ריבוע A (איור 3). התגלה מתקן מלבני חצוב (L39; כ-3 × 4 מ', 0.5 מ' עומק), שקרקעיתו רוצפה בפסיפס לבן פשוט (L24; איור 4), שהונח על תשתית של חומר מליטה אפור כהה (L29); המתקן לא נחשף בשלמותו ונראה כי הוא נמשך למזרח ולדרום אל מחוץ לשטח החפירה. שימושו של המתקן אינו ידוע. מעל הדופן הצפונית של המתקן נבנה קיר רחב (W28; כ-1.8 מ' רוחב, 4 מ' אורך חשיפה, 0.5 מ' גובה השתמרות). קיר 28 נבנה בציר מזרח–מערב מפן צפוני של אבנים מהוקצעות, גדולות ופן דרומי שניצל את הדופן החצובה של המתקן, וביניהם מילוי של אבני שדה קטנות שלוכדו בחומר מליטה; מהקיר השתמר נדבך יסוד בלבד. בניית הקיר הותאמה לדופן החצובה, ועל כן נראה שהם בני אותו זמן. בנייתו וכיוונו של קיר 28 דומים לאלה של מבני היישוב מהתקופה הצלבנית שנחשפו באתר בעבר, ועל כן נראה כי יש לתארך גם את המתקן ואת קיר 28 לתקופה זו. בתוך המתקן החצוב, צמוד לדופנו המערבית, התגלתה מפולת אבנים (L23), המתוארכת לתקופה הממלוכית לכל המוקדם, שבמהלכה יצא המתקן לרבות קיר 28 מכלל שימוש. בין אבני המפולת (L23) התגלו שיני סוס שחוקות, השייכות לפרטים בוגרים (להלן). סלע האם בשטח שממערב למתקן פולס.בשכבת אדמה שכיסתה את הסלע המפולס התגלה מטבע פרוטה מימי אלכסנדר ינאי (80/79–76 לפסה"נ; ר"ע 161510).

 
ריבוע B ותעלה I (איור 3). בשטח תעלה I, מצפון לקיר 28, התגלו סימני חציבה בסלע, אולי המשכו של המתקן החצוב שהתגלה בריבוע A. בריבוע B נחשף סלע האם ללא סימני חציבה. בחלקו הצפוני של הריבוע נחשף קיר (W16; כ-2.1 מ' רוחב, 6.2 מ' אורך חשיפה; איור 5), שנבנה בכיוון מזרח–מערב במקביל לקיר 28. קיר 16 הושתת על סלע האם ונבנה משני פנים של אבנים מהוקצעות וביניהם ליבה של אבני שדה קטנות שלוכדו בחומר מליטה. מהקיר השתמרו שני נדבכים בלבד (0.4 מ' גובה השתמרות), וחלקו הצפוני נפגע מתשתיות שהונחו בימינו. בחלק מהשטח שבין קיר 16 לקיר 28 התגלתה רצפת טיח בצבע אפור כהה (L30) ובחלקו — אדמת טרה-רוסה (L18), ובה חרסים מהתקופה האסלאמית הקדומה. מעל רצפת הטיח ואדמת הטרה-רוסה התגלתה מפולת אבנים (L31 ,L17). בשכבת המפולת התגלו עצמות צאן ובקר, המאפיינות פסולת שחיטה (להלן), ומטבעמימי המלך הורדוס (37–4 לפסה"נ; ר"ע 161509). בין אבני המפולת התגלתה כותרת אומנה מעוטרת בעלי כותרת, המתוארכת לתקופה הביזנטית (איור 6). נראה שכותרת זו שימשה בשימוש משני בקיר של מבנה שעמד במקום. באמצע ריבוע B נחשף בור מים חצוב דמוי פעמון (L14; איור 7), שלו פתח רבוע. דופנות הבור טויחו בטיח אפור בהיר. בתוך הבור התגלתה פסולת בת ימינו, שמעידה כי בבור נעשה שימוש במהלך המאה הכ' לסה"נ. אי אפשר לקבוע את זמנו של הבור. גם בנייתו וכיוונו של קיר 16, בדומה לקיר 28, דומים לאלה של מבני היישוב מהתקופה הצלבנית שנחשפו באתר בעבר, ועל כן נראה כי יש לתארכו לתקופה זו.
 
ריבוע C (איור 8). נחשף קיר רחב בכיוון מזרח–מערב (W34; כ-1.6 מ' רוחב, 2 מ' אורך חשיפה, 0.3 מ' גובה השתמרות; איור 9). קיר 34 מקביל לקירות 16 ו-28 מריבועים A ו-B, ואף בנייתו וכיוונו דומים לאלה שלהם. מצפון לקיר התגלתה מפולת אבנים (L35), שמקורה כנראה בהתמוטטות הקיר, ומדרום לקיר התגלה מילוי אדמה בן ימינו (L36) שהעמיק עד לסלע האם.
 
ריבוע D ותעלה II (איור 8). בתעלה II התגלה מתקן מעוגל חצוב בסלע (L30; כ-0.7 מ' קוטר, 0.4 מ' עומק מרבי; איור 10). בהצטברות אדמה במתקן התגלו חרסים מהתקופה האסלאמית הקדומה, המתארכים את הזמן שבו פסק השימוש במתקן לכל המוקדם. בריבוע D התגלה קיר בכיוון צפון–דרום (W19; כ-1.2 מ' רוחב, 3.2 מ' אורך חשיפה, 0.5 מ' גובה השתמרות). בנייתו של הקיר דומה לזו של יתר הקירות שנחשפו בחפירה. אל קיר 19 ניגש ממערב מפלס עבה של גיר מוצק בצבע לבן (L21). חלקו הדרומי של קיר 19 נפגע, אך אפשר שבמקור הוא נפגש עם קיר 34 וכי הם שייכים לאותה יחידה אדריכלית. ממזרח לקיר 19 נחשפה מפולת אבנים (L20; איור 11), ומצפון לקיר נחשף מילוי של אדמה חומה בהירה מהודקת. בתוך מילוי זה התגלה במערב הריבוע מתקן מעוגל, שנבנה מאבני שדה קטנות (L26; כ-0.4 מ' קוטר, 0.35 מ' גובה מרבי; איור 12). המתקן כוסה במפלס הגיר הלבן ועל כן הוא קדום לו.
 
בורות מים. ארבעת בורות המים (L12 ,L10 ,L3 ,L2; ר' איור 2) שהתגלו מדרום לריבועי החפירה חצובים בסלע. בור 2 סגלגל, ודפנותיו טויחו בטיח עבה בצבע אפור בהיר, שמעורבים בו חצצים קטנים (איור 13); הטיח נמרח על תשתית חרסים. בהצטברות אדמה בקרקעית הבור (L6) התגלו חרסים מהתקופה הממלוכית, המלמדים כי הבור יצא מכלל שימוש לכל המוקדם בתקופה זו. בור 3 הוא בור דמוי פעמון, שדופנותיו טויחו בטיח זהה לזה שהתגלה בבור 2 (איור 14). סמוך לבור 3 מצפון התגלה בור שיקוע חצוב (L4), המחובר בתעלה חצובה (L5) לבור 3. בהצטברות אדמה בבור השיקוע (L8) התגלו חרסים מהתקופה הצלבנית, המלמדים כי הבור יצא מכלל שימוש לכל המוקדם בתקופה זו. בורות 10 ו-12 התגלו בחתך של שביל גישה המוביל לאתר (איור 15). הם נמשכים לדרום אל מחוץ לתחום החפירה. חתך הבורות דמוי חבית, ודופנותיהם טויחו בטיח עבה בצבע אפור. בבורות הצטברה אדמת טרה-רוסה (L13 ,L11), שמעורבים בה אבני שדה וחרסים מהתקופה האסלאמית הקדומה; החרסים מלמדים כי הבור יצא מכלל שימוש לכל המוקדם בתקופה זו.
 
הממצא הקרמי מהחפירה כולל חרסים מהתקופה האסלאמית הקדומה, ובהם קערה (איור 1:16), אגנים (איור 2:16, 3), סיר בישול (4:16), פכים (איור 5:16, 6) וקנקן (איור 7:16), וכן חרסים מהתקופה הממלוכית, ובהם קערה עשויה ביד ומעוטרת בעיטור גיאומטרי (איור 8:16) וקערה מחופה בחיפוי ירוק צהוב וזיגוג שקוף (איור 9:16).
 
עצמות בעלי חיים. בשטח החפירה נמצאו מעט עצמות בעלי חיים. הן זוהו לרמת המין ולחלק השלד (טבלה 1; על פי Stiner 2002). בין אבני המפולת (L23) שהתגלתה במתקן החצוב בשטח A התגלו שיני סוס (N=6) ועליהן סימנים של שחיקה מתקדמת (דרגה G על פי Grant 1982), האופייניים לפרטים בוגרים. בשכבת מפולת בשטח B (כL31 ,L17) התגלו עצמות צאן (N=3) ובקר (N=1) של חלקים דלים בבשר, המאפיינים פסולת שחיטה. על עצמות אלה נמצאו סימני שורשים, המעידים על תהליכי בליה שהעצמות עברו עד לחשיפתן בחפירה (Behrensmeyer 1978). על העצמות לא נמצאו סימני חיתוך או סימני שרפה.
 
טבלה 1. ממצא העצמות
שטח
לוקוס
מין
חלק בשלד
A
23
סוס
לסת עליונה, שן טוחנת M2
A
23
סוס
לסת עליונה, שן טוחנת M2
A
23
סוס
לסת עליונה, שן טוחנת M1
A
23
סוס
לסת עליונה, שן טוחנת M1
A
23
סוס
לסת עליונה, טוחנת M3
A
23
סוס
לסת עליונה, טוחנת M2
B
31
צאן
ראמוס, לסת תחתונה
B
17
צאן
צלע
B
17
צאן
לסת תחתונה, טוחנת M1
B
17
בקר
לסת תחתונה, שן טוחנת M2
 
בחפירה נחשפו שרידים אדריכליים, הדומים בבנייתם ובכיוונם לשרידי היישוב מהתקופה הצלבנית שנחשפו באתר בעבר. כן נחשפו בורות מים, ששימשו כנראה ביישוב זה. שרידים אלה מצטרפים אל שרידים שנחשפו בחפירות קודמות באתר ונראה כי הם שייכים ליישוב מטיפוס 'כפר הרחוב' מהתקופה הצלבנית (להרחבה על דגם התיישבות זה ר' Boas 2010:92–93). יישובים אלה היו קצרי חיים ונעלמו מהמרחב עם עזיבת הצלבנים. גילויו של יישוב שלא היה מוגן מעיד על שיפור בביטחון בתקופה זו, אולי כתוצאה מכיבוש אשקלון על ידי הצלבנים באמצע המאה הי"ב לסה"נ. חוקרים מציעים כי יישובים מטיפוס זה אוכלסו במתיישבים ממוצא פרנקי (בועז וארבל תשנ"ט). הפיקוח על היישוב נעשה על ידי בעל הנחלה או נציגיו מבית חווה בקרבת מקום. דגם התיישבות זה מוכר באזור צפון ירושלים, למשל בח' אל-בורג' ובח' אל-כורכום שבשכונת רמות.
בתעודה משנת 1160 נזכר כפר בשם רמאתה השוכן מצפון לירושלים וגרים בו נוצרים מקומיים (Pringle and Leach 1983:160–174). רמאתה זוהתה על ידי פראוור עם שרידי יישוב עתיק שהתגלו בתחומי הכפר א-ראם, שממזרח לחפירה (Prawer 1980:132). בגרעין הכפר א-ראם התגלו שרידי מבנה, ופרינגל הציע כי הוא שימש מבנה מנהלי לתשלום מיסים וחובות של בני היישוב רמאתה (uoltas nostras de Noua Villa). בתעודה זו נכתב גם שלצד רמאתה קמה בתקופה הצלבנית התיישבות חדשה (Noua Villa) של מתיישבים פרנקים שעסקו בגידולי גפנים ותירס. אפשר שהשרידים שנחשפו בחפירה בח' א-ראם שייכים להתיישבות הפרנקית החדשה. בתיק הארכיון של ח' א-ראם (ארכיון רשות העתיקות, תיק מס' 156/SRF) יש צילומים של שרידי מבנה, הכולל קמרונות, שתועד באתר למן סוף המאה הי"ט לסה"נ וזוהה כח'אן. מבנה זה נהרס סופית במהלך המחצית השנייה של המאה הכ', לקראת הכשרת המקום לבניית אזור התעשייה עטרות. לא מן הנמנע כי המבנה עשה שימוש בשרידי המבנים מן התקופה הצלבנית.
עוד עולה מן החפירה כי באתר התקיימה פעילות גם במהלך התקופות האסלאמית הקדומה והממלוכית, ונראה שבתקופות אלה נעשה שימוש בחלק ממבני היישוב מהתקופה הצלבנית.