בחודשים יולי ואוקטובר 1999 נערכו שתי חפירות הצלה בקצה הדרומי-מזרחי של כרם א-ראס, בשוליים המערביים של כפר כנא בגליל התחתון, סמוך לנצרת (הרשאה מס' 3086-A; נ"צ שטח A — רי"ח 231580/739335; רי"י 181580/239335; נ"צ שטח B — רי"ח 23160/73933; רי"י 18160/23933) לקראת בנייה פרטית. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון בעלי הקרקע ב' ספורי (שטח A) ומ' ספורי (שטח B), נוהלה על ידי י' אלכסנדר (מדידות וצילום) בסיוע ב' הנא (ניהול שטח), א' בלשוב וא' ברין (שרטוט) וח' טחן (ציור ממצאים).
ההקדמה שלהלן מתייחסת לכל דוחות החפירה מכרם א-ראס המפורסמים בגיליון זה.
כרם א-ראס היא גבעה נמוכה, 226 מ' מעל פני הים בשיאה ו-211 מ' בשוליה. גודל האתר טרם הוגדר סופית וההערכה היא ששטחו כ-100 דונם. הגבעה מכוסה היום בעצי זית עתיקים, שאחדים מהם ניטעו בתקופה הממלוכית ובכך נתנו לאתר את שמו 'ראש כרם הזיתים'. האדמות גירניות, דלות ומנוקזות היטב והשטחים סביב מתאימים מאוד למרעה כבשים ועזים. המים סופקו ממעיין שופע, 0.5 ק"מ דרומית-מערבית לאתר, אשר שימש את כפר כנא עד לעת החדשה. עודפי המים מן המעיין זרמו לנחל כנא, סמוך לקצה הדרומי של כרם א-ראס. כקילומטר מצפון לאתר בקעות רחבות של בית רימון ובית נטופה שאדמותיהן הפוריות עובדו על ידי תושבי האזור.
החפירות בשטחים A ו-B הן הראשונות בסדרת חפירות קטנות שנערכו באתר בשנים 1999–2006 (שטחים W–A; איור 1). התאמת הנתונים הסטרטיגרפיים מכל השטחים מאפשרת הצגה כללית של השכבות האדריכליות, אך שהמשך עיבוד הנתונים יצריך אולי שינויים ועידון ההגדרות של הסטרטיגרפיה; חפירות נוספות יעלו ללא ספק נתונים שיסייעו לפירוש הממצאים.
טבלת השכבות שנחשפו בחפירות:
שכבה |
תקופה |
תאריכים היסטוריים משוערים |
X |
ברזל 2א |
אמצע המאה הי'–אמצע המאה הט' לפסה"נ |
IX |
ברזל 2ב |
אמצע המאה הט'–ראשית המאה הח'
(722/732) לפסה"נ
|
VIII |
ברזל 2ג |
722–586 לפסה"נ |
VII |
פרסית |
539–332 לפסה"נ |
VI |
הלניסטית קדומה |
332–198 לפסה"נ |
V |
הלניסטית התיכונה והמאוחרת |
198–63 לפסה"נ |
IV |
רומית הקדומה |
63 לפסה"נ–135 לסה"נ |
III |
רומית התיכונה |
135–250 לסה"נ |
II |
רומית המאוחרת |
250–360 לסה"נ |
I |
ביזנטית |
המאה הה' לסה"נ |
רוב החפירות נערכו בצד המזרחי של האתר הארכיאולוגי; נחשפו שרידי התיישבות נרחבים מהתקופות ההלניסטית, הרומית הקדומה והתיכונה (שכבות III–VI). לאחר ירידה או פער ברוב האתר הייתה התיישבות ביזנטית מצומצמת (שכבה I). שרידים משמעותיים מראשית תקופת הברזל 2א–ב (שכבות IX ,X) והתקופה הפרסית המאוחרת (שכבה VII) נחשפו רק בראש הגבעה (שטחים W ,G). מעט מאוד חרסים מתקופת הברזל המאוחרת (שכבה VIII) נמצאו בשטח M. בולטים בהעדרם שרידים אדריכליים וחפצים מהמאות הח'–הה' לפסה"נ (תקופת הברזל 2ג–ראשית התקופה הפרסית).
שטחם המצומצם (25 מ"ר) של חלק משטחי החפירה מנע לרוע המזל חשיפה של מבנה שלם, או אף חדר ואפשרו רק לבסס את הסטרטיגרפיה.
שטח A
ריבוע יחיד נחפר בחלקו עד לסלע האם בעומק 2.3 מ' תחת פני השטח. נחשפו שרידים אדריכליים מהתקופות ההלניסטית (שכבות V ,VI), הרומית הקדומה (שכבה IV), הרומית התיכונה (שכבה III) והביזנטית (שכבה I; איור 2). קיר אבן (1.7 מ' גובה; W14) נבנה ישירות על סלע האם. רצפת עפר כבוש (לוקוס 105) שעליה חרסים הלניסטיים השתרעה עד לנדבך התחתון של הקיר. בשכבה זו נמצאה צלמית קטנה של אריה מגיר (איור 3). אל קיר 14 נסמכו שני קירות אבן (1.5–1.3 מ' גובה השתמרות; W15 ,W13; איור 4) ויצרו חדר שרצפתו עפר כבוש (לוקוס 104) והיא תוארכה על פי חרסים, לרבות קנקן עם צוואר נוטה חוצה, לתקופה הרומית הקדומה. במפלס ראש הנדבכים של קירות 13–15 נמצאה רצפה מאוחרת יותר (לוקוס 103) ועליה חרסים מהתקופה הרומית התיכונה (כלי כפר חנניה ושיחין). השרידים המאוחרים (שכבה I) כוללים רצפה (לוקוס 101) עשויה אבנים שטוחות ואדמה כבושה שנמצאה בעומק 0.2 מ' תחת פני השטח וכן כמה קטעי קירות
(W11 ,W10) שרוב אבניהם נשדדו. שרידים אלה תוארכו על פי חרסים, לרבות Late Roman Red Ware, לתקופה הביזנטית (המאה הה' לסה"נ).
שטח B
השטח, כ-20 מ' ממזרח לשטח A, נחפר לעומק 1.6 מ' בלבד תחת פני השטח ולא נחשף סלע האם (איור 5). נחשפו שני קירות אבן מקבילים בנויים היטב (0.6–0.9 מ' גובה השתמרות; W17 ,W16) המרוחקים 2.2 מ' זה מזה. בין הקירות הובחנו שלוש רצפות: רצפת עפר כבוש (לוקוס 111) שנמשכה עד לבסיס קירות 16 ו-17, רצפת טיח (לוקוס 110; 0.10–0.15 מ' עובי) שניגשה לקירות 16 ו-17 במפלס גבוה יותר ורצפת עפר כבוש נוספת (לוקוס 107) שניגשה לקיר W16a ―נדבך יחיד שנוסף לקיר 16 אשר נמשך אולי מעל ראש קיר 17. נמצאו מעט חרסים ונראה כי את קירות 16, 17 והרצפה התחתונה 111 ניתן לתארך לתקופה הרומית הקדומה (שכבה IV), את הרצפה התיכונה (לוקוס 110) עם קירות 16 ו-17 בשימוש חוזר לתקופה הרומית התיכונה (שכבה III) ואת הרצפה העליונה (לוקוס 107) וכן קיר 16 לתקופה הביזנטית (שכבה I). אפשר שעל סלע האם, תחת שרידי התקופה הרומית הקדומה הייתה שכבה הלניסטית.
החפירה המצומצמת בשטחים B ,A חשפה שרידים של מבנים פרטיים ככל הנראה, המתוארכים לתקופות ההלניסטית (שכבות V ,VI), הרומית הקדומה והתיכונה (שכבות III ,IV) והביזנטית (שכבה I). לא נמצאו באתר עדויות להרס. הקרמיקה מעידה על פער יישובי שהיה כנראה במאה הד' לסה"נ בין התקופה הרומית התיכונה לביזנטית.