בחודשים דצמבר 1998 וינואר 1999 נערכה חפירה סמוך למסילת הרכבת בבאר שבע (הרשאה מס' 2985-A; נ"צ 183160-77/572360-78; איור 1; באומגרטן תשס"ג), לקראת שינוי התוואי של מסילת הרכבת. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון רשות הרכבות והנמלים, נוהלה על ידי י' באומגרטן, בסיוע א' זלין (ניהול שטח), ח' לביא (מנהלה), א' האג'יאן (מדידות ושרטוט), א' דודין (ציור כלי חרס), א' ברזילי (גיאולוגיה), ש' לביא (רפאות) וד"צ אריאל וג' פינקלשטיין (קריאת חותמת רודית).
נפתחו שני שטחים (A ו-B), המרוחקים כ-200 מ' זה מזה, על הגדה הצפונית של נחל באר שבע בתוך תלכיד (קונגלומרט) של חלוקי נחל, המתאים לחציבה ללא חשש של התמוטטות. בשטח A נחפרו שישה ריבועים ונתגלו בהם בור אשפה, מדרגות חצובות ומוקד. מדרום לשטח A נבדקו חתכי בדיקה, ונתגלו בהם שרידי בורות. בשטח B נחפרו שישה ריבועים, ונתגלו בהם חללים תת-קרקעיים חצובים, מדרגות בנויות וקירות.
שטח A (איור 2). במערב השטח נחשפו מדרגות חצובות (113L; איור 3) היורדות מערבה, בכיוון הפוך לאפיק נחל באר שבע. ממזרח להן נתגלה בור אשפה (112L; איור 3) ומדרום לו נתגלה מוקד (109L; איור 4). בחתכי בדיקה כ-50 מ' מדרום לשטח A נתגלו בורות חצובים גדולים (10–15 מ' אורך, 6–7 מ' עומק; לא בתכנית), שימושם אינו ברור. אין סימני בנייה או שימוש בטיח בדופנות הבורות. בור אשפה 112 הכיל שברי כלי חרס מתקופת הברזל 2 (לא צוירו); חרסים נוספים מתקופה זו ומהתקופה ההלניסטית (המאה הב' לפסה"נ) נמצאו בשטח A ובבורות החצובים שמדרום לו. אפשר שמקור הממצא הקרמי במבנה או ביישוב סמוך, הקשור לתל באר שבע המרוחק כקילומטר אחד ממזרח לחפירה.
שטח B (איור 5). ממזרח לשטח B הובחנו על פני השטח כמה קירות של מבנים (לא נחפרו); שטח פתוח (206L) שנחשף בחלקו הדרומי של שטח B שימש אולי חצר למבנים אלה. משטח 206 מוליכות מדרגות (208W; איור 6), שנבנו מלוחות אבן, אל לפחות שלושה חללים תת-קרקעיים, מהם נחפר אחד במלואו (225L). ממזרח למדרגות 208 נמצא קיר תמך (209W; איור 6). לא ידוע אם היה לו קיר מקביל מהעבר השני של המדרגות.
חלל תת-קרקעי 225 (7.45 × 10.00 מ', כ-5 מ' עומק; איור 7) חצוב בתלכיד החלוקים הקשה; מִתארו אגסי ובתוכו, בתוך שקע, התגלו שרידי מוקד (245L). בחלקו הדרומי נחשפו שלושה תנורים בנויים (221L–223L; איור 8), בנויים על מפולות של תקרת החלל התת-קרקעי שהתמוטטה, ומלמדים שהשימוש בחלל זה נמשך גם לאחר ההתמוטטות. תנור נוסף נחשף בחתך. במרכז החלל התת-קרקעי 225 נבנה קיר (205W; איור 9), אולי לתמיכה בקירוי חדש. נראה כי בעקבות בנייתו הועתקו התנורים לחלק הצפוני-מזרחי של החלל, שם התגלו שישה תנורים (224L, 228L, 230L, 232L, 239L, 240L; איור 10). לידם נמצאו כלי בית המלמדים שהתנורים שימשו לבישול. בחלקו הצפוני של החלל התגלה מעבר בין שני קירות (215W, 216W; איור 7) המוליך אל חלל תת-קרקעי נוסף (246L; 5 × 10 מ' לפחות) שנמצא מחוץ לתחום החפירה. בחתך שנערך לרוחבו התברר כי תקרתו והקיר הצפוני שלו התפוררו והחלל יצא כנראה מכלל שימוש.
לאחר החפירה נחשף מצפון-מזרח לחלל 246 חלל תת-קרקעי נוסף שעל רצפתו הצטברה שכבת סחף (כ-1 מ' גובה). ייתכן שהכניסה לחלל זה, שנחסמה בשלב כלשהו, הייתה מחלל 246.
בחלל תת-קרקעי 225 וליד גרם מדרגות 208 נמצא מכלול כלי חרס האופייני לחיי יום-יום ובו קערות דגים (איור 1:11, 2), קערות (איור 3:11–8), שבר של קערה מגארית (איור 9:11), סירי בישול (איור 10:11–12), קנקנים (איור 13:11–15), קנקנית (איור 1:12), פכיות (איור 2:12–5), אונגנטריום (איור 6:12) ונר (איור 7:12). כמו כן נמצאה ידית אמפורה שעליה טביעת חותם (איור 1:13; להלן), שמקורה ברודוס, ושבר של קנקן נושא סיומת(?) של כתובת חרותה (איור 2:13). ידית האמפורה נמצאה ליד גרם מדרגות 208, אולי התגלגלה לכאן מהאזור הפתוח 206.
ידית של אמפורה רודית
דונלד צבי אריאל
בחפירה התגלתה ידית אמפורה שמקורה ברודוס, ובחלקה העליון טביעה מלבנית, הנושאת שם ביוונית Εὐτάκτου (של יוטקטוס; ר' איור 1:13). מתחת לשם מופיע ינשוף, האוחז ברק בציפורניו. ראש הינשוף מחלק את השם לשני חלקים ומפריד בין שני חצאי הכתובת. ינשוף וברק הם שני סמלים מוכרים היטב ממטבעות מאתונה וממטבעות אחרים מהתקופה ההלניסטית. סמלים אלה מופיעים על ידיות טבועות של אמפורות מרודוס רק בהקשר ליצרן יוטקטוס. יצרן אחר, דיוניסיוס, השתמש בקומפוזיציה דומה, שבה הינשוף אוחז קדוקיאוס בציפורניו. יורנס (Jöhrens 2001:418, No. 197) סבר ששני יצרנים אלה עבדו בתקופות דומות, ואולי בבית יוצר אחד; הטביעה של דיוניסיוס נמצאה במכלול בפרגמון והיא קדומה לשנת 180 לפסה"נ, ולכן הסיק יורנס שגם יוטקטוס פעל בתקופה זו. קנקרדס-סנול טענה שיש אולי לתארך את תקופת פעילותו של יוטקטוס לתחילת המאה הא' לפסה"נ (Cankardes-Senol2007:36). נראה שהיא ביססה את הערכתה על גילוי ידית דומה בחפירות באלבה פוקנס (Diez 1980: Pl. 4:12) שבאברוצו (מרכז איטליה), שם מתוארך המכלול לסוף המאה הב'–תחילת המאה הא' לפסה"נ.
אפשר שהשרידים שהתגלו בחפירה הם חלק מאתר-בת של יישוב גדול ששכן בתל באר שבע (אהרוני תשל"ט:224, ציור 10). על היישוב בתל באר שבע יש מידע מועט בלבד, אך ידוע שהיה בו מקדש (אהרוני תשל"ד:84; הרצוג 142:1992). נראה שאתרי-בת שימשו עורף חקלאי ליישוב בתל באר שבע, ושהשטחים החקלאיים השתרעו ממערב ליישובים שהוקמו לאורך נחל באר שבע.
ייתכן שהחללים התת-קרקעיים שימשו מרתפי אחסון, בתי מלאכה ואולי מגורי קיץ למבני-על. לפי הממצא יש לתארך את השרידים לתקופה ההלניסטית. חללים תת-קרקעיים מתקופה זו מוכרים גם במרשה (קלונר תשנ"ו:8–11). בנגב ידועים יישובים נוספים מהתקופה ההלניסטית: תל שבע (אהרוני תשל"ט:224), תל עירא (Fischer and Tal 1999), תל ערד (אהרוני 1271:1992; הרצוג 249:1997–250), חורבת עוזה (בית אריה 1158:1992) ותל ניצנה (Baly 1962). בעבדת ובחלוצה נמצאה קרמיקה הלניסטית (נגב 1051:1992), וצפונה יותר נמצאו שרידים מתקופה זו בתל חסי (פרגו 522:1992) ובמרשה (קלונר תשנ"ו:8–11).
אהרוני י' תשל"ד. תל באר-שבע. קדמוניות 23–75:24–84.
אהרוני י' תשל"ט. הנגב בתקופה הישראלית. בתוך א' שמואלי וי' גרדוס, עורכים. ארץ הנגב: אדם ומדבר. עמ' 209–225. תל אביב.
אהרוני מ' 1992. ערד: המצודות הישראליות. בתוך א' שטרן, עורך. האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל כרך ד. ירושלים. עמ' 1266–1272.
באומגרטן י' תשס"ג. באר שבע (א'). חדשות ארכיאולוגיות 87:115–88.
בית אריה י' 1992. עוזה, חורבת. בתוך א' שטרן, עורך. האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל כרך ג. ירושלים. עמ' 1157–1159.
הרצוג ז' 1992. תל באר שבע. בתוך א' שטרן, עורך. האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל כרך א. ירושלים. עמ' 134–143.
הרצוג ז' 1997. תל המצודות בערד. בתוך ר' עמירן, א' אילן ומ' סבן. ערד. תל אביב. עמ' 245–254.
נגב א' 1992. נגב: התקופה הפרסית עד התקופה הביזנטית. בתוך א' שטרן, עורך. האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל כרך ג. ירושלים. עמ' 1051–1052.
פרגו ו"מ 1992. חסי, תל. בתוך א' שטרן, עורך. האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל כרך ב. ירושלים. עמ' 519–523.
קלונר ע' תשנ"ו. מרשה. רשות העתיקות. ירושלים.
Baly T.J.C 1962. Pottery. In H.D. Colt ed. Excavation at Nessana (Auja Hafir, Palestine) 1. London. Pp. 303–311.
Cankardes-Senol G. 2007. Stamped amphora handles found in the rescue excavations of CEAlex in Alexandria. Cahiers de la Ceramique Egyptienne 8:33–56.
Diez C. 1980. Timbres amphoriques Rhodiens à Alba Fucens(Mémoire présenté on vue de l’obtention du grade de licencié en Archéologie et Histoire de Art). Louvain (unpublished manuscript).
Dothan M. 1971. Ashdod II–III: The Second and Third Seasons of Excavations, 1963, 1965; Soundings in 1967. ‘Atiqot [ES] 9–10. Jerusalem.
Dothan M. and Freedman D.N. 1967. Ashdod I: The First Season of Excavations, 1962. ‘Atiqot [ES] 7. Jerusalem.
Fischer M. 1989. Hellenistic Pottery (Strata V–III). In Z. Herzog, G. Rapp and O. Negbi eds. Excavations at Tel Michal, Israel (Tel Aviv University Institute of Archaeology Monograph Series No. 8). Minneapolis and Tel Aviv. Pp. 177–187.
Fischer M. and O. Tal 1999. The Hellenistic and Roman Periods. In I. Beit-Arieh ed. Tel Ira: A Stronghold in the Biblical Negev (Tel Aviv University Institute of Archaeology Monograph Series No. 15). Minneapolis and Tel Aviv. Pp. 223–261.
Guz-Zilberstein B. 1995. The Typology of the Hellenistic and Roman Periods. In E. Stern ed. Excavations at Dor, Final Report IB: Areas A and C: The Finds (Qedem Reports 2). Jerusalem. Pp. 289–433.
Jöhrens G. 2001. Amphorenstempel hellenistischer Zeit aus Tanais. Eurasia Antiqua 7:367–479.
Levine T. 2003. Pottery and Small Finds from Subterranean Complexes 21 and 70. In A. Kloner. Maresha Excavations Final Report I: Subterranean Complexes 21, 44, 70
(IAA Reports 17). Jerusalem. Pp. 73–130.
Roll I. and O. Tal 1999. Apollonia-Arsuf. Final Report of the Excavations I: The Persian and Hellenistic Periods (Tel Aviv University Institute of Archaeology Monograph Series No. 16). Tel Aviv.