הבריכה הצפונית-מערבית רבועה (11.65 × 12.00 מ' מפנים; כ-13 × 13 מ' מחוץ). קירותיה (W112–W109; כ-1.0–1.5 מ' רוחב, 3.5 מ' גובה השתמרות מרבי) שוחזרו טרם החפירה; בפינה הדרומית השתמר בשלמותו הקיר המקורי (W109). הקירות נבנו מאבני שדה גדולות מגיר, שלוקטו כנראה בסביבה הקרובה. הקירות טויחו בטיח הידראולי שהשתמר בחלקו. רצפת הבריכה הונחה על שכבה טבעית, מפולסת, של גיר, ששימשה תשתית; הגיר מנע חלחול של מים. הרצפה כללה שתי שכבות של חלוקי נחל. השכבה התחתונה (L115), שהונחה על תשתית הגיר, כוללת חלוקי נחל שלוכדו בטיח. השכבה העליונה (L114) כוללת חלוקי נחל שלוכדו באדמה; חלוקי הנחל הונחו בשורות (כ-0.5 מ' אורך) שיצרו ברצפה דגם גאומטרי (איור 4). השכבה העליונה של הריצוף טויחה בשכבה של טיח ואפר ומעליה שתי שכבות של טיח הידראולי: השכבה התחתונה מהשתיים כהה בשל כמות רבה של אפר, והשכבה העליונה (L121; כ-5–15 ס"מ עובי), שהשתמרה רק בחלקה, אפורה ומכילה שברי חרסים לא אינדיקטיביים. בפינה הדרומית של הבריכה, במקום שבו נכנסת אליה תעלת מים 101, השתמרו שתי מדרגות (L119; איור 5) שנבנו מאבני גזית ואבני שדה. המדרגות נמשכו כנראה עד לראש הבריכה והגנו על הרצפה במקום שבו פגעו המים מהתעלה.

נראה שהבריכה, ואולי גם מה שמסביבה, היו מקורים. מחוץ לפינה הדרומית של הבריכה התגלה קטע מעוגל של אפר (L116; כ-0.3 מ' עובי), אולי שרידי עמוד עץ שנשרף. בשטח הבריכה הובחנה שכבה של אפר, שמקורה אולי בשריפה של הקירוי שהיה עשוי מחומר מתכלה כמו למשל ענפי תמר.
 
תעלות מים. נחשף קטע מתעלה 101 (כ-6 מ' אורך השתמרות, 0.12–0.15 מ' רוחב, 0.1 מ' עומק; איור 6), שהוליכה לבריכה הצפונית-מערבית מדרום-מזרח וחיברה אותה כנראה לבריכה הדרומית-מזרחית. התעלה נחפרה לתוך האדמה; לאורכה השתמרו כמה מאבני הקירות. חלקה הפנימי של התעלה טויח בטיח אפור (1–2 ס"מ עובי), שהכיל אפר רב.
תעלת מים 108 (0.12–0.15 מ' רוחב, 0.1–0.4 מ' עומק) הוליכה מאמת המים לתעלה 101 מדרום-מערב; קרקעיתה משופעת לכיוון תעלה 101. קירות התעלה (0.15–0.25 מ' רוחב) נבנו מאבני שדה. חלקיה הפנימי והעליון של התעלה טויחו בטיח אפור (1–2 ס"מ עובי), שהכיל אפר רב. התעלה קורתה בחלקה באבנים (איור 7). הבריכה הצפונית-מערבית אינה קשורה ישירות לאמת המים אלא באמצעות תעלות 108 ו-101.
 
רצפות. משני צדי תעלה 101 השתמרו קטעים של רצפות סיד-טיח: קטע גדול מצפון לתעלה (L103 ,L100) וקטע קטן (L104) מדרום לה. לא ברור אם קטעים אלה היו במקור רצפה אחת שנחתכה על ידי התעלה או שתי רצפות שנבנו משני צדי התעלה.
 
על רצפת הבריכה הצפונית-מערבית ועל רצפות 100, 103 ו-104 התגלו שברי כלי חרס, המתוארכים ברובם לתקופה הרומית הקדומה ובמקצתם לשלהי התקופה הביזנטית. החפירה נערכה בחלקה בכלים מכניים ועל כן אפשר שהחרסים מרצפות 100, 103 ו-104 מעורבים. כן, מאחר שהרצפות נחשפו סמוך לפני השטח התגלו עליהן גם שפכים בני ימינו. שברי כלי החרס מהתקופה הרומית הקדומה כוללים ספל (איור 1:8), קנקנים (איור 2:8, 3), פכים (איור 4:8, 5) ופכית (איור 6:8). בפך 5 הובחנה הצטברות של טיח, ששימש כנראה חומר בנייה. שברי כלי החרס משלהי התקופה הביזנטית כוללים קדרת בישול (איור 7:8) וסיר בישול (איור 8:8). ייתכן ששברי כלי החרס המאוחרים נסחפו לבריכה בתקופות מאוחרות, לאחר הפסקת השימוש בה.
בארבע דגימות קרקע (כ-1 × 1 מ', כ-0.2 מ' עובי כל אחת) שנלקחו מרצפה 114 ונופו בניפוי יבש בנפה של 5 מ"מ התגלו שרידי רכיכות. שרידים נוספים של רכיכות התגלו על רצפה 104 ובתעלה 101. המכלול שהתגלה כולל שרידי רכיכות של מים מתוקים (Mollusca, Gastropoda), ובהן אלפי דגימות של Melanoides tuberculatus ויותר ממאה דגימות של Melanopsis sp..
 
נראה כי מערכת אספקת המים הדרומית בעין בוקק נבנתה בתקופה הרומית הקדומה (ימי הורדוס), יחד עם מה שכונה על ידי פישר ושחם "האופיסינה", שנמצאת ממזרח לחפירה, בין המצד לחוף ים המלח, בשטח שבו הושקו חלקות עיבוד ובהן עצים וצמחים לצורך ייצור בשמים ותרופות, בדומה לעין גדי (Fisher and Shacham 2002:403; Erickson-Gini 2007:48). נפח הבריכה הצפונית-מזרחית גדול מ-400 מ"ק, ויחד עם הבריכה השנייה, שנפחה אף גדול יותר, לכל מערכת המים יש קיבולת של 900–1000 מ"ק.
מערכת אספקת המים הדרומית כללה לפחות שני שלבים. שלב הבנייה מתוארך לימי הורדוס. על סמך תיקונים בשכבות הטיח בבריכה ובתעלה 101 אפשר שהשלב הקדום של המערכת נמשך עד למאות הב'–הג' לסה"נ. לפי פישר ושחם (Fisher and Shacham 2002:403) אפשר שהאתר ננטש במהלך תקופה זו ויושב מחדש רק מאוחר יותר, בתקופה הביזנטית, בעת שהמצד נבנה (Fisher, Gichon and Tal 2000:XXV). אולם, כפי שחפירה זו מלמדת, רק חלקים ממערכת אספקת המים הדרומית היו בשימוש בתקופה הביזנטית ומאוחר יותר. נראה כי הבריכה הצפונית-מערבית ותעלות 101 ו-108 לא היו בשימוש בתקופה המאוחרת.