שטח A. נפתחו שני ריבועי חפירה כדי לבדוק מתחת לערמת הסיקול (13 מ' קוטר, 4 מ' גובה). לא נמצאו שרידי בנייה למעט קיר בנוי ברישול מאבנים גדולות שתחם את שולי הערמה. החרסים המעטים שנמצאו מתוארכים ברובם לתקופה הביזנטית; מקצתם מימי בית שני. כמו כן נמצאו להב צור, טבעת ברונזה ושבר קטן מדופן קעורה ועבה של קערת זכוכית מהודרת (איור 1). הזכוכית חסרת צבע ומכוסה בבליה לבנה וגירית. הפן החיצוני מעוטר בעיטור חרות, הכולל אפריז ובו דגם של מעוינים שמתארם מודגש בשתי מגרעות חרותות בכל פאה, ובתוכם מילוי בדגם רשת. מתחת לאפריז פס אופקי חרות, ומתחתיו – עיטור במגרעות סגלגלות. קערות מטיפוס זה מתוארכות למאות הג'-הד' לסה"נ, ומוכרות הן במערב האימפריה הרומית הן במזרחה, אך נדירות מאוד בארץ ישראל.

 

שטח B. ערמת הסיקול סגלגלה, וצירה צפון–דרום (12 × 16 מ', 4 מ' גובה). נחפר חתך (2 מ' רוחב) לאורך הערמה. לא נתגלו ממצאים קדומים.

 

בשטח C נחשפו גת חצובה ושרידי מבנה (איור 2). הגת כוללת משטח דריכה (כ-2.35 × 2.65 מ'), שממנו זרם התירוש לבור איסוף (כ-0.8 × 1.0 מ'; 0.5 מ' עומק) דרך נקב מפולש שנחצב בדופן הסלע החוצצת ביניהם. בתחתית בור האיסוף נחצב שקע נוסף (0.4 מ' קוטר, 0.1 מ' עומק). במרחק 3.5 מ' ממזרח לבור האיסוף נמצא ספלול (0.36 מ' קוטר עליון, 0.25 מ' עומק) שנחצב במשטח הסלע. בשטח הגת לא נמצאו ממצאים מתארכים כלשהם.

במרחק 5.5 מ' מדרום לגת נמצאו שרידי מבנה (כ-3.0 × 3.2 מ'), שקירותיו בנויים מאבני בנייה גדולות (עד 0.45 × 0.60 × 0.85 מ'). פנים המבנה (כ-1.8 × 1.8 מ') לא נחפר. המבנה וסביבתו כוסו באבנים קטנות שסוקלו מן הסביבה. החרסים המעטים שנמצאו במבנה ובסביבתו מתוארכים לתקופה הביזנטית. נראה שהמבנה שימש מגדל שדה (שומרה).