שטח A. בשני ריבועי חפירה תועדו שרידים של אפיק נחל קדום בכיוון כללי צפון–דרום (איור 2). ייתכן שאפיק זה נמשך אל נחל עקרון, התוחם את התל מדרום. באפיק התגלו חלוקי נחל חלקים וגדולים (0.10 × 0.15 מ'), ועל כן נראה כי זרימת המים באפיק הייתה חזקה למדי. פני השטח של ימינו — שכבת חול בסביבת נחל — שונים מפני השטח הקדומים שנחשפו בשטח.

 
שטח B. בשני ריבועי חפירה התגלה מפלס חיים של אדמה אפורה כהה (L51; כ-0.3–0.6 מ' עובי; איור 3), שגבולותיו אינם סדורים וחתכו קעור. בסינון האדמה האפורה בנפה של 0.5 ס"מ התגלו שברי כלי חרס משלהי התקופה הכלקוליתית, שבר קובעת אבן מהתקופה הכלקוליתית, פריטי צור מהתקופות הניאוליתית הקרמית והכלקוליתית, כלי עצם ועצמות בעלי חיים. בחתך של תעלה מחוץ לתחומי החפירה הובחן בור (L53), שנחפר לתוך אדמת חמרה מקומית (איור 4; הוא לא נחפר). בשתי חפירות שנערכו בעבר בקרבת מקום התגלו שרידים דומים של מפלסי חיים ובורות שנחפרו לתוך אדמת החמרה, ובהם שברי כלי חרס, פריטי צור ועצמות מתקופות דומות (ון דן ברינק 2007; Parnos, Milevski and Khalaily 2010). באף אחת מהחפירות לא התגלו שרידים אדריכליים.
 
פריטי צור. התגלה מכלול של 1358 פריטים (טבלה 1). הפריטים עשויים משני חומרי גלם: האחד צור אפור כהה מתצורת סנון והשני צור חום-צהבהב שמקורו כנראה בחלוקים מנחל עקרון או מנחל האלה הסמוכים.
רוב פריטי הצור הם תוצרי פסולת סיתות, ובהם שכיחים הנתזים (25.8%). מרבית הכלים עשויים על להבים ולהבונים. הגרעינים (0.3%) נועדו להפקת להבים. לשלושה מהגרעינים משטח נקישה יחיד, שניים מהם פירמידליים, ולגרעין אחד שני משטחי נקישה מנוגדים. הכלי השכיח במכלול הכלים (טבלה 2) הוא להב מגל (64%). למרבית להבי המגל גב ושינון עדין (איור 1:5–7); טיפוס זה היה בשימוש בתקופה הכלקוליתית. לשניים מלהבי המגל שינון עמוק ורחב, באחד מהם על שני קצוות (איור 1:6), והם מתוארכים לתקופה הניאוליתית הקרמית. הכלים כוללים גם ראשי חץ (8%), שעוצבו כולם בשברור לחץ (איור 2:6, 3) ומתוארכים אף הם לתקופה הניאוליתית הקרמית.
 
טבלה 1. פריטי צור
הפריט
כמות
אחוזים
נתזים
350
25.8
פריטים ראשוניים
80
5.9
להבים
68
5
גרעינים
4
0.3
פסולת גרעין
1
0.1
פסולת נקר
6
0.4
כלים
36
2.7
שבבים
307
22.5
גושים
506
37.3
סה"כ
1358
100
 
טבלה 2. כלי הצור
הכלי
כמות
אחוזים
להב מגל
23
64
ראש חץ
3
8
כלי דו-פני
2
5.5
מקדח
2
5.5
שונות
6
17
סה"כ
36
100
 
כלי חרס ואבן
אריאל ורד
 
כלי חרס. בחפירה התגלו 25 שברי כלי חרס האופייניים לתרבות הע'סולית מן התקופה הכלקוליתית (המחצית השנייה של האלף הה' לפסה"נ). למרות שזהו מכלול מצומצם הוא כולל מגוון כלים, ובהם כלי הגשה בינוניים וקטנים לצד כמה טיפוסים של כלי אחסון וכלים אחרים. הכלים הוכנו מטין חום בהיר, חום-ורדרד או כתמתם עם חסמים בינוניים–קטנים בצבע אפור, כנראה מגיר כתוש. כל הכלים מוכרים ממכלולים בני התקופה באתרי מגורים וקבורה בשפלה, ומקצתם אף מוכרים מאתרים בסביבת תל מלוט עצמו (ון דן ברינק 2007; Parnos Milevski and Khalaily 2010).
הכלים השכיחים ביותר במכלול הם קערות, רובן קערות דמויות V (איור 1:7–3), שחלקן עשויות באבניים ומשוחות באדום מחוץ ועל השפה מפנים (איור 1:7) וחלקן עשויות ביד (איור 3:7). במכלול שפה מעוטרת בעיטור דמוי חבל (איור 4:7), השייכת כנראה לקדרה. כלי האחסון במכלול כוללים קנקנים, רובם פערורים ששפתם מעובה (איור 5:7) או גבוהה (איור 6:7). כן נמצאו קנקן שלו צוואר קצר (איור 7:7), שבר גוף של קנקן מעוטר בעיטור חבל (איור 8:7) ובסיסים אחדים, ובהם כנראה בסיס קנקן צבוע אדום (איור 9:7) ובסיס קנקנית (איור 10:7). על מקצת הבסיסים נותרו סימנים של ניתוק חבל (איור 11:7). כן התגלו שבר רגל של מקטר (איור 12:7), ידיות נקב האופייניות לתקופה (איור 13:7) וידית אוזן (איור 14:7). כן התגלו שברים של קערה עמוקה ששפתה נוטה החוצה ושבר שפה של מחבצה (לא צוירו).
 
כלִי אבן. בחפירה התגלה שבר של מקטר מאבן בזלת (איור 15:7). מקטרים אמנם שכיחים באתרי התרבות הע'סולית, אך כלים דומים שבסיסם מוצק, מבזלת ומגיר, התגלו גם באתרים בני האלף השישי והמחצית הראשונה של האלף החמישי לפסה"נ, ובהם למשל תל דן (Gopher and Greenberg 1996, Fig. 2.4:1) ונחל ירמות (Khalaily 2011, Fig. 21:2).
 
שרידי בעלי חיים
נוהא אגא
 
בחפירה התגלו מעט שרידי בעלי חיים, ובהם זוהו 14 עצמות, שיניים וקרניים — כחצי מהשרידים במכלול. כל העצמות מכוסות בצמידה, שהקשתה באיתור סימנים של פעילות אדם (חיתוך או שרפה), פעילות טורפים ומכרסמים ונזקים טבעיים שנגרמו משורשים ומפגעי מזג אוויר; לאחר השרייתן בחומצה הובחנו על מחציתן סדקים עמוקים וסימני שורשים. זוהו שרידים של יונקים, ובהם בקר, צאן וחזיר, וכן עצם אגן של צבי ארץ ישראלי. השרידים מייצגים לפחות פרט אחד מכל מין. הרכב המינים במכלול עשוי להתאים הן לתקופה הניאוליתית והן לתקופה הכלקוליתית.
שרידי הבקר (6=N) כוללים עצם כף רגל אחורית, עצם שוקה, עצם זרוע, צלע, שן טוחנת ראשונה או שנייה מהלסת העליונה וקרן עם חלק של הגולגולת. גיל הבקר לא זוהה בשל העדר עצמות מאוחות אינדיקטיביות. על הקצה הפרוקסימלי של עצם כף הרגל האחורית התגלו סימני חיתוך המלמדים על ביתור (איור 8). שרידי הצאן (5=N) כוללים עצם כף רגל אחורית, חישור, זרוע, שִכמה וקרן. עצמות השכמה והחישור נשאו סימני שרפה. בהעדר חלקי שלד אינדיקטיביים שרידי הצאן אינם מאפשרים הבחנה בין עז לכבש, פרט לקרן ששויכה לעז. הקרן מפותלת, עדות לכך שהייתה שייכת לעז מבויתת. הקצה הפרוקסימלי של עצם החישור מאוחה, ועל כן גילו של הפרט מעל 10 חודשים. שרידי החזיר (2=N) כוללים עצם שוקה ולסת תחתונה ובה רצף שיניים. על סמך שחיקת השן הקדם-טוחנת הרביעית ועל סמך בקיעת שתי השיניים הטוחנות נראה כי הפרט היה צעיר וגילו המרבי 18 חודשים.
עוד התגלו בחפירה (L52) שני כלי עצם — חודים מלוטשים — העשויים כנראה מעצמות שוקה של חיה מסדר גודל בינוני (איור 9); הם לא נכללו במכלול שרידי בעלי החיים שתואר לעיל.
 
על סמך הממצאים בחפירה נראה כי באתר שכן יישוב בתקופות הנאוליתית הקרמית והכלקוליתית. המכלול הקרמי, הכולל כלי אחסון גדולים וכלי הגשה, ושברי כלִי הבזלת וכן נוכחות של בעלי חיים מבויתים מלמדים שהיישוב באתר היה יישוב קבע. גילוים של ראשי חץ לצד להבי מגל וכלים דו-פניים מלמד שתושבי האתר עסקו בפעילות צייד לצד פעילות ביתית.