 7) הוא שוחה חפורה באדמת הלס, ללא אבני בנייה, עצמות או ממצא אחר. כנראה שהקבר לא היה בשימוש.
בחפירה נחשף חלק מבית קברות, ובו קברי ארגז האופייניים לתקופה הביזנטית והנפוצים באזור הנגב. כלי החרס שנמצאו בחפירה מתוארכים למאות הו'–הז' לסה"נ. קבר השוחה שנמצא ריק מממצאים מעיד כנראה שהקבר הוכן מבעוד מועד, אך לא נעשה בו שימוש. קרבתו של בית הקברות לאתר מעון (נירים) מעידה כנראה על שימושו על ידי תושבי היישוב בתקופה הביזנטית.
בר"ג ד' 1992. מעון (נירים). בתוך א' שטרן, עורך. האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל 3. עמ' 968–969.
נחשוני פ' וסרי ג' תשע"ד. מנזר מהתקופה הביזנטית ושרידי יישוב מהתקופה האסלאמית בחורבת מעון. עתיקות 13:78*–62*.