נפתחו שני שטחי חפירה, מערבי ומזרחי, בשטח פתוח מצפון למסגד הלבן שבמרכז העיר רמלה, בין הרחובות דני מס, ויצמן ושפיק עדס. בשטח המערבי נחפרו 55 ריבועים (כ-1375 מ"ר שטח כולל; איור 1), ובשטח המזרחי נחפרו 36 ריבועים בשישה שטחי משנה (IVI; 900 מ"ר שטח כולל; בשטח VI לא התגלו שרידי בנייה ולכן הוא לא יתואר להלן). נחשפו קטעי רחובות מרוצפים בלוחות אבן, חנויות, שרידי בנייה, מתקנים ומאגר מים גדול, החמישי במספר ברמלה, שתוארכו לתקופה האסלאמית הקדומה. בעבר נערכו במקום שתי חפירות בדיקה (גוטפלד תשנ"ט; טואג 2017; Gutfeld 2010).

 
השטח המערבי
נחשפו קטעים מרחוב בכיוון מזרח–מערב (50 מ' אורך, 3.5 מ' רוחב), שרוצף במרצפות של אבן גיר קשה (0.2 × 0.3 × 0.5 מ') שסותתו היטב והונחו על תשתית טיח שהונחה על שכבת חול טבעית האופיינית לאזור. הרחוב נתחם בשני קירות, שנבנו היטב מאבנים מסותתות וטויחו בפן החיצוני שלהם בטיח הידראולי אפור. לאורך הקירות נחשפו ספי כניסה אחדים שנבנו היטב. צמוד לרחוב מדרום נחשפו כעשר חנויות (3.15 מ' רוחב כל אחת; איור 2). קירות החנויות נבנו משתי שורות של אבני גיר רכות (0.8 מ' רוחב) מסותתות היטב. חלק מהקירות, בעיקר בצִדו המזרחי של השטח, השתמרו לגובה ארבעה–חמישה נדבכים (איור 3).
צמוד לרחוב מצפון נחשפה רחבה פתוחה, כנראה רחבת שוק לא מקורה. בצדה המערבי ביותר של הרחבה נחשף מגדל מים, שלא השתמר היטב. בקירו המזרחי של המגדל השתמר מרזב שירד כנראה מחלקו העליון; בחלקו התחתון של המרזב השתמר מגוף באתרו. למרגלות הקיר המזרחי של מגדל המים נחשפה תעלת מים רחבה (0.6 מ' רוחב), שנבנתה בכיוון צפון–דרום בשיפוע חד לכיוון צפון. בחתך שנחפר בתעלה נמצאה תעלה קדומה יותר (0.35 מ' רוחב), שנבנתה באותו כיוון. התעלה הזרימה מים לכיוון צפון, אל מאגר מים גדול (24.5 × 26.0 מ', 6–7 מ' עומק; איור 4) שנחפר באופן חלקי.
המאגר נבנה מאבני גיר מסותתות היטב וטויח בטיח הידראולי (4 ס"מ עובי). רצפת המאגר עשויה משכבה עבה (4 ס"מ עובי) של טיח אפור שמעורבים בו חצצים וחרסים טחונים בצבע ורוד-אדמדם, שהונח על שכבה עבה של טיח לבן וגיר כתוש מהודק (מעל 0.25 מ' עובי). המאגר קורה בקשתות רבות שלא השתמרו, שבסיסן נבנה על גבי אומנות בנויות בצורת צלב, ששתיים מהן נחפרו. נראה כי היו חמש שורות של אומנות במאגר. המרחק בין אומנה לאומנה במאגר הוא 4.1 מ', וכזהו גם המרחק בין האומנות החיצוניות לבין קירות המאגר. המרחק בין האומנות ותכנית המאגר זהים לאלה שהתגלו בבריכות קשתות אחרות ברמלה המתוארכות לתקופה העבאסית.
בחפירה בשטח התגלו ממצאים מהתקופה האסלאמית הקדומה המתארכים את שרידי הבנייה.
 
השטח המזרחי
שטח I. נחשף יסוד של קיר מסיבי בכיוון צפון–דרום, שנבנה לתוך שכבת החול הטבעית האופיינית לאזור; חלקו נשדד ונחשפה תעלת שוד עמוקה. ממערב לתעלת השוד ובמקביל לה, נחשף קיר שנבנה משתי שורות של אבני גיר רכות מסותתות היטב (0.8 מ' רוחב) והשתמר לגובה שלושה נדבכים. אל הקיר ניגשה ממערב רצפת טיח עבה, שעליה נמצאו: שרידי רצפת אופוס סקטילה עשויה מלוחות של שיש צבעוני, של אבן גיר לבנה ושל ביטומן שחור בדגמים גיאומטריים שונים; שרידים של פסיפס קיר עשוי מאבני פסיפס קטנות מזכוכית ואבנים במגוון צבעים, חלקן מצופות זהב; וכמות גדולה של צדף אם הפנינה (איור 5). בשל חשיפת הקיר והממצא המפואר, נחפרו שני ריבועים נוספים לכיוון מערב. במרחק 3.15 מ' ממערב לקיר נחשף קיר זהה מקביל אליו, וממערב לו נחשף קיר נוסף שאליו ניגש בניצב קיר גזית נוסף, שנבנה בכיוון מזרח–מערב. ממערב לקירות נחשפו חדרים נוספים וכן ריצוף מרשים שנבנה מלוחות אבן, הדומה לריצוף הרחוב שהתגלה בשטח המערבי. מתחת לריצוף נמצאו מטבע וחרסים המתוארכים לתקופה העבאסית. נראה כי שרידים אלה שייכים לאחד הרחובות הראשיים של רמלה בתקופה העבאסית, שלאורכו נבנו חנויות. בכל הריבועים בשטח נמצאו מילויי עפר ובהם חרסים מהתקופות העבאסית והפאטימית (המאות הח'–הי' לסה"נ).
 
שטח II. התגלו שני קטעי רחובות מרוצפים באבן: האחד בכיוון מזרח–מערב והאחר בכיוון צפון–דרום. אל קטע הריצוף בכיוון מזרח–מערב נצמד בור מים שטויח בטיח לבן וורוד וקורה בקמרון. צדו הדרומי של הבור נפגע מטרקטור ולא נחפר מטעמי בטיחות. תחת קטע הריצוף בכיוון צפון–דרום נחשף מתקן עגול ובו שברים גדולים של כלי חרס מהתקופה העבאסית (המחצית השנייה של המאה הח' לסה"נ). נראה כי זהו מתקן ניקוז של מי הגשמים שזרמו ברחוב שמעליו (איור 6). בחלקו הצפוני של השטח התגלו בעיקר מפולות של אבנים, המתוארכות כנראה לרעידת האדמה של שנת 1033. תחת המפולות נחשפה אומנה שנבנתה היטב מאבני גיר רכות מסותתות. אם אכן אלו שני קטעי רחוב הניצבים זה לזה, הרי שיש כאן תרומה משמעותית להבנת מערכת הרחובות של רמלה בתקופה האסלאמית הקדומה. בריבוע הצפוני ביותר בשטח התגלו בתוך חול טבעי שני קנקני שק גדולים שבורים, זה על זה.
 
שטח III. התגלו קטעים של תעלה רחבה בכיוון צפון-מערב–דרום-מזרח (איור 7), כנראה אחד ממובילי המים ברמלה שהוליכו אל אמה מרכזית. התעלה דופנה באבנים וטויחה בטיח הידראולי עבה בצבע אפור שהכיל חצצים ואפר. מרבית הדופן הצפונית-מזרחית של התעלה נשדד. מצפון לתעלה התגלו שרידי ריצוף אבן, שהשתמרותו גרועה; חלקו חדר אל תעלת השוד. נראה כי ריצוף האבן ניגש במקור אל דופן התעלה.
ממערב לתעלה נמצאו בורות עמוקים אחדים, שהכילו כמות גדולה של חרסים ועצמות בעלי חיים, אולם לא התגלו שרידי בנייה. נראה כי היחס ההפוך בין כמות החרסים ועצמות בעלי החיים לבין שרידי הבנייה מלמד על אופי התיישבותי של נוודים. ייתכן שהפעילות באזור זה הייתה חלק מ'זיארה' (زِيارة) עלייה לרגל — לקברו של נבי סלאח, הנמצא במתחם המסגד הלבן.
 
שטח IV. הממצא העיקרי בשטח הוא משטח טיח גדול (מעל 100 מ"ר). בצדו הדרומי של השטח ניגש משטח הטיח אל תעלת מים מטויחת שקורתה בקמרון מעוגל (איור 8). בקצה הדרומי של תעלה זו התגלה קנקן שלם שהוטמן בתוך החול. ממזרח לתעלת המים נמצאו שרידים של בור ניקוז או בור ספיגה, שלא השתמר טוב. בריבוע הדרומי ביותר בשטח נחשפה תעלת מים נוספת, שנבנתה היטב בכיוון מזרח–מערב; בנייתה זהה לזו של התעלה שנמצאה בשטח III. לצד התעלה מדרום נמצאו שרידי מפולות אבן. כן התגלה בצִדו הצפוני-מזרחי של השטח קיר שנבנה מאבני גזית בכיוון דרום-מזרח–צפון-מערב.
 
שטח V. נחשפו מפלס טיח דק וכמה אבנים מסותתות, ללא שרידים אדריכליים משמעותיים.
 
בחפירות מצפון למסגד הלבן שבמרכז רמלה, התגלו שרידים אדריכליים וממצא קטן המתוארכים לתקופה האסלאמית הקדומה, החל מייסוד העיר בתקופה האומיית וכלה ברעידת האדמה בשנת 1033. השרידים שנחשפו מוסיפים מידע חדש וחשוב לחקר התכנון העירוני של רמלה.