בחודש פברואר 2004 נערכה חפירת בדיקה במדרון הצפוני של הר נדב (הרשאה מס' 4102-A*; נצ"מ — רי"ח 2294-5/7347-51; רי"י 1794-5/2347-51), בעקבות תכנון בניית שכונת מגורים בשטח השייך לבית החולים 'המשפחה הקדושה', ובעקבות סקרים, חתכי בדיקה ופיקוחים שנעשו בחודשים אוקטובר-נובמבר 2003 ושנתגלו בהם שרידי מחצבות, מערות ובור חצוב. החפירה, מטעם רשות העתיקות, נוהלה על ידי מ' הרטל וע' עמוס, בסיועם של י' יעקובי (מנהלה), ו' אסמן וו' פירסקי (מדידות) ופועלים מנצרת, נצרת עילית וכפר מנדא.
האתר משתרע על מדרון תלול שבו מחשופי נארי קשה וסלעי קרטון (איור 1). נפתחו שלושה שטחים: במערב המדרון (שטח א'), בראשו (שטח ב') ובשליש התחתון שלו (שטח ג'), ונתגלו בהם מחצבות לאבני בנייה ושני טיפוסי מחצבות קרטון לייצור סיד. לא נמצאו ממצאים מתארכים.
מחצבות אבני בנייה
בסלעי הנארי נחצבו תעלות ניתוק סביב גודל רצוי של אבן ולאחר מכן נעקרה האבן ממקומה באמצעות מנוף. שרידי תעלות הניתוק נראו במקומות רבים ואפשרו לשחזר את גודל האבנים שנחצבו. הקרטון שמתחת לנארי אינו מתאים לחציבת אבני בנייה ולכן, כשהגיעו אליו החוצבים הופסקה החציבה.
המחצבות שנחפרו
שטח |
גודל שטח חפירה (מ') |
רוחב תעלות ניתוק (ס"מ) |
גודל אבנים שהוצאו (מ') |
הערות |
א' |
5 × 6 |
9 |
0.25 × 0.80 × 0.88; 0.3 × 0.8 × 1.3 |
|
ב' |
3 × 6 |
7 |
0.30 × 0.53 × 1.30; 0.25 × 0.50 × 1.10 |
לא נחצב קטע שהיו בו חורים רבים |
ב' |
3.2 × 7.5 |
|
0.3 × 0.4 × 1.0; אורך אבנים אחרות 0.7-0.6 |
לא נחצב גוש סלע עם תלכיד צור; נמצאו חרסים אחדים לא אינדיקטיביים |
ב' |
4.5-2.5 × 8.5 |
של אבן אחת: 13-7; 14 ס"מ עומק |
0.3 × 0.6 × 1.5; 0.3 × 1.3 × 1.4 גודל האבן 0.5 × 1.5 (איור 2) |
לא נחצב סלע שהיה מפורר לגושים גדולים |
ב' |
4 × 6 |
|
0.4 × 1.1 × 1.8 |
שרידי חציבה של אבן אחת; החציבה הופסקה בעורק צור |
ב' |
2.0 × 2.8 |
|
|
תעלה חצובה 0.7 מ' רוחב, 0.7 מ' עומק, שמהותה לא הובהרה |
ג' (303-302; איור 3) |
5.3 × 11.0 |
10-8 |
0.40 × 0.55 × 1.30; 0.4 × 1.1 × 1.2; 0.4 × 1.0 × 1.2; 0.25 × 1.15 × 1.25 |
שלוש שכבות של חציבה; גובה השתמרות 1.5 מ' |
ג' (305; איור 4) |
6 × 10 |
|
0.25 × 0.65 × 1.00; 0.3 × 0.7 × 1.1; 1.25 × 1.60 × 1.70; 0.2 × 0.7 × 1.4 |
ארבע שכבות חציבה; גובה השתמרות 2 מ'; אבן אחת נחצבה בזווית לא ישרה (איור 5); באדמת סחף מעט חרסים לא אינדיקטיביים |
ג' (306; איור 6) |
3.5 × 5.7 |
5 |
0.57 × 1.00 × 1.40; 0.40 × 0.45 × 0.93 |
נמצאת בפתח חלל חצוב |
ג' |
6 × 10 |
|
0.2 × 1.4 × 1.5; 0.3 × 0.5 × 0.9; 0.20 × 0.75 × 1.20; 0.2 × 0.6 × 1.2; 0.2 × 0.5 × 1.0 |
|
חללים חצובים בקרטון הרך
כדי להימנע מחציבת סלע הנארי ניצלו החוצבים מחשופים של קרטון, וחצבו בהם מתחת לשכבת הסלע הקשה. לעתים הרחיבו חללים טבעיים בין הנארי לקרטון. נראה כי הקרטון נועד לשמש חומר גלם בייצור סיד. בשטח ג' נחפרו שני חללים חצובים. לאחד (301; 3.2 × 3.2 מ', 1.7 מ' גובה; איורים 7, 8) שני פתחים, אחד במזרח (1.3 מ' גובה, 1.4 מ' רוחב) והשני בדרום (2 מ' רוחב). על הקירות נראים סימני חציבה. נתגלו מעט שברי גוף של כלי חרס לא אינדיקטיביים. החלל השני (307; איורים 9, 10) נחשף באחת המחצבות, מתחת לשכבת נארי שעובייה מטר אחד. החלל לא רגולרי והוא הרחבה של חלל טבעי (0.4 מ' גובה) שנחצב לעומק של 2.8 מ'. גובה פתח החלל 1.5 מ' ורוחבו 2.8 מ'.
בורות פעמון
בכמה מקומות נחצב פיר בשכבת הנארי וכשהגיעו החוצבים לקרטון הרך הורחבה החציבה בצורה מעגלית כך שנוצר בור פעמון. בקצה הדרומי של המחצבה בשטח א' נחצב בור פעמון, במקום שהוצאה ממנו אבן (102; איור 11). קוטר פתחו כמטר אחד והוא חצוב לעומק של 0.25 מ', שם הוא מתרחב (3 מ' קוטר, 2.5 מ' עומק; איור 12). על סלע הקרטון נראים סימני חציבה אלכסוניים. מתחת לסלע הרך משתנה הסלע לקרטון קשה וסדוק. הסלע הקשה לא נחצב ונוצרו מעין מדרגות שהצרו את קוטר הבור עד 1.9 מ' בתחתיתו (3.4 מ' מפני הסלע). הבור לא היה מטויח, לא נמצאו בו ממצא קדום או עדויות להצטברות מים בתוכו. הסלע הסדוק בתחתית הבור אינו מתאים לאגירת מים. חציבת החומר הרך בלבד מעידה כי הבור שימש מחצבה לקרטון רך, ששימש חומר גלם בתעשיית הסיד. בתחתית הבור הצטברו שברי קרטון בגובה 0.4 מ' ועליהם נמצאה אשפה בת זמננו בגובה 1.8 מ'.
בשטח ג' נחפר בור פעמון שרק חציו הצפוני השתמר (309; איור 13). צורתו עגולה (3.5 מ' קוטר התחתית, 1.7 מ' עומק) וקירותיו קמורים. הפתח העליון לא השתמר. בקצה המזרחי של החתך נחפר פיר מלבני (1.2 מ' גובה,
מהחפירה עולה כי המדרון הדרומי של הר נדב שימש מחצבה לאבני בנייה, ששווקו כנראה בנצרת השכנה. חומר הגלם שנחצב במחצבות הקרטון הועבר כנראה לאזור אחר שבו היו כבשני סיד. בשל אופי הסלע ותלילות המדרון לא השתמשו באתר לאחר ששימש מחצבה. לא נמצאו בו מיתקנים, למשל גתות וכבשנים, הנפוצים בשטחי חציבה. הממצא הדל מעיד גם הוא על השימוש המוגבל בשטח.