שטח A (איורים 2, 3).התגלו שרידים של שני קירות (W11 ,W10), היוצרים פינה של מבנה. הקירות נבנו משני פנים של אבני גזית מכורכר ובתווך אבני גוויל; האבנים לוכדו בחומר מליטה כתום-חום על בסיס סיד וחול. פינת המבנה נבנתה כאומנה רבועה, מפן חיצוני של אבני גזית ומילוי פנימי של אבני גוויל. משני צדי קיר 10 נחשפה שכבת חול (L30; עובי 0.8 מ'), שמעורבים בה אשפה בת ימינו ושברי כלי חרס מהמאות הי"ט–הכ' לסה"נ. מתחת לשכבה זו נחשף חול ים, ובו מפולת אבני בנייה ושברי כלי חרס מהתקופה העות'מאנית המתארכים את המבנה. קירות המבנה הושתתו בחלקם על קירות קדומים ובחלקם ישירות על חול נקי, וכדי למנוע את שקיעתם שולבו בבנייה קשתות לביסוס הקירות. פינת המבנה הושתתה על שרידי קיר קדום (W17; איור 4), שנבנה מאבני גזית ותוארך לתקופה העות'מאנית. מצפון לקיר 17, בין מפולות אבנים למילוי חול, התגלו שרידי קיר נוסף (W18), שנבנה משני פנים של אבני גזית ובתווך אבני גוויל; אבני הקיר לוכדו בחומר מליטה לבן על בסיס סיד. חומר מליטה זה שונה מחומר המליטה בצבע כתום-חום שהתגלה בקירות המבנה מן התקופה העות'מאנית. משני צדי קיר 18 עד לראשו נחשפה אדמת חול מעורבת בחרסית בצבע חום-אפור, ובה מעורבים שברי כלי חרס מהתקופה הצלבנית. קיר 18 מתוארך לתקופה הצלבנית, והוא חלק ממבנה מתקופה זו שעמד במקום. מצפון לקיר 18 התגלתה מפולת של אבני גזית רבות גדולות-בינוניות (L33), שמקורן כנראה במבנה מהתקופה הצלבנית; אבני מפולת אלה דומות מחד לאבני קיר 18 מהתקופה הצלבנית ומאידך לאבני קירות 10 ו-11 מהתקופה העות'מאנית. נראה על כן כי בוני המבנה מן התקופה העות'מאנית עשו שימוש באבני המפולת של המבנה מן התקופה הצלבנית.

 
שטח B (איור 5). במערב השטח התגלו שרידי אמת מים (W14), שהושתתה על חול ים נקי. האמה נבנתה בכיוון צפון-מזרח–דרום-מערב מצינור שהורכב מחוליות אבן (0.4 × 0.7 מ'), שבמרכזן נקדח חור (0.22 מ' קוטר). החיבורים שבין החוליות נאטמו בחומר מליטה לבן על בסיס סיד. מסביב לצינור נבנתה מעטפת הגנה של אבני גוויל קטנות שלוכדו בחומר מליטה כתום-חום על בסיס סיד ואדמה (כ-0.8 מ' גובה; איור 6).
ממזרח לאמת חוליות האבן נחשף יסוד תת-קרקעי רחב של אמת מים פתוחה (W20 ,W13). האמה נפגעה בקטע זה בעת סלילת הכביש, אך המשכה לדרום מחוץ לשטח החפירה השתמר. יסוד האמה נבנה בשני שלבים, תחילה נבנה קיר 20 ולאחר מכן הוצמד אליו ממערב קיר 13. קיר 20 נבנה משני פנים של אבני כורכר בינוניות, שסותתו גס, ובתווך מילוי של אבני גוויל וחומר מליטה. קיר 13 נבנה באבני כורכר שסותתו גס. בחתך שנערך לאורך האמה (L42) התברר כי השתמרו שלושה נדבכים מהיסוד. יסוד האמה הושתת על תשתית מעט רחבה יותר, העשויה מתלכיד של אבני גוויל קטנות וחומר מליטה אפור על בסיס סיד. בחפירת יסוד האמה התגלה מילוי של אדמה, שמעורבים בה שברי כלי חרס מהתקופה העות'מאנית (המאות הי"ח–הכ' לסה"נ).
מתחת למפלס יסוד אמת המים הפתוחה התגלה קטע של אמת מים סגורה (L43; איור 7); היא בוטלה כנראה בעת בניית האמה הפתוחה. האמה הסגורה נבנתה משני צינורות עשויים מחוליות חרס (0.18 מ' קוטר, 0.3 מ' אורך), ששוקעו בתשתית (2.5 מ' רוחב, 0.4 מ' עובי) עשויה מתלכיד של אבני גוויל וחומר מליטה אפור בהיר. מעל הצינורות הונחו לוחות אבן לכיסוי. קטע נוסף של אחד מצינורות החרס התגלה מתחת לרצפה מאוחרת (L44; איור 8).
מעל שרידי אמות המים התגלו שרידי מבנים. במרכז השטח נחשף קיר (W19; איור 9), שנבנה בכיוון מזרח–מערב משני פנים של אבני גזית מכורכר ובתווך מילוי של אבני גוויל קטנות; אבני הקיר לוכדו בחומר מליטה אפור בהיר על בסיס סיד. קיר 19 חותך את אמת המים הסגורה ונצמד לקיר היסוד של האמה הפתוחה. בקיר נקבע פתח. קיר 19 ויסוד האמה הפתוחה יוצרים פינה של חדר (L44), ובו נחשפה רצפת טיח אפור. בהמשך החדר לדרום נבנה טבון אל תוך קיר 20. בטבון התגלה אפר מדורה נקי מממצא (0.7 מ' עומק). מצפון-מערב לקיר 19 נחשף סף פתח של מבנה שלא השתמר. הסף נחשף בתוואי של יסוד האמה הפתוחה. בימינו הונח במקום צינור ביוב שפגע בשרידים העתיקים במקום. בחלק הדרומי של השטח נחשפו רצפת טיח אפור (L41), ומעליה קטע של צינור עשוי מחוליות חרס (0.12 מ' קוטר, כ-0.4 מ' אורך). אפשר שאלה הם שרידים של מתקן תעשייתי.
בחפירה של שני הריבועים, מתחת לכביש ועד לעומק החפירה הסופי (כ-1 מ'), התגלו שברי כלי חרס מהתקופה העות'מאנית (המאות הי"ח–הכ' לסה"נ).
 
בחפירה התגלו שברים של כלי חרס ומקטרות המתוארכים לתקופה העות'מאנית. שברי כלי החרס כוללים כלים מייצור מקומי וכלים שיובאו הן מהאימפריה העות'מאנית והן ממערב אירופה. הכלים המיובאים משקפים את הפעילות הימית והמסחרית שהתנהלה דרך נמל עכו במאה הי"ח וראשית המאה הי"ט לסה"נ. התגלו שברים של שלושה כלים שיוצרו בקוטכיה (Kütahya) שבמערב טורקיה, שבה שכן מרכז ייצור קרמיקה חשוב ביותר ששיא פריחתו במאה הי"ח לסה"נ. בכלים אלה שברים של שתי קערות, שעוטרו בדגמים צמחיים בצבעים תכלת, שחור ואדום (איור 1:10) או שחור, אדום, צהוב וירוק (איור 2:10) והן מתוארכות למאה הי"ח, וכן שבר ספל קפה שעוטר בצביעה במכחול דק בצבע כחול כהה (איור 3:10) וזמנו כנראה סוף המאה הי"ח או ראשית המאה הי"ט. כן התגלה שבר גוף של קערה (איור 4:10), שיוצרה באלביסולה (Albisola) שבליגוריה, איטליה, מטיפוס המכונה 'כתמים כהים' (à taches noires). השבר מחופה בזיגוג עופרת מחוץ ומפנים ומעוטר בפס כהה בחלק הפנימי. הקערה מתוארכת למחצית השנייה של המאה הי"ח. עוד התגלה שבר של קערה עשויה מחומר לבן, שזוגגה בזיגוג שקוף ועוטרה בפסים כחולים באזור השפה (איור 5:10). נראה שכלי זה יוצר מחומר המחקה פורצלן סיני ומכונה Soft-paste porcelain. כלים דומים יוצרו באיטליה, צרפת ובריטניה, ונראה שיש לתארך את הקערה לסוף המאה הי"ח וראשית המאה הי"ט.
 
בשטח A התגלו שרידי מבנה מן התקופה העות'מאנית שנבנה מעל שרידי מבנה מהתקופה הצלבנית. המבנה מן התקופה הצלבנית נבנה היטב באבני גזית בינוניות-גדולות ועל כן נראה שהיה זה מבנה ציבור. שטח החפירה נמצא בצפונה של העיר העתיקה, ממזרח לרובע ההוספיטלרי, במקום שבו שכן על-פי מפות בנות התקופה הצלבנית ארמון המלך. בבניית המבנה מן התקופה העות'מאנית נעשה שימוש באבני המפולת של המבנה הקדום. בתצלום אוויר מימי המנדט הבריטי נראה בשטח החפירה מבנה מלבני בכיוון מזרח–מערב, המחולק לשני חדרים. קרבת מבנה זה לחומת דאהר אל-עומר, ששימשה בשנים 1750–1775, מלמדת כי הוא שימש כמחסן של השלטון סמוך לחומה. בשטח B נחשפו קטעים של שלוש אמות מים שהוליכו לעיר העתיקה. האחת היא אמת חוליות אבן, שהיא חלק מאמת סולימאן שנחנכה בשנת 1815 והוליכה מים ממעיינות כברי אל העיר העתיקה. אמה זו נבנתה לאחר מצור נפוליאון (1799), שבו נהרסה אמת מים שבנה אל-ג'אזר ושימשה בשנים 1775–1801. חוליות האבן מאפיינות את אמת סולימאן, ובעיר העתיקה ומחוצה לה התגלו קטעים רבים מאמה זו. האמה השנייה היא אמת מים פתוחה, שנבנתה על יסוד אבן רחב. בחפירה השתמר רק היסוד של האמה, אך מדרום לשטח החפירה היא השתמרה בשלמותה והיא כוללת תעלת המים שטויחה בטיח הידראולי אפור בהיר. אמה זו נבנתה בכיוון צפון–דרום והיא מוליכה מהחומה הצפונית של העיר לעבר סביל בחלק המזרחי של השוק הלבן בעכו העתיקה. אמה זו, בדומה לאמת חוליות האבן, נחנכה בשנת 1815 בימי סולימאן פחה. האמה השלישית היא אמת מים סגורה של צינורות חרס, שהתגלתה מתחת ליסוד אמת המים הפתוחה. היא התגלתה בקטע קצר וקשה לעמוד על שימושה. ייתכן שהסביל של השוק הלבן הוזן תחילה באמת צינורות החרס ומאוחר יותר אמה זו בוטלה ומעליה נבנתה האמה הפתוחה.