בחודש מרס 2016 נערכה חפירת בדיקה באתר גת רימון (הרשאה מס' 7677-A; נ"צ 188146-264/663747-811; איור 1), לקראת פיתוח. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון אחים דוניץ, נוהלה על ידי א' ירושביץ, בסיוע א' בכר וי' עמרני (מנהלה), ג' יטאח וע' עזאב (מרחב דרום), ח' בן ארי וא' דגוט (GPS).
האתר גת רימון, על ראש ומורדות של גבעה חולית ממערב ליישוב גת רימון, תואר לראשונה בסוף שנות ה-60 של המאה הקודמת (Bar-Yosef 1970) ותוארך לתקופה האפיפליאוליתית. המאפיין הבולט של התקופה הוא תעשיית המיקרוליתים – כלי צור זעירים במגוון צורות. כלים אלה שימשו מרכיבים של כלי נשק שהיו בשימוש חברות ציידים-לקטים-נוודים. השונות המורפולוגית והטכנולוגית במכלולי המיקרוליתים משמשת לחלוקה של התקופה לתרבויות שונות בזמן ובמרחב. השלב הקדום של התקופה, המזוהה עם התרבות הכבארית (23–17.5 אלף שנים לפני זמננו), מתאפיין במיקרוליתים שלהם צורות לא גיאומטריות כגון להבונים בעלי גב, להבונים בעלי גב וקטימה ומיקרו-חודים. השלב האמצעי (17.5–15.5 אלף שנים לפני זמננו) מתאפיין באחוזים גבוהים של מיקרוליתים שלהם צורת טרפז/מלבן. השלב המאוחר של התקופה האפיפליאוליתית, המזוהה עם התרבות הנטופית (15–11.5 אלף שנים לפני זמננו), מתאפיין בתעשיית סהרונים – מיקרוליתים שצורתם חצי עיגול.
בפרסום הראשון (
Bar-Yosef 1970), שהתבסס על מכלול הכלים והמיקרוליתים מטיפוס סהרון שנאספו על ראש הגבעה, תוארך האתר לתרבות הנטופית. בחפירה מצומצמת שנערכה בשנת 2011 במורדות הדרומיים-מערביים של הגבעה נאסף מכלול צור עשיר המתאפיין בכמות בולטת של מיקרוליתים לא גיאומטריים (
ירושביץ 2013; ר' גם
Yaroshevich et al. 2016). ממצא זה אִפשר לקבוע כי שטח הגבעה היה מיושב גם במהלך ראשית התקופה האפיפליאוליתית. פריטי הצור הופיעו בצפיפות בינונית–גבוהה ומרביתם נמצאו בחלק העליון של סדימנט חולי כתום-חמרה ומתחת לשכבת חול צהוב. המבנה הסטרטיגרפי שנצפה במהלך 2011 חשוב להבנת התופעה שנחשפה במהלך החפירה הנוכחית.
מתעלות בדיקה שנחפרו באתר עולה כי בשטח הוטמנה פסולת בניין ונגנב חול ועלה חשש שהשרידים העתיקים נהרסו. פריטי צור האופייניים לתקופה האפיפליאוליתית וכן לתקופה הפליאוליתית התיכונה שנמצאו בכמה תעלות בשטח הובילו לפתיחת חפירת הבדיקה.
נפתחו שלושה ריבועים (A–C; מידות 2 × 2 מ'; איורים 2–4) בחלקים המערבי, הצפוני-מזרחי והדרומי-מזרחי של השטח. נמצאו פריטי צור מסותתים ובהם שבעה נתזים, שני להבונים, פסולת גרעין ושני כלים מיקרוליתיים לא גיאומטריים האופייניים לתרבות הכבארית: להבון בעל גב קמור ולהבון בעל קטימה (איור 5). במהלך החפירה נעשה סקר קצר על ראש הגבעה, ונצפו פריטי צור בצפיפות בינונית, בהם מיקרוליתים בעלי צורת טרפז/מלבן האופיינית לתרבות הכבארית הגיאומטרית – השלב האמצעי של התקופה, וכן פריטי פסולת כגון גרעינים, להבונים, נתזים ומיקרו-נקרים (איורים 6, 7). פריטי צור אלה מעידים כי שרידי האתר האפיפליאוליתי עדיין על ראש הגבעה על אף עבודות הפיתוח והקמת מאגרי מים.
בחפירה נמצאו פריטי צור אופייניים לשלב הקדום של התקופה האפיפליאוליתית. פסולת הבניין והיעדר שכבת חול, וכן הכמות הנמוכה של פריטי הצור שנמצאו, הם תוצאה של הרס האתר בחלק הדרומי-מזרחי שלו בשנים האחרונות. כמות בולטת של פריטי צור על ראש הגבעה ובמורדות המערביים שלה מעידים גם הם על כך.