שטח A (כ-2.0 × 2.5 מ'; איור 4). מתחת למפלס ריצוף אבן נחשף מילוי אדמה (L100; כ-0.4 מ' עובי), שהופרע בעת התקנת צינור ביוב בימינו. מתחת למילוי 100 נחשף מילוי אדמה בצבע אפור כהה (L101; עובי 5 ס"מ), שלא הופרע ובו התגלה מטבע שאי אפשר לזהותו אך על פי צורתו אפשר לשער שנטבע בתקופה הממלוכית (המאות הי"ג–הט"ו לסה"נ). מילוי 101 חותם תחתיו תעלת ניקוז, שהוליכה מצפון-מזרח לדרום-מערב (L102; כ-3 מ' אורך חשיפה, 0.4 מ' רוחב פנימי, 0.6 מ' רוחב חיצוני, 0.7 מ' גובה). התעלה, שחתכה דמוי U, דופנה בשלושה נדבכים של אבני שדה (0.1 מ' רוחב), ללא שימוש בחומר מליטה או טיח. התעלה כוסתה בלוחות אבן גדולים (0.15 × 0.40–0.50 × 0.65–0.80 מ'). בתוך התעלה התגלתה אדמת סחף בצבע אפור כהה, ובה פריטים בני ימינו שנסחפו לתוכה לאחר שיצאה משימוש. פריטים אלה, הכוללים תרמיל כדור של רובה, פריטי מתכת ושני שברים של קערת זבדייה ממשפחת כלי עזה, המתוארכת לשנים 1700–1950 לסה"נ (ישראל 2006: 209, תת-טיפוס 7), מרמזים כי התעלה יצאה מכלל שימוש בשנות השמונים של המאה הכ'. תרמיל הרובה (איור 5; 0.303 אינץ' קוטר) יוצר בשנת 1942 בקנדה על ידי תעשיות הגנה בע"מ (Defence Industries Ltd; Edwards 2011:123). זהו תרמיל מטיפוס VII לנשק קל, והחומר ההודף שלו, המצוין בחותמת באות Z, היה 'כותנת הנפץ' (nitrocellulose; Edwards 2011:5).

 

שטח B (כ-0.5 × 2.5 מ'; איור 6). החפירה נערכה מתחת לוחות ריצוף אבן של רצפת החצר (L200) ולא התגלה כל ממצא. חלק מלוחות הריצוף גדולים במיוחד (0.35 × 0.40–0.55 × 0.50–1.20 מ'; איור 7), והם ניגשים אל קירות המבנה המקורי; לכן נראה שהם חלק מהריצוף המקורי של המבנה.

 

התעלה שנחשפה בחפירה ניקזה כנראה מים מהרחוב או מגג המבנה אל שני בורות מים הנמצאים מתחת לריצוף החצר (Burgoyne 1987:136). על סמך המטבע שהתגלה במילוי האדמה החותם את התעלה נראה שתעלה זו נבנתה יחד עם המבנה כולו בתקופה הממלוכית (המאות הי"ג–הט"ו לסה"נ). נראה שתעלת הניקוז יצאה משימוש במהלך המאה הכ'.