בחודש יוני 2016 נערכה חפירת בדיקה בכפר א-ריינה (הרשאה מס' 7729-A; נ"צ 229628-605/736481-457), בעקבות פגיעה בעתיקות. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון בסול ג'ול פרחי ואחרים, נוהלה על ידי ר' קפול (צילום שטח), בסיוע י' יעקובי וב' זידאן (מנהלה), ר' לירן ור' מישייב (מדידות ושרטוט), ק' קובלו-פארן (הנחיה), ע' שטרן וי' אלכסנדר (כלי חרס), נ' מרום (ארכיאוזואולוגיה), א' גואל (נומיסמטיקה), י' גורין-רוזן (זכוכית), ח' טחן-רוזן (ציור ממצא), א' שפירו (GIS), א' רזניצקי (ניקוי מטבעות), ק' עמית (צילום סטודיו), נ' זאק (תכניות) ופועלים מכפר שעב.
בקרבת שטח החפירה, בחלקו המערבי של הכפר א-ריינה (איור 1), נערכו בעבר חפירות, ונחשפו שרידים המתוארכים לתקופות שלמן הפרסית ועד העות'מאנית (בשאראת 2017, ר' שם הפניות).
נפתחו שני ריבועים, ונחשפו ארבע שכבות (I–IV; איור 2), המתוארכות לתקופות שלמן הרומית עד העות'מאנית המאוחרת.
שכבה IV. נחפרה הצטברות (L104), ונמצאו בה חרסים המתוארכים לשלהי התקופה הרומית – התקופה הביזנטית: קערה מסוג PRS3, מהמחצית השנייה של המאה הד'–המאה הה' לסה"נ (איור 1:3), קדרה מהמאות הד'–הז' לסה"נ (איור 2:3), קערות מטיפוס כפר חנניה 1D מאמצע המאה הג'–המאה הד' לסה"נ (איור 3:3, 4), סיר בישול מטיפוס כפר חנניה 4D מסוף המאה הב'–אמצע המאה הד' לסה"נ (איור 5:3) וקנקן מן המאות הג'–הד' לסה"נ (איור 6:3). כן נמצאו שברים של בסיס של בקבוק מזכוכית המתוארך לתקופה הביזנטית.
שכבה III. נחשפה מפולת שכיסתה שרידים של קיר (W105; כ-3 מ' רוחב; איור 4) הבנוי מנדבך אחד של אבני גיר לא מהוקצעות. בהצטברות (L103) הניגשת אל הקיר מדרום נמצאו חרסים מן התקופה האסלאמית הקדומה: קערות מזוגגת (המאות הט'–הי' לסה"נ; איור 1:5, 2) ובסיס פך מחומר צלהב (המאות הז'–הי' לסה"נ; איור 3:5).
שכבה II. בריבוע הצפוני נחשפה הצטברות (L102; כ-0.5 מ' עובי), ואילו בריבוע הדרומי נחשפו שני קירות (W110 ,W107; איור 6) ניצבים זה לזה, אולי פינת מבנה. הקירות בנויים מאבני גיר לא מהוקצעות שהשתמרו לגובה של חמישה נדבכים לפחות (0.7 מ' גובה). מצפון-מערב למבנה נחשפה חצר פתוחה. לא נחשפה רצפה הניגשת לקירות, ואפשר רק להסיק, על סמך החרסים שנמצאו בהצטברויות שכיסו את השרידים משכבה זו, שהמבנה והחצר היו בשימוש במהלך התקופות הממלוכית–הצלבנית.
החרסים, המתוארכים למאות הי"ב–הי"ג לסה"נ, כוללים קערות מחופות בצבע (איור 1:7–3), קערת מונוכרום (איור 4:7) וסיר בישול (איור 5:7) עשויים באבניים, וכן כלים עשויים ביד: קערות (איור 6:7, 7), קדרות (איור 8:7, 9), פכים (איור 10:7, 11) ומכסה (איור 12:7). כן נמצאו חרסים מן המאות הי"ג–הי"ד לסה"נ, ובהם קדרה (איור 5:8), זרבובית (איור 6:8) וקנקן (איור 7:8), וקערות מזוגגות עשויות באבניים מן המאות הי"ג–הט"ו לסה"נ (איור 1:8–4).
ממצאים נוספים הם מטבע ברונזה מן המאה הד' לסה"נ (ר"ע 158795) ושני כלי זכוכית מן התקופה הביזנטית: בסיס של גביע יין וידית דו-שפורפרת תמרוקים. בערימת אשפה שנמצאה בחצר הפתוחה נמצאו עצמות של בעלי חיים שלא שימשו למאכל — כלב וחמור — לצד עצמות של בהמות מאכל — בקר, חזיר, כבש ועז — שעל חלקן נמצאו סימני קצבות ועדות לשימוש משני ככלי עצם.
שכבה I. בחתך (איור 1: חתך 1–1) שנוצר מעבודות שבוצעו טרם החפירה הובחנו קירות אחדים, כנראה מן התקופה העות'מאנית המאוחרת. ייתכן שהבנייה בשכבה זו חדרה לשכבה II, אולם בשל בעיה בטיחותית לא נערכה בדיקה מעבר ליישור החתך. על פני השטח נמצא צמיד מזכוכית המתוארך לתקופה העות'מאנית.
מהחפירה עולה כי את ראשית הנוכחות באתר אפשר לתארך לתקופה הרומית המאוחרת. מן התקופה האסלאמית הקדומה נותרו שרידי קיר של מבנה. השריד העיקרי בשטח החפירה הוא חצר מבנה מן התקופות הממלוכית–הצלבנית; על סמך הממצא הקרמי יש להניח ששימש בית מגורים כפרי. ממצאים אלה פורשים את תמונת ההתיישבות הכפרית בחלק זה של א-ריינה בתקופה האסלאמית הקדומה ובתקופות הממלוכית–הצלבנית.