מקיר (W103; איור 4) השתמרו שלושה נדבכי יסוד, שהונחו על מילוי (L108). בחפירת הנדבך התחתון של הקיר נחשפו שרידים דלים מאוד של תעלת ניקוז (L110), שניכר היה כי הייתה משולבת בנדבך זה. בחפירת מילוי ממזרח לקיר (L104) נמצאו חרסים מן התקופה העבאסית. ממערב לקיר נחפרו שני רובדי מילוי (L109 ,L107), ובהן נמצאו חרסים מהתקופה הפאטימית.

מצפון לקיר 103 נחשף בחלקו מתקן (L105; איור 5), הבנוי מאבנים לא סדורות, אולי פתח של בור מים. סביב המתקן נחפרה הצטברות של אדמה (L106), ובה חרסים מן התקופות העבאסית והפאטימית. המתקן לא נחפר עד תום ומהותו לא הובהרה.
 
ממצא כלי חרס. במילוי שממערב לקיר 103 (L107) נמצאו קערה מזוגגת מטיפוס קופטי (איור 1:6) וקערה מזוגגת לבן אטום (איור 2:6) מן התקופה הפאטימית. בחפירה סביב מתקן 105 נמצאו קערה מטיפוס common glazed (איור 3:6), פך רחב שפה המעוטר בחריטה (איור 6:6) ופך צלהב (איור 8:6) מן התקופות העבאסית והפאטימית. בחפירת הצטברות פני השטח שמעל המתקן (L102) נמצאו מחבת (איור 4:6), סיר בישול (איור 5:6) וקנקן (איור 7:6) מן התקופה האסלאמית הקדומה (המאות הט'–הי"א לסה"נ). בחפירת הצטברות 104 נמצאו פך צלהב מעוטר בחריטה איור (9:6) ופכית מטיפוס FBW (איור 10:6) מן התקופה העבאסית.
 
ממצא נומיסמטי. בחפירת פני השטח (L102 ,L101) נמצאו שלושה מטבעות, מהם זוהו שני פולוס אומאיים (ר"ע 161110, 161111) מהטיפוס האנונימי, שנטבעו לאחר הרפורמה המונטארית של עבד אל-מליכ (697–750 לסה"נ).
 
ממצא מתכות
ניצן עמיתי-פרייס
 
בחפירת פני השטח נמצאו חפץ מחורר (L101; איור 1:7) ומשקולת (L102; איור 2:7) מברונזה.
החפץ המחורר (2.0 × 3.3 ס"מ) קמור בקצה אחד, ובקצהו השני עוצב עם לשונית במרכז; הלשונית שבורה בקצה. בחפץ שני חורים, ונראה כי שימשו לחיבורו במסמר או בסיכה אל משטח תחתון עשוי בד או עור, או אל חפץ מחורר נוסף. ייתכן שהיה זה חלק משריון קשקשים. שריון מן התקופה האומיית מוכר רק מעיטור מגולף בלוחית שנהב שנתגלתה באל-חומיימה שבירדן (Oleson et al. 1999:442, Fig. 20).
המשקולת (0.6 × 0.9 ס"מ, 1.29 גרם), שמתארה דמוי לבנה, מורכבת ממלבן עליון וממלבן תחתון, המחוברים זה לזה בקו אלכסוני. משקולת דומה נמצאה בפארק עופר ברמלה (Kletter 2005:117, No.4, 1.1813 gr).
 
השתמרותם של השרידים דלה מאוד. ייתכן שהשרידים שנחשפו הם חלק מחצר של בית מגורים. הממצא דל לעומת ממצאים מחפירות קודמות בסביבה הקרובה ונראה כי המקום נפגע מפעילות בת זמננו. ממצא כלי החרס מתוארך לתקופות העבאסית והפאטימית (שלהי המאה הח' עד המחצית השנייה של המאה הי' לסה"נ), תיארוך העולה בקנה אחד עם הממצא הארכיאולוגי מן החפירות הסמוכות.