החפירה נערכה בעקבות סקר פיתוח (רישיון מס' 604/2015-S) לקראת הרחבה והתמקדה בנקודות שבהן ייסללו כבישים. נבדקו תשע נקודות שהובחנו במהלך סקר. בשש מהן התגלו ממצאים ארכיאולוגיים (איור 2), חלקן נחפרו וחלקן תועדו בלבד. נחשפו גת חצובה המתוארכת כנראה לתקופת הברונזה התיכונה, שומרה המתוארכת לתקופה העות'מאנית, וכן שתי מערות טבעיות, מתקנים חצובים, מחצבה וקיר שדה שאין אפשרות לתארכם.

 
שטח A
נחשפה גת חצובה פשוטה (2.3 × 3.8 מ'; איורים 3, 4) שפינותיה מעוגלות, ולה משטח דריכה (L104; כ-2.3 × 2.6 מ') ובור איגום חצוב (L103; כ-1.1 × 1.2 מ', 0.9 מ' עומק). חלק מהגת נהרס מבליה טבעית של הסלע. בתחתית בור האיגום נחשפה מערה טבעית (L108; כ-1.8 × 2.2 מ' גודל מרבי, 1.1 מ' עומק; איור 5). נראה כי חוצבי הגת נתקלו במקרה במערה הטבעית וייתכן שנטשו אותה בעקבות הגילוי. המערה לא הכילה ממצאים ולא נראו בה סימני חציבה. קשה לתארך את הגת אך על פי החציבה המעוגלת שלה אפשר לתארכה לתקופת הברונזה התיכונה (גצוב, קובלו-פארן וטפר 2011). בתוך בור האיגום התגלו חרסים שככל הנראה נסחפו לתוכו ואינם מתארכים את הגת: קערה (איור 1:6) וקערה מטיפוס כפר חנניה 1B (איור 2:6) המתוארכים לתקופה הרומית.
 
שטח B
B1 (איורים 7, 8). מתקן של שתי מדרגות חצובות, עליונה (L214), שנחצבה רק בחלקה, ותחתונה, מרובעת (L215) ובמרכזה שקערורית (איור 9). ייתכן שהחציבות הן חלק ממחצבה או ממתקן שמהותו אינה ברורה. מתחת וצמוד למדרגות החצובות מדרום התגלה מתקן בנוי מאבני שדה במגוון גדלים (L216), המונחות בחצי עיגול על הסלע. מדרום למתקן הבנוי חצובות שקערוריות אחדות בקו ישר ובמרחקים קצרים (L218; כ-0.2–0.3 מ' רוחב; איור 10). ייתכן שהמדרגות החצובות והשקערוריות בהמשכן הן שרידים של דרך חצובה שבחלקה התחתון הונחו אבנים במטרה להקל על העלייה.
B2 (איורים 11, 12). מבנה שומרה (3.0 × 3.3 מ') בן חדר אחד וכניסה במערב. הקירות בנויים משתי שורות של אבני גיר במגוון גדלים, חלקן מהוקצעות, והשתמרו לגובה מרבי של ארבעה נדבכים. בין האבנים התגלה חומר מליטה המורכב מסיד מעורב באדמה. פתח המבנה בנוי מאבן גיר מעובדת (L208; כ-0.25 × 0.70 מ', 0.2 מ' גובה). רצפת המבנה מורכבת מתערובת של סיד ואדמה (5–10 ס"מ עובי). בפינה הצפונית-מערבית של המבנה התגלו שרידי מוקד בקרבת הפתח (איור 13). על רצפת המבנה התגלה תכשיט דמוי מטבע נקוב מכסף באיכות ירודה (איור 14), מימי הסולטן מחמוד הב', מטבעת קוסטניניה, ותאריכו 1827/8 לסה"נ. נראה שמיקום המבנה, שהוקם הישר על סלע האם, נבחר בשטח שסלע האם מפולס יחסית והחללים הטבעיים בסלע מולאו באבנים. המבנה נבנה כנראה במהלך התקופה העות'מאנית והשימוש האחרון בשומרה מתוארך למאה הי"ט.
 
שטח C
C1 (איור 15). קיר שדה (כ-12 מ' אורך, כ-1.2 מ' רוחב) בנוי מאבני שדה במגוון גדלים, שהונחו הישר מעל לסלע האם. הקיר, בתוואי צפון-מערב–דרום-מזרח, שתועד ולא נחפר, בנוי משתי שורות אבנים ולפחות שני נדבכים. הקיר כנראה לא שימש טרסה, התוואי ניצב למדרון, אלא קיר מחיצה בין חלקות. לא ניתן לתארכו.
C2. מתקן חצוב ששימש כנראה לקשירת בעלי חיים (0.10–0.15 מ' פתח עליון, 0.1–0.2 מ' חלק תחתון, 0.3 מ' עומק; איור 16), ייתכן שאיננו מעשה אדם.   
C3. מחצבה של מדרגה אחת (L301; כ-1.3 × 3.0 מ', 0.6 מ' עומק מרבי, 0.3 מ' עומק מינימלי; איור 17). נראה שנבחרה נקודה שבה הסלע קשיח מאוד, לצורך הפקת אבני בנייה.
 
חפירת הבדיקה ביפיע התמקדה בנקודות אחדות שבהן נחשפו גת חצובה, המתוארכת כנראה לתקופת הברונזה התיכונה, מתקן חצוב שתאריכו או מטרתו אינם ברורים, מחצבה, קיר שדה ונקודת קשירה לבעלי חיים, כל אלה אינם ניתנים לתארוך; מבנה שומרה שהשימוש האחרון בו היה במאה הי"ט. למרות הקושי בתיארוך הממצאים נראה ששטח החפירה, בד בבד עם ממצאי החפירה בגבעה הסמוכה (שתיל וירושביץ 2019), הם העורף החקלאי והתעשייתי ליישוב שהיה בגרעין הכפר המודרני יפיע.