שטח A (איור 3). השטח משתרע במורד הצפוני של השלוחה הדרומית. נחשפו שתי חציבות מלבניות בסלע (L103 ,L100; איורים 4, 5). שתי החציבות נחסמו בצדן הדרומי בלוח אבן, בעפר ובאבנים. החציבות לא נחפרו מעבר לחסימות. על סמך הצצה בפרצה שנוצרה מהתמוטטות חלקית של חסימת חציבה 100, נראה כי מעבר לחסימה יש חלל נוסף. אפשר שחציבות אלה היו חלק ממכלול קבורה שנחשף חלקית בלבד. במעלה השלוחה, סמוך לחציבות מדרום-מערב, התגלה קטע של קיר, שנבנה מאבני שדה גדולות; הוא נוקה ולא נחפר במלואו.

 
שטח B (איורים 6–8). השטח משתרע בתחתית מצוק, במורד המזרחי של השלוחה הצפונית. בשטח החפירה הובחנו גושי קירטון גדולים, שהיו מכוסים בחלקם העליון בשכבת נארי. נראה כי גושים אלה הם חלק מתקרה של מערה שהתמוטטה. ברצועה צרה התחומה בין המצוק לגושי הקירטון הגדולים נחשפו שני מפלסים של אדמה מהודקת (L211 ,L206), זה מעל זה. מעל מפלס 206, העליון מהשניים, התגלה מילוי אדמה (L200), ובו ממצא קרמי המתוארך ברובו לשלהי התקופה ההלניסטית ולימי החשמונאים (אמצע המאה הב' עד לתחילת המאה הא' לפסה"נ): ארבעה–חמישה פכים באתרם (איורים 9; 9:10–16) ומסביבם שברים רבים של כלי חרס נוספים באתרם, הכוללים ברובם סירי בישול (איור 2:10–5) ובמקצתם אמפורה (איור 6:10) וקנקנים (איור 7:10, 8). כן נמצאו במילוי 200 סיר בישול (איור 1:10) מהתקופה ההלניסטית הקדומה, נר (איור 17:10) מהתקופה הרומית הקדומה, מעט קנקנים (איור 18:10, 19) ופך מהתקופה הרומית (איור 20:10) וכן קערה (איור 21:10) ומורטריום (איור 22:10) מהתקופה הביזנטית. בין שני מפלסי האדמה המהודקת התגלה מילוי אדמה (L209), הכולל שברים רבים של כלי חרס המתוארכים ברובם לשלהי התקופה ההלניסטית ולימי החשמונאים (איור 11), ובהם קערות (איור 1:12, 2), סירי בישול (איור 4:12, 5), קנקנים (איור 6:12–11) ופכים (איור 12:12–14). סיר בישול אחד במכלול 209 (איור 3:12) מעט קדום ליתר הכלים והופעתו מתחילה בתקופה ההלניסטית הקדומה. במילוי 209 לא נתגלו שברי כלי חרס מאוחרים לשלהי התקופה ההלניסטית ולימי החשמונאים. נראה כי מפלסי האדמה המהודקת וריכוזי הכלים הם שרידים של מפלסי חיים משלהי התקופה ההלניסטית ומימי החשמונאים. בפרוק ידני של חלקים מגושי הקירטון התברר כי מפלסי האדמה המהודקת ומילויי האדמה שביניהם ומעליהם ממשיכים גם מתחת לגושים אלה, ועל כן נראה כי המערה ששכנה במקום שימשה למגורים או לאחסון.
בדרום שטח החפירה נתגלו מעל שני גושי הקירטון הגדולים וביניהם מפולות של אבני בנייה (L205), וביניהן נחשפה שפת קנקן מהתקופה הביזנטית (איור 13). על פני השטח סמוך למפולות האבנים נתגלה מטבע ברונזה של ולנטיאנוס הב' (383–392 לסה"נ; ר"ע 158843). בחפירה בין גושי הקירטון, לאחר פינוי חלקי של מפולות האבנים, נחשף מילוי אדמה (L210), ובו סיר בישול שלם מהתקופה הביזנטית (איור 14). לאחר סיום החפירה הוסרו גושי הקירטון באמצעות כלי מכני והתברר כי מפולות אבני הבנייה (L205) נמשכות לדרום. הישר מתחת לאחד מגושי הקירטון שהוסרו נמצאה שפת קנקן מהתקופה הביזנטית (לא צויר).
במזרח השטח נחשפו גושי קירטון קטנים ומילוי אדמה (L201) ומתחתם סלע קירטון רך. הממצא במילוי 201 כולל חרסים קטנים המתוארכים ברובם לתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית הקדומה, ובהם קערות (איור 2:15–4; אפשר שבסיס טבעת 4 היה שייך לשפה 2), אגן (איור 5:15) ושבר צינור חרס (איור 6:15). כן התגלה במילוי 201 שבר יחיד של שפת סיר בישול משלהי התקופה ההלניסטית ומימי החשמונאים (איור 1:15). בקטע זה של החפירה לא התגלו מפלסי האדמה המהודקת 206 ו-211 וגם לא כלי חרס שלמים או שברים גדולים של כלי חרס.
בצפון שטח החפירה נחשף בור של כבשן סיד (L212; כ-4.3 מ' קוטר מרבי; איורים 16, 17). הוא התגלה מלא באדמת סחף ובמילוי צפוף של אבנים גדולות, חלקן מסותתות, חלקן שרופות, שמקורן כנראה במבנים קדומים בחורבת גנים והן שימשו חומר גלם לשרפה בכבשן. לאחר הסרת המילוי התברר כי חלקו התחתון של בור הכבשן נחצב בסלע קירטון רך, ואילו בחלקו העליון של הבור נבנו שני קירות היקפיים, זה מעל זה, שדיפנו את הבור (איור 18). הקיר העליון (W218 ,W203 ,W202) נבנה מנדבך אחד של אבנים מהוקצעות ובולדרים, שהונחו על מדרגת סלע חצובה. חלק מהקיר העליון שרוף ומכוסה בסיד. היקף הקיר העליון הוא הרחב ביותר בכבשן. בצד הצפוני-מזרחי של הקיר העליון שולב פתח של תעלת אוויר (L219; איור 19). הקיר התחתון בבור הכבשן (W220) נבנה משניים–שלושה נדבכים של אבני שדה בינוניות וקטנות, שהונחו גם הן על מדרגת סלע חצובה. על פני קיר 220 התגלתה שכבה עבה של סיד. על דופן הכבשן ניכרים סימני שרפה ועל קרקעיתו התגלו שרידי סיד ואפר רב.
בחפירת מילוי הכבשן התגלו במחציתו העליונה (L214 ,L207) שברי כלי חרס ממגוון תקופות: קדרה (איור 1:20), קנקן (איור 2:20), פך (איור 3:20) ובסיס בקבוק (איור 4:20), המתוארכים לשלהי התקופה ההלניסטית ולימי החשמונאים; אגן (איור 5:20), קנקנים (איור 6:20, 7) ופכית (איור 8:20), המתוארכים לתקופה הרומית; אגן (איור 9:20), קנקנים (איור 10:20, 11) ומכסה (איור 12:20) מהתקופה הביזנטית; וקערה מהתקופה האסלאמית הקדומה (איור 13:20). לעומת זאת במחצית התחתונה של הכבשן (L217 ,L216) התגלה ממצא שזמנו אחיד, הכולל קנקן (איור 17:20) ובסיס פכית (איור 18:20) משלהי התקופה הביזנטית ו/או התקופה האסלאמית הקדומה ואגנים (איור 15:20, 16) וקערה (איור 14:20) מהתקופה האסלאמית הקדומה.
הדופן הדרומית של הכבשן הוצמדה לאחד מגושי הקירטון הגדולים שהתמוטטו מתקרת המערה, ועל כן נראה כי הכבשן נבנה לאחר התמוטטות תקרת המערה. אפשר שחציבת בור הכבשן היא שגרמה להתמוטטות זו. על סמך הממצא האחיד מחלקו התחתון של הכבשן נראה כי הכבשן שימש בשלהי התקופה הביזנטית או בתקופה האסלאמית הקדומה לכל המאוחר; אפשר גם שבזמן זה הכבשן כבר יצא מכלל שימוש, עמד חשוף והחל להתמלא בפסולת. דגימות לבדיקות OSL שנלקחו מעומק הכבשן, קרוב לקרקעית, יסייעו בעתיד לתארך את זמן חציבתו ואת זמן השימוש בו.
 
בשטח A התגלו חציבות, שהיו כנראה חלק ממערך קבורה שבו לפחות שלושה חללים תת-קרקעיים. בשטח B התגלו מפלסי חיים משלהי התקופה ההלניסטית ומימי החשמונאים, המתווספים לשרידי בנייה מתקופה זו שהתגלו בעבר בחורבת גנים. נראה כי מפלסי חיים אלה מקורם במערה שתקרתה התמוטטה. אפשר שהחרסים המעטים מהתקופה ההלניסטית הקדומה שהתגלו בחפירה מלמדים כי היישוב בתחומי החורבה החל כבר בתקופה זו. הממצאים ממפולת האבנים שבין גושי הקירטון ומתחת להם בדרום שטח B מלמדים כי המערה התמוטטה לכל המוקדם בשלהי התקופה הביזנטית או בתקופה האסלאמית הקדומה. אפשר שכבשן הסיד שהתגלה בשטח B סמוך למפלסי החיים גרם להתמוטטות המערה או שהוקם לאחר התמוטטות זו. הכבשן היה כנראה בשימוש בשלהי התקופה הביזנטית או בתקופה האסלאמית הקדומה לכל המאוחר.