אתר 1
מערה טבעית ששימשה למגורים התגלתה באמצע המדרון הצפוני-מערבי של הגבעה (10×14 מ'; איורים 3, 4; מפת מענית [54], אתר 20). מחוץ למערה נתגלתה רחבה

(L100) שחלקה על סלע טבעי חלק. בצדה הצפוני-מערבי של הרחבה מפולת אבני בנייה, אולי של קיר שתחם את הרחבה. הגישה לרחבה הייתה מצפון-מזרח בעלייה מתונה דרך מדרגות טבעיות או בנויות. לרוחב פתח המערה בנוי קיר (W147) מאבני שדה בינוניות שהונחו זו על גבי זו, ככל הנראה כדי למנוע כניסה של בעלי חיים. ייתכן שהקיר נבנה רק עד מחצית גובה הפתח.

מפתח המערה דרומה נעשה חתך בדיקה לעבר מרכז המערה (2.5×3.0 מ'). שכבת פני השטח של המערה (L114; עובי 0.2 מ') הייתה בגוון חום בהיר והכילה מעט חרסים מאוחרים מן התקופות העות'מאנית והמודרנית, עצמות בעלי חיים וטבעת מברונזה (איור 5). תחת שכבה 114 התגלתה שכבת סלע לבנה (L120). חפירת החתך לתוך שכבה 120 נמשכה רק בפינה הדרומית-מזרחית של החתך (1.5×1.5 מ'; איורים 3: חתך 1–1, 6, 7) וכיוון שהתגלו מתחתיה כמה רובדי עפר ואפר התברר כי היא כנראה חלק מתקרת המערה שהתמוטטה. אחת משכבות העפר (L122) הכילה מעט חרסים, בהם שברי סירי בישול מן התקופות הרומית המאוחרת והביזנטית (המאות הג'–הד' לסה"נ) ושבר שפת קנקן (איור 1:8) המתוארך למן המאה הא' ועד למאה הג' לסה"נ. מתחת למפלס מהודק לבנבן (L131) נחפרה אדמה בהירה (L132) עם מעט אבני שדה, שבר שפה של פך או צפחת בצבע חום בהיר-ורדרד שלא תוארך (איור 2:8) וגוש צור שעבר ביקוע בשרפה. החתך נחפר עד לסלע האם.
 
אתר 2
קיר שדה (W148; אורך 3.5 מ'; איורים 9, 10) בנוי על סלע האם בכיוון מזרח–מערב והשתמר לגובה נדבך אחד. בקצהו המזרחי הוא יוצר פינה עם קיר שדה נוסף (W149; אורך 2 מ'). במצבור אבנים כ-10 מ' מדרום-מערב לקיר 149 נעשה חתך בדיקה רחב, אך לא נמצאו חרסים. 10 מ' ממערב לקיר 148 נחשפה נקודת הטריאנגולציה שגובהה 176 מ' מעל פני הים.
 
אתר 3
סוללת אבני שדה קטנות בשיפוע מתון מצפון לדרום. בחתך במרכז הסוללה (2.5×7.5 מ'; איורים 9, 11) נחשף סלע האם ונתגלה קיר שדה קטן (W128) בנוי על הסלע וכיוונו דרום-מזרח–צפון-מערב. סלע האם משתפל מצפון לדרום. כמטר אחד מדרום לקיר 128 צונח הסלע לתוך שקע עמוק טבעי. מדרום לשקע הטבעי מונחות אבנים גדולות, אולי קיר תוחם. לא נתגלו חרסים.
 
אתר 4
קצה מערבי של קיר עם שני פנים וביניהם מילוי אדמה, ככל הנראה המשכו של קיר 148 (ר' איור 9). בגל סיקול רדוד ומוארך מצפון-מערב לקיר נעשה חתך בדיקה ונמצאו מעט מאוד חרסים, בהם שבר צוואר של פך שתייה בריק מתת-טיפוס 3 במשפחת כלי עזה השחורים מן התקופה העות'מאנית (איור 4:8; ישראל י"מ תשס"ו. משפחת כלי העזה השחורים מן התקופה העות'מאנית. עבודת דוקטור, אוניברסיטת בן גוריון בנגב. באר שבע) ומעט ידיות של קנקנים מן התקופה הביזנטית.
 
אתר 5
בור מים גדול מאוד חצוב בסלע (1.48 מ' קוטר הפתח, 1.65 מ' גובה הפיר; איורים 12, 13), ככל הנראה הבור המצוין בסקר ישראל (מפת מענית [54], אתר 20). נראה כי חלק מדופנות הבור העליונות קרסו ואי אפשר לזהות את השתפלות הכתף. מילוי הבור – אדמה חומה כהה ואבני שדה גדולות וחפירתו לא הושלמה בשל מגבלות טכניות. בבור התגלו עצמות בעלי חיים, ולא התגלו חרסים.
 
אתר 6
מערה שקרסה. במילוי ממצא מהתקופה העות'מאנית לרבות שבר פך שתייה בריק ממשפחת כלי עזה השחורים מן התקופה העות'מאנית (איור 5:8).
 
אתר 7
מתקן סגלגל חצוב בשליש העליון של המדרון הצפוני של הגבעה (1.3 מ' עומק; איור 14), הולך וצר כלפי תחתיתו. סביב המתקן אבני שדה קטנות מונחות על הסלע. בתחתית החציבה חריץ טבעי שנמשך לכיוון דרום-מזרח. מתוך המתקן הוצאה אדמה חומה כהה עם אבני שדה קטנות ללא חרסים. נראה שזוהי ממגורה או בור מים שחציבתו לא הושלמה.
 
אתר 8
בחפירה התברר שזהו שקע טבעי בסלע.
 
אתר 9
ממגורה סגלגלה חצובה בסלע (1.0×1.2 מ', כ-1.5 מ' עומק; איורים 15, 16). במילוי הממגורה אדמה חומה כהה עם מעט אבני שדה קטנות ומעט עצמות בעלי חיים. בדפנות המערבית והמזרחית חצובות גומחות לא רגולריות.
 
אתר 10
מתקן אליפטי חצוב בסלע (L141; כ-1×1.2 מ', כ-1.5 מ' עומק; איור 17). במילוי המתקן אדמה חומה כהה עם מעט אבני שדה קטנות. בתחתיתו נחשף חצי טבון עגול באתרו
(L143; איור 18) ושרידי אפר. בטבון ובאפר שסביבו נחפר חתך עד התחתית החצובה של המתקן והתגלה שקע חצוב ששימש ככל הנראה לייצוב בסיסי דופנות הטבון. מהות המתקן והטבון שבתוכו אינם ברורים. ייתכן שמתחילה היה המתקן החצוב ממגורה, ובשלב שני הציבו בו טבון. הגישה אל הטבון אינה נוחה ויש צורך לרכון פנימה אל תוך החציבה כדי להגיע אליו. במילוי המתקן נתגלו הרבה חרסים מצולעים. מחוץ לדופן המתקן מצפון נתגלו שברי קדרה באתרה (L145; איור 3:8) שנשברה על גבי משטח סלע (איור 19), וכן שבר צמיד זכוכית מעוטר בשיבוץ זכוכית צבעונית המתוארך לתקופה הממלוכית או לראשית התקופה העות'מאנית (איור 20).
 
השרידים העתיקים שהתגלו על הגבעה דלים, בהם מערות, מתקנים חצובים, בור מים וקירות התוחמים חלקות. אחת המערות שימשה למגורים החל מהתקופה הרומית המאוחרת או הביזנטית וכלה בתקופה המודרנית. המערה השנייה במצב השתמרות גרוע ושימושה אינו ידוע. זמן השימוש ואופן השימוש במתקנים הסגלגלים החצובים, בבור המים ובקירות התוחמים אינם ידועים.