ראש קיר השדה בשטח B נחשף כ-1.2 מ' מפני השטח (W203; כ-5 מ' אורך חשיפה, 0.4 מ' רוחב; איורים 3, 4) בציר כללי צפון–דרום, מקביל לתוואי הנחל. הקיר בנוי משורה אחת של אבני שדה בינוניות (כ-0.3 × 0.3–0.5 מ') ללא חומר מליטה והשתמר לגובה שני נדבכים (כ-0.5 מ'). מצדו הדרומי-מערבי של הקיר נחפרה שכבת אבני קירטון (L205), כנראה מילוי מכוון שהונח לצד הקיר לצורך ביסוסו או להתקנה של מפלס מתאים לפעילות חקלאית כלשהי. במילוי 205 נמצאו מעט שברים של כלי חרס המתוארכים לתקופות שלמן הרומית הקדומה ועד הביזנטית. אין בממצא זה כדי לתארך בדיוק את מועד בניית הקיר ולכל היותר ניתן לקבוע שהתקופה הביזנטית היא התקופה הקדומה ביותר האפשרית שבה נבנה הקיר. מצדו הצפוני-מזרחי, לכיוון נחל ישעי, נחפרה שכבת אדמה חומה (L204), כנראה הצטברות טבעית, ובו ממצא קרמי סחוף ושחוק ועם זאת התגלו שני מטבעות, אחד חשמונאי (115–76 לפסה"נ; ר"ע 165540) ושני שאינו ניתן לזיהוי, אך צורת האסימון שלו מאפשרת לתארכו למאות הה'–הו' לסה"נ. 

ממצא קרמי סחוף, לצד פריטי צור אחדים ושברי זכוכית, התגלה גם ביתר הריבועים שנחפרו. בשכבת פני השטח של הריבוע הצפוני-מערבי בשטח A (איור 2) התגלה כלי דמוי ביצה, עשוי אבן גיר מקומית (0.35 × 0.45 מ'; איור 5), במרכזו חצובה שקערורית סגלגלה, מוחלקת (0.19 × 0.22 מ'). במרכז השקערורית חצוב חור מעוגל (8 ס"מ קוטר) שדופנותיו שחוקות. נראה כי לכלי שני שלבי שימוש, תחילה שימש כלי שחיקה ובשלב השני נחצב החור במרכז השקערורית ונראה כי הכלי הוסב לשמש פותה לציר בדלת. כלי האבן נמצא שלא באתרו המקורי ואפשר שהתגלגל מהחורבה הסמוכה.
 
בחפירה נחשף קיר שדה השייך לעורף החקלאי של חורבת גנים הסמוכה. מקרבתו של הקיר לתוואי נחל ישעי עולה האפשרות שבנייתו נועדה להטות את זרמית המים באפיק הנחל, אך ייתכן שלקיר תפקיד נוסף – קיר תמך למדרגה חקלאית מעליו. לא ניתן לקבוע בוודאות את מועד בנייתו, אפשר שנבנה בתקופה הביזנטית, אחת מתקופות ההתיישבות העיקרית בחורבת גנים (שיאון 2017).