בחודש מאי 2017 נערכה חפירת הצלה בח' א-ראם, באזור התעשייה עטרות בירושלים (הרשאה מס' 8005-A; נ"צ 221048-267/640835-920; איור 1; יגר 2016), לקראת עבודות פיתוח. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון מוריה — חברה לפיתוח ירושלים בע"מ, נוהלה על ידי ד' יגר, בסיוע נ' נחמה (מנהלה), א' רוס וא' ויגמן (פוטוגרמטריה), א' בלשוב (מדידות ושרטוט), נ' סנדוקה וס' דלאשה (פיקוח) וב' טורי (ארכיאולוג נפה).
החפירה נערכה במדרון הדרומי של גבעה התחומה בכבישים, ונחשפו בה קבר ארגז חצוב, קיר שדה, שני ספלולים ועשר חציבות מלבניות (איור 2). מצפון לשטח החפירה, בנמל התעופה עטרות, התגלו בעבר 20 ספלולים ותשעה קברי פיר (ללא קבורה) מתקופת הברונזה (האלפים הג'–ב' לפסה"נ) ומחצבה מהתקופה הרומית הקדומה (המאות הא' לפסה"נ–הא' לסה"נ; ביליג 2009; איור 1: 3867-A). כקילומטר אחד מצפון-מזרח לשטח החפירה, בכפר קלנדיה, התגלו בעבר בית חווה, גתות ומחצבות מהתקופות ההלניסטית והרומית הקדומה (המאות הב' לפסה"נ–הא' לסה"נ; מגן תשמ"ד; איור 1: L260 ,L191).
קבר ארגז מלבני חצוב (L3; כ-0.6 × 1.6 מ', 1.6 מ' עומק; איורים 3, 4) בציר צפון-מערב–דרום-מזרח, ובו אדמה תחוחה ורדרדה-לבנה. בחלק התחתון של הדופן הצפונית נחצבה גומחה (L4; כ-0.3 × 2.0 מ', 0.4 מ' עומק), ונחשפו בה שכבת אדמה (0.1 מ' עובי) ומעליה עצמות, שבהן עצמות השוק והירך, מפרק אצבע ושבר גולגולת, המלמדות שהקבר שימש לקבורת יחיד. הגומחה נאטמה בלוחות אבן. בקבר התגלו חרסים שאינם אינדיקטיביים, פרט לשפת קנקן המתוארך לתקופות ההלניסטית–הרומית הקדומה (המאות הב' לפסה"נ–הא' לסה"נ; לא צויר).
קברי ארגז דומים תוארכו בעבר לתקופות הרומית המאוחרת (הנקרופוליס הצפוני של ירושלים; המאות הג'–הד' לסה"נ;
אבני תשנ"ז:33, טיפוס 3.1), הרומית הקדומה (קומראן) ולמן סוף ימי הבית הראשון ועד לימי מרד בר כוכבא (בית צפאפא;
גורזלזני תשע"א:120).
קיר שדה (W22; כ-20 מ' אורך, 0.9 מ' רוחב, 0.7 מ' גובה מרבי; איורים 5–7), נבנה משתי שורות של אבני שדה במגוון מידות, חלקן מהוקצעות, ובתווך אבני שדה קטנות. הקיר הושתת בחלקו על סלע האם ובחלקו על אדמת הטרה רוסה המכסה את המדרון. מצפון לקיר אדמת סחף (L23), ומדרום לו אדמת טרה רוסה המכסה את סלע האם (L24).
שני ספלולים (L1 — כ-0.3 מ' קוטר, 0.2 מ' עומק, איור 8; L6 — כ-0.5 מ' קוטר, 0.2 מ' עומק).
עשר חציבות מלבניות בחלק המערבי של שטח החפירה (L21 ,L19 ,L17 ,L14 ,L13 ,L11–L7; מידות ממוצעות 0.4 × 1.3 מ', 0.3 מ' עומק; איור 9), שהצטברה בהן אדמת טרה רוסה.
בחפירה נחשפו מתקנים חצובים שתיארוכם בעייתי בהעדר ממצא. קבר הארגז שימש במהלך התקופה הרומית ומלמד על התיישבות בקרבת מקום בתקופה זו. הספלולים מצטרפים אולי לספלולים הרבים שהתגלו מצפון, בשדה התעופה עטרות, המתוארכים לתקופת הברונזה ומרחיבים אם כך את גבולו של האתר בעטרות דרומה. החציבות המלבניות הן אולי תוצר של הפקת אבנים אד הוק לצורך בנייה באזור.
אבני ג' תשנ"ז.
בתי הקברות של ירושלים ובית גוברין במאות ד'ו' לסה"נ כדוגמא לבתי קברות עירוניים בארץ ישראל בתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית. עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית. ירושלים.
גורזלזני א' תשע"א. מרחב באקה אל-ע'רבייה: בית קברות מהתקופה הרומית ושרידים אחרים. עתיקות 105:64*–136*.
מגן י' תשמ"ד. קאלאנדיה: חווה חקלאית לגידול גפנים ולייצור יין מימי בית שני. קדמוניות י"ז:61–71.