נחשפו שתי רצפות עפר מהודק (L108 ,L107; איור 2) שהונחו על תשתית של אבני גוויל לא מלוכדות (L111 ,L109; איורים 3, 4). תשתית 111 ניגשת מצפון אל קיר (W112), שנחשפו ממנו שתי אבנים בלבד. בחפירת רצפה 107 נמצאו שלושה מטבעות מנחושת, המתוארכים לתקופה הממלוכית (סוף המאה הי"ד–ראשית המאה הט"ו לסה"נ; ר"ע 157641–157643), ועוד שניים שלא זוהו, וכן שני קנקנים (איור 20:5, 21) מן התקופה הממלוכית. בחפירת רצפה 108 נמצאו שני מטבעות מנחושת המתוארכים לתקופה הממלוכית (ר"ע 157644, 157645). תשתית 109 הונחה על רצפת טיח קדומה יותר (L113; איור 6) שנחפרה בחלקה. ביתר הריבועים לא נתגלו שרידי ארכיטקטורה, אך נחפרו הצטברויות עפר (L106–L100), ונמצאו בהן חרסים מן התקופה הממלוכית. ההצטברויות כיסו את החול הטבעי (L110). בהצטברות 101 נמצא מטבע פלס מהתקופה הממלוכית (סוף המאה הי"ד–ראשית המאה הט"ו לסה"נ; ר"ע 157636). בהצטברות 102 נמצאו שני מטבעות ממלוכיים: פלס של הסולטן שעבאן הב' שנטבע בדמשק (1366–1377 לסה"נ; ר"ע 157637) ופלס של הסולטן ברקוק (1389–1398 לסה"נ; ר"ע 157638). בהצטברות 105 נמצאו שני מטבעות של סולטנים אלה (ר"ע 157639, 157640).

 
ממצא כלי חרס. נמצאו חרסים מן התקופה הממלוכית, ובהם קערה מזוגגת במונוכרום צהוב (איור 1:5), קערה מזוגגת במונוכרום חרדל (איור 2:5), קערה מזוגגת במונוכרום ירוק (איור 3:5), קערה מזוגגת בירוק בהיר בוהק ומעוטרת בפס ירוק כהה על השפה בחלקה הפנימי ומזוגגת בלבן-צהוב בחלקה החיצוני (איור 4:5), קערה מטיפוס Common glazed המזוגגת בחלקה הפנימי בצהוב על פסים חומים וירוקים ובצהוב בחלקה החיצוני (איור 5:5), קערה מטיפוס Geometric Ware  (איור 6:5), קערה פשוטה מקומית (איור 7:5), קערה מטיפוס Frit soft paste מן המאות הי"ג–הי"ד (איור 8:5), קערה מזוגגת בצהוב על פסים בהירים (איור 9:5), קדרה (איור 10:5), קדרה עשויה ביד ומעוטרת בהטבעת אצבע על השפה (איור 11:5), קדרה עשויה ביד (איור 12:5), קדרה רדודה מזוגגת בזיגוג אלקלי ירוק על סגרפיטו (איור 13:5), קובעות עשויות בתבנית ומזוגגות במגוון צבעים: צהוב-חרדל (איור 14:5), צהוב-חום (איור 15:5), ירוק בהיר (איור 16:5), ירוק כהה (איור 17:5), וקנקנים (איור 18:5–21).
 
ממצא מתכות
ניצן עמיתי-פרייס
 
נמצאו שתי פיסות ברונזה (L102; איור 7): אחת קטנה ואחת בינונית דמוית נטיף, אולי פסולת של בית יוצר לכלי ברונזה או שימוש משני בכלי ברונזה. בחפירות עבר ברמלה נמצאו עדויות לייצור כלי מתכת, למשל, בחפירה של ח' טורגה ליד מסילת הרכבת, נתגלה בית מלאכה לייצור כלי מתכת, ובו תנור (גורזלזני 97:2014; טורגה, הדד וטואג 2016; איור 1: 6903-A). שני מטרים משם, בחפירתו של ע' שיאון בקו הסניקה, נמצאה עדות להתכת נחושת ליצירת כלי נחושת, על פי המשקע שנותר בכוריות אחדות שהתגלו בחפירה (הרשאה מס' 4929-A; ע' שיאון וש' שלו, מידע בעל פה). בחפירות אחדות הממצא אינו מאפשר להבין אם אלו בתי מלאכה לייצור כלים או שזהו שימוש משני בכלים (גורזלזני 96:2014). בחינת הייצור בבית מלאכה לייצור כלי מתכת ב'שוק העתיק של הדגים' בקהיר בשנת 2001 הראתה ששלוש הטכניקות שבהן נעשו כלי המתכת שנתגלו במטמון קיסריה — חישול, יציקת שעווה אבודה ויציקת חול — עדיין משמשים בבית מלאכה בקהיר של ראשית שנות ה-2000 (Shalev and Freund 2002:29). יש להניח כי אותן טכניקות עבודה שימשו לייצור הכלים שנמצאו ברמלה.
 
בחפירה בפינת הרחובות תל חי והרצל ובחפירות נוספות באזור נחשפו שרידים מן התקופה הממלוכית. ממצאים אלה מעידים שחלק זה של העיר רמלה היה מיושב בתקופה הממלוכית, לאחר ששוקמה מתוצאות רעידת האדמה ההרסנית שפקדה אותה בשנת 1068. העיר הממלוכית התפתחה ממזרח למרכז העיר העבאסית והפאטימית, וממדיה ככל הידוע עד כה היו קטנים במידה רבה מממדי העיר שקדמה לה.
לא נמצאו שרידי בנייה מן התקופה העות'מאנית, אך נאספו שברים אחדים של קנקני עזה שחורים. אולי השרידים העות'מאניים הוסרו בפעילות פיתוח מודרנית (הסרת פני השטח, כ-1.5 מ' עומק). מבין כלי החרס שנמצאו, בולטות במיוחד קערות פשוטות באיכות נמוכה ובינונית, וכן בולט היעדרם של סירי בישול ומספרן המועט של קדרות.