החפירה (כ-260 מ' מעפה"י) נערכה על שלוחה שנתחמת מצפון בערוץ נחל וצופה לדרום אל בקעת טורעאן ובקעת בית רימון. נחשפו שרידי בנייה וממצאים מתקופת הברזל, וכן חרסים מהתקופות הרומית והביזנטית.
בחפירות שנערכו על השלוחה בעבר נחשפו שרידי בנייה מתקופת הברזל (Shalem and Gal 2000). בצילום אוויר משנת 1961 (Shalem and Gal 2000) נראה על השלוחה קיר מסיבי שתוחם שטח של כ-25 דונם (איור 2), כנראה חומת היישוב מתקופת הברזל. במרחק כ-20 מ' מדרום-מערב לחפירה התגלו שרידי קירות שמתוארכים לתקופת הברזל (מסארווה 2010). כן נחשף בסביבה מתקן חצוב המתוארך לתקופת הברזל (פייג 2016).
 

נפתחו ארבעה ריבועי חפירה ונחשף קיר מסיבי (51W; 13.5 מ' אורך חשיפה, 2.4 מ' רוחב ממוצע; איורים 3, 4), כנראה חלק מביצור. קיר זה הוא חלק מהקיר המסיבי שנראה בתצלום האוויר. הקיר נבנה על סלע האם, שפולס בחלקו בחציבה, מפן חיצוני של אבנים גדולות במיוחד (עד 2 מ' אורך) ופן פנימי של אבנים בינוניות; הוא השתמר לגובה מרבי של שני נדבים. אל הפן החיצוני והפן הפנימי של הקיר ניגשים מפלסי אדמה מהודקת (56L, 61L; איור 5). אל הפן הפנימי של הקיר ניגש ריצוף של לוחות אבן (איור 6). על מפלס 56 נמצאו כלי כתישה מבזלת ומעט שרידי פחם. מעל מפלס 56 נבנה קיר (58W), אולי קיר יסוד, שניגש בניצב לפן הפנימי של קיר 51. אל שני הקירות ניגש מפלס אדמה מעורב באבנים קטנות (55L). מעל מפלס 55 התגלו הצטברויות אדמה (54L, 59L), הניגשות אל קיר (62W; 0.8 מ' רוחב) שנבנה על קיר 51 בשלב מאוחר יותר בתקופת הברזל 2א'. בשלב מאוחר בתקופת הברזל 2א' עובה קיר 51 בחלקו החיצוני ממזרח בבניית דבש; חלקו המזרחי נפגע ושרד בחלקו.

במפלסי האדמה, בהצטברויות האדמה, בריצוף ובין אבני הקיר (50L) התגלה ממצא קרמי המתוארך כולו לתקופת הברזל 2א' (המאה הט' לפסה"נ; איורים 7, 8, להלן). בהצטברויות אדמה חומה שחתמו את שטח החפירה (53L) נמצאו מעט שברי גוף של כלי חרס מהתקופות הרומית והביזנטית.

 
כלי חרס וכלי אבן
נורית פייג
 

מוצאם של כלי החרס וכלי האבן שנחשפו בחפירה במפלסי האדמה, בהצטברויות האדמה ובמפלסי החיים שהתגלו סביב קיר 51. כלי חרס ואבן אלה דומים לממצא באתרי תקופת הברזל 2א' (המאה הי' – המחצית השנייה של המאה הט' לפסה"נ) שנחפרו בסביבה.

מגוון כלי החרס עשיר במיוחד, אם כי חלק מן השברים שחוקים. מקבילות לכלים במכלול נמצאו באתרים סמוכים, ובהם מצד ראש זית, שכבה b IIa(Gal and Alexandre 2000), יקנעם, שכבות XVIXV (Zarzecki-Peleg 2005:90–168), חצור, שכבותX VIII (Yadin et al.1960) וחורבת מלטה (Covello-Paran 2008), הסמוכה לנצרת. במכלול הקערות (איור 1:7–3) הובחנו שלושה טיפוסים: קערה מעוגלת ששפתה חתוכה (איור 1:7), קערה מעוגלת שיוצרה מחומר מנופה היטב ושפתה דמוית מדף (איור 2:7) וקערה מזווה שלה פרופיל cyma (איור 3:7). קערות שלהן פרופיל cyma נחשפו בשכבה IIb במצד ראש זית (Gal and Alexander 2000: Fig. III.74:11). התגלו שלוש קדרות (איור 4:7–6), שתיים מטיפוס שלו שפה מעובה, גוף מזווה על פי רוב ושתי ידיות (איור 4:7, 5); טיפוס זה נפוץ באתרי הצפון, ובהם למשל חורבת מלטה (Covello-Paran 2008: Figs. 31:9–11, 33:18), חצור (שכבה VIII; Yadin et al. 1960: Pl. LVI:1), ותל קירי (שכבה VI; Ben-Tor and Portugali 1987: Fig. 22:10). מכלול סירי הבישול (איור 7:7–11) הוא הגדול ביותר במכלול הקרמי בחפירה, והוא כולל סירים שלהם חתך משולש (איור 7:7, 8) — טיפוס שכיח בשכבות מתקופת הברזל 2א' באתרי הצפון, ובהם למשל תל יקנעם, והוא נעלם במעבר לתקופת הברזל 2ב' (Zarzecki-Peleg 2005: Fig I.38:2) וסירים צבוטים שלהם רכס בבסיס השפה (איור 9:7–11), שהיו נפוצים בכל הארץ במהלך תקופת הברזל 2 על שני שלביה. לא נמצאו במכלול סירים שלהם שפה מרוכסת, שהופיעו בשלבה האחרון של תקופת הברזל 2 (חצור VII; Yadin et al. 1960: Pl. LXIV:9). לקנקנים השכיחים במכלול שפה מעובה במיוחד הנוטה כלפי חוץ וצוואר מרוכס, ולעתים גם רכס בולט בבסיס הצוואר (איור 1:8–4); קנקנים אלה שכיחים גם בממצא בחפירה סמוכה (מסארווה 2010) וגם בחורבת מלטה (Covello-Paran 2008: Figs. 34:1,3). התגלה גם שבר יחיד של קנקן, שלו צוואר גבוה (איור 5:8). שני טיפוסי קנקנים אלה מופיעים יחדיו באתרי תקופת הברזל בצפון, למשל בחצור (שכבות IXVI; Yadin et al. 1960: Pl. LXXI: 5, 12–13). לצד הקנקנים המרוכסים נמצאה בין אבני קיר 51 ידית קנקן הנושאת תו קדר (איור 6:8); על פי הטין נראה שהיא שייכת לקנקני היפו, שתווי קדר רבים נמצאו עליהם בשכבה IIa במצד ראש זית (Gal and Alexander 2000: Fig. III.93). במכלול הקרמי נמצאו גם שברים אחדים של פך ופכית (איור 7:8, 8).

כלי האבן עשויים מבזלת, ובהם קערה שעיבודה גס (איור 9:8) והשקע הפנימי בה מוחלק היטב וניכרים בו סימני כתישה, וכן שברים אחדים של אבני שחיקה תחתונות (איור 10:8).

 

ההתיישבות הקדומה ביותר באתר התקיימה בתקופת הברזל 2א' (שלהי המאה הי' – המאה הט' לפסה"נ), ובה הוקם כנראה על השלוחה יישוב התחום בקיר מבוצר. פני הסלע פולסו לפני בניית קיר הביצור. היישוב ששכן באתר צפה אל בקעת טורעאן ובקעת בית רימון ונראה כי היה חלק מרשת יישובים ששכנו לאורך דרך ראשית שעברה בין תל חנתון לתל קרני חיטין.

שרידי הבנייה מתקופת הברזל 2א' שרדו רק לגובה נמוך וכל ההצטברויות והמילויים שכיסו את השרידים הם מהתקופות הרומית והביזנטית, ונראה כי הם חלק מפעולות פילוס שהרסו את השלב הקדום. ההרס הנרחב שנגרם בפעילויות בנייה בימינו לא הותיר שרידים מהתקופות המאוחרות.