שטח A
מפלס מי התהום הגבוה בעונה זו הקשה על החפירות. העבודה בוצעה בעזרת משאבה שמנעה את הצפת הריבועים אף שהשרידים הארכיאולוגיים נחשפו רק במפלס של 6.6 מ' מעל פני הים. נחשפו שרידיה של דרך רומית לאורך 21 מ' (איור 2). הדרך (4.8 מ' רוחב) הונחה על האדמה החולית ויש בה שני שלבי בנייה. שלב הבסיס (15–20 ס"מ עובי) הוא של אדמה חרסיתית שחורה אפורה שהכילה שבבים של אבן גיר, אך ללא ממצא ארכיאולוגי כגון חרסים. בשלב השני השתמשו באבני שדה מגיר, לא מהוקצעות, במגוון גדלים. הדרך כוסתה בשכבה של כורכר כתוש, כנראה תיקון. לא הובחנו אבני שפה. אף שהדרך היתה במפלס של כ-6.5 מ' מעל פני הים, לא נעשה שימוש בסוללה מלאכותית כדי להגביהה מעל הסביבה למניעת הצפה בחורף.

 

בין אבני הדרך נמצאו מעט שברי כלי חרס ומטבעות. רוב שברי החרס היו שחוקים ואי-אפשר לתארכם, אף כי השוואת הטין עם קרמיקה שנמצאה בחפירות הקודמות באתר מצביעה שיש לתארכם לתקופות הרומית או הביזנטית. המטבעות מתוארכים למאה הד' לסה"נ. ניתן אולי לקבוע את השימוש בדרך לראשית התקופה הביזנטית. חתך שנעשה בדרך (L510) לא העלה ממצאים הניתנים לתיארוך וזמן בניית הדרך נותר לא ודאי.

 

חתך נוסף באותה דרך, המחברת את קיסריה ושוני, נחפר בעבר על ידי י' נאמן (ר' חדשות ארכיאולוגיות קג) שתיארך אותה לתקופה הביזנטית וזיהה שני שלבי בנייה; בשלב המאוחר הוגבהה הדרך ב-0.6 מ'. המטבעות מחפירתו תוארכו אף הם למאה הד' לסה"נ, אך נמצאו ללא הקשר ארכיאולוגי. התאריך המוצע לבניית הדרך אינו ודאי, אף שסוף התקופה הרומית נראה סביר. בחפירתו של נאמן נמצאו אבני שפה לאורך שני צדי הדרך. נראה כי בחפירה הנוכחית חסר שלב אחד מאלה שנאמן זיהה ואולי יש לראות בו שלב לצורכי בנייה בלבד. אף על פי כן, הכיוון, הרוחב ושיטת הבניה מעידים כי שני הקטעים החפורים שייכים לאותה דרך עתיקה.

 

שטח B
נחפרה מחצבת כורכר, כ-650 מ' מצפון לשטח A (עומק 3.5 מ'; איורים 3, 4). סביב הנקודה העמוקה ביותר שלה הובחנו עד 14 מדרגות חצובות. כמה מהתשלילים של אבני המחצבה מצביעים על מידות של 0.90 × 0.35 × 0.40 מ'. אבנים בגודל דומה, שחציבתן לא הושלמה, נמצאו במחצבה. בקרקעית המחצבה נותרה אבן שלמה (0.70 × 0.28 × 0.37 מ'). לא נמצאו שברי כלי חרס או כל ממצא שעשוי לסייע בתיארוך. עם זאת נראה שהמחצבה שימשה מבנים באזור, כגון מאוזולאום (ר' חדשות ארכיאולוגיות 115: 42-41) שהתגלה סמוך או לבניית קיסריה בתקופה הרומית–ביזנטית.

 

שטח C
נחשפה מחצבת כורכר גדולה, כ-150 מ' מדרום-מזרח לשטח B (איור 5). המחצבה (37 × 15 × 6 מ') נמצאה על המדרון המערבי של שונית כורכר. סימני חציבת האבן היו דומים בגודלם לאלה שהובחנו בשטח B; נמצאו גם אבנים גדולות יותר. עוד נמצא מכסה של סרקופג (0.95 × 0.40 × 0.23 מ') עם שברי סרקופגים נוספים בשטח שממערב למחצבה המעידים כי היא שימשה במיוחד לייצור סרקופגים. קברי סרקופגים שלמים ומופרעים תועדו ונחפרו בחלקם באזור בשנים האחרונות (ר' חדשות ארכיאולוגיות קח: 54-53).
בשטח נמצאו שברי כלי חרס ספורים וכן שברי זכוכית המתוארכים לתקופות הרומית והביזנטית.

 

כבשן סיד. תחום שימור של רשות העתיקות פירק כבשן סיד שנחשף בחפירות א' ינאי בשנת 1995, כדי לבנותו מחדש במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב. שברי כלי החרס שנאספו בכבשן כללו כלי סאקייה וסיר בישול (איור 6) המתוארכים כולם לתקופה הרומית (המאה הד' לסה"נ), ומאששים את התאריך שהוצע לכבשן על ידי החופר.

 

 

המטבעות
גבריאלה ביכובסקי

 

שמונה מטבעות התגלו בשטח A במהלך החפירה, שניים מהם אינם ניתנים לזיהוי. המטבעות מצביעים על כך שהדרך היתה בשימוש במאה הד' לסה"נ, אך אינם מסייעים לקביעת תאריך בנייתה. מציאתו של מטבע קדום בהרבה המתוארך לימי תלמי הב' (285–246 לפסה"נ) אינה יוצאת דופן משום ששרידים ארכיאולוגיים מתקופה זו נחפרו בסביבה (ראה ביכובסקי, המטבעות, בתוך: א' ינאי, עתיקות, בהכנה).

תקופה/שליט תאריך מטבעה מס' רשות
תלמי הב' 246-285 לפסה"נ צור 92094
קונסטנטיוס הב' 361-355 לסה"נ   92089
רומית מאוחרת 361-351 לסה"נ   92090
רומית מאוחרת 375-364   92092
רומית מאוחרת המחצית השנייה של המאה הד' לסה"נ   92091
רומית מאוחרת המאה הד' לסה"נ   92093