בחודשים ינואר–פברואר 2017 נערכה חפירת הצלה סמוך לשכונת עין כרם בירושלים (הרשאה מס' 7897-A; נ"צ 214135-86/631235-85; איור 1), לקראת הנחת קו הגז ממסילת ציון לעין כרם. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון נתיבי הגז לישראל, נוהלה על ידי י' רדשקובסקי, בסיוע נ' נחמה (מנהלה), ב' טורי (בטיחות), ר' כהן (פיקוח והכנת שטח), ג' טיאגו ומ' בלילה (סקר האתר), א' אייריך וא' מרקו (סקר מקדים), ס' גנדלר (גילוי מתכות), ו' אסמן וי' שמידוב (מדידות וסרטוט), נ' זאק (תכניות), א' ויגמן (תיעוד פוטוגרמטרי), א' אלג'ם (צילום אוויר), א' פרץ (צילום שטח), ק' עמית (צילום ממצא), א' לידסקי-רזניקוב (ציור חרסים), י' זלינגר וע' שדמן (ייעוץ).
שטח החפירה (כ-50 × 90 מ') הוא חלק ממערך חקלאי גדול, המשתרע על גדת נחל שורק בתחתית גיא קטן המשתפל מהר חרת (איור 2). נחפרו שלושה שטחים (C–A; איור 3) ונחשפו מתחם חקלאי שבו קירות שדה ומדרגות עיבוד, שומרה סגלגלה שלה שתי קומות מהתקופה העות'מאנית ומימי המנדט הבריטי, מערה טבעית שהורחבה וגת חצובה שזמנן אינו ידוע. כן נתגלו חרסים וכלי מתכת מתקופות אלו. בסקרים שנערכו בשנות השבעים והשמונים של המאה הכ' סמוך לאתר זוהה אזור רצוף של מדרגות עיבוד, שומרות ומגוון מתקנים חקלאיים (קלונר תשס"ג:119–120). בשנת 2016 נערך סקר פיתוח שקדם לחפירה (רישיון מס' 664/2016-S) ובמהלכו זוהה האתר.
שטח A (איור 4). נחשפה מדרגה חקלאית (W31) שנבנתה בבנייה יבשה מאבנים במגוון גדלים והשתמרה עד גובה של שבעה נדבכים, כיוונה הכללי צפון-מזרח–דרום-מערב. לפי חתך הבדיקה (L32) היא נבנתה הישר על סלע האם.
שטח B (איורים 5, 6).נחשף מתחם (40 × 50 מ') מגודר ומחולק בקירות שדה ובו שלוש מדרגות עיבוד (B3–B1) המשתפלות במורד הגבעה — חלק ממערך חקלאי גדול יותר (איור 7). שני קירות ניצבים (W43 ,W30)חילקו את השטח לחמש חלקות (V–I), שלוש בצפון-מזרח ושתיים בדרום-מערב. בין חלקה I לחלקה II נבנה גרם מדרגות מאבנים מהוקצעות (L17; איור 8) – חלק ממדרגת עיבוד (W16) שניגשה אל קיר 30 מצפון-מזרח. קיר 30, שנמשך צפונה, ביטל מערה טבעית (L29; איור 9) אשר פתח כניסתה הורחב. שימושה, ייעודה ותיארוכה של המערה אינם ברורים בהעדר ממצא, אך הקיר המבטל אותה מעיד כי היא קדומה למערך החקלאי שתואר לעיל. קיר 16, שהפריד בין חלקות I ו-II, הפך בקצה הצפוני-מזרחי שלו לקיר מזרחי של שומרה שלה שתי קומות, ונראה כי הם נבנו בעת ובעונה אחת. השומרה סגלגלה (3–4 מ' קוטר, 1.5–4.0 מ' גובה) וקירותיה נבנו משתי שורות של אבנים בינוניות עד גדולות על סלע האם, בהתאמה לטופוגרפיה. הכניסה לקומה התחתונה הייתה דרך פתח (L12; כ-0.95 × 0.60 מ'; איור 10); הקומה חצובה בחלקה ולה חלל מרכזי וגומחה חצובה (FII ,FI; איור 6, חתך 2–2) ותחתיה סלע (L26) שהובחנו בו סימני בליה. החלל המרכזי (FII; כ-2.1 × 2.4 מ', כ-2.8 מ' גובה; איור 11) חצוב בחלקו התחתון; חלקו העליון בנוי מאבני שדה במגוון גדלים עד לתקרה דמוית קמרון. בדרומו של החלל המרכזי התגלתה גומחה (FI; כ-1.1 × 1.4 מ', כ-2 מ' גובה). הדפנות הדרומית והמזרחית של השומרה נבנו מאבנים במגוון גדלים, המשתלבות בסלע שבמערב הגומחה ויוצרות קמרון בתקרתה. אל הקומה השנייה הובילו מדרגות – ארבע אבנים שטוחות ומהוקצעות המשולבות בקיר המזרחי של השומרה ובולטות ממנו (איור 12). הקומה העליונה השתמרה בחלקה, ולכן לא ברור היכן הייתה הכניסה אליה. בדופנה המערבית התגלה פתח (0.45 × 0.55 מ') בנוי מאבנים גדולות ומהוקצעות, שהוביל אל חדר רבוע (L20; כ-1.8 × 1.8 מ') ששימושו אינו ברור.
שטח C (איורים 13, 14). נחשפה גת שלה משטח דריכה חצוב (L48) ובור איגום (L49). משטח הדריכה רבוע, דופנותיו רדודות ורצפתו ניזוקה מעט. על מצוק סלע מעל הדופן הצפונית של משטח הדריכה התגלתה גומחה חצובה (L54), ייתכן לקיבוע קורת לחץ. בדופן המערבית תועד ספלול עגול (L52; כ-0.1 מ' קוטר, 0.15 מ' עומק). משטח הדריכה מתנקז מזרחה דרך תעלה (L55) אל בור האיגום, שבדופנו הדרומית נחצבו שני שקעים קטנים ששימשו מדרגות. בקרקעית הבור, סמוך לדפנות הדרומית והמערבית, נחצב בור שיקוע עגול (L53).
בפתח המוביל אל השומרה נמצאו קדרה (איור 1:15) ושבר גוף מעוטר בפסים (איור 2:15) מהתקופה העות'מאנית ומימי המנדט הבריטי. במדרגת העיבוד העליונה נמצאו פריטי מתכת אחדים כגון קערת אמייל (איור 1:16), מסמר (איור 2:16), דורבן לרכיבה על סוס (איור 3:16), סכין (איור 4:16) וככל הנראה שני פריטי עיטור (איור 5:16, 6). נוסף על אלה התגלה מוט ארוך ומחודד, כנראה 'לום' (איור 17).
שטח החפירה נמצא בתחתית גיא קטן, ובמרחב הגדול סביבו זוהו שרידי עורף חקלאי של הכפר עין כרם הסמוך, בעיקר קירות שדה ששימשו כנראה לחלוקת חלקות עיבוד ומדרגות חקלאיות. באחד מקירות השדה השתלבה שומרה שלה שתי קומות שהשתמרה טוב למדיי. שטחי החפירה על המדרון לא אפשרו חפירת לוקוסים נקיים, ולכן אי אפשר לקבוע בוודאות מתי שימשו השומרה והקירות. כיוון שהממצא הנייד והאדריכלות תוארכו לתקופה העות'מאנית ולימי המנדט הבריטי, סביר שגם הם היו בשימוש בתקופות אלו. מדרום למתחם תועדה גת חצובה שלא נמצאו בה חרסים, ואין לה מאפיין ייחודי המאפשר לקבוע בוודאות את תיארוכה.
קלונר ע' תשס"ג.
סקר ירושלים: האזור הצפוני-מערבי (סקר ארכיאולוגי של ישראל). ירושלים
.