תקופת הברזל (שכבות IIIIV). עיקר השרידים נחשפו בשכבות III ,IV המתוארכות לסוף התקופה. שכבה V לא נחפרה במלואה ונחשפו בה רק מעט קטעי קירות, ובשכבה VI נחשפו רק בורות ובהם ממצא קרמי המתוארך לתקופת הברזל 1. במזרח החפירה, בשטח E, נחשפו קירות מקוטעים מתקופת הברזל מתחת לשרידים מהתקופה הרומית וביניהם (רוב הקירות משכבה III, ומקצתם משכבה IV). נראה שקירות אלה שייכים למבנה רחב, שנחפר רק בחלקו הצפוני, וכולל חצר (20×35 מ') תחומה בקירות עבים

(1.2 מ' רוחב). במבנה הובחנו כמה שלבי בנייה. במרכז החפירה, בשטח D, נחשפו שרידים של מתחם רבוע (15–20×30 מ'), התחום מצפון, ממזרח וממערב בסדרה של קירות מקבילים (שכבה III). חפירת המתחם לדרום לא הושלמה ואפשר שהוא נמשך לשטח A. חלק מקירות המתחם השתמרו היטב עד לפני השטח, ולעתים מעליהם נבנו קירות בתקופה הרומית (להלן, שכבה II; איור 3). לאורך הקירות החיצוניים של המתחם נחשפו חדרי אורך. במרכזו של שטח D נחשף חדר שקירותיו עבים (מגדל?), המחולק לתאים מלבניים. חדר זה מחבר את החלק הצפוני של השטח לחלקו הדרומי. הממצא הקרמי בחדרים של המתחם המערבי כולל קנקנים רבים, המלמדים אולי כי החדרים שימשו מחסנים.

הממצא בשכבות מתקופת הברזל, ובמיוחד בשכבות IIIIV, כולל כמות גדולה של שברי כלי חרס (איור 4) שבהם בולטות שמונה טביעות 'למלך' על ידיות של קנקנים (איורים 5, 6). טביעות אלה מיוחסות למאמץ הארגוני, המנהלי והצבאי של חזקיהו מלך יהודה בהכנותיו למרד נגד ממלכת אשור בסוף המאה הח' לפסה"נ. מקובל במחקר לתארך טביעות אלה לשלב המאוחר לחורבן שומרון בירת ישראל על ידי אשור (722–721 לפסה"נ) והמוקדם למסע סנחריב ליהודה (701 לפסה"נ); במסע זה נחרבה לכיש ובשכבת החורבן (III) התגלו טביעות רבות מאוד מטיפוס זה.
הטביעות שייכות לטיפוס דו-כנפי, ובשתיים מהן פוענחו בוודאות הכתובות 'למלך חברון' ו'למלך ז[יף]'. טביעות 'למלך' נפוצות מאוד באתרי יהודה, אך נדירות מאוד בתחום ממלכת ישראל הצפונית. מבחינה סטטיסטית התגלו באתר יותר טביעות 'למלך' מאשר בכל אתר אחר בצפון. עובדה זו והחשיפה של קנקנים מטיפוס 'למלך' בהקשרים ארכיאולוגיים חתומים וברורים מקנות משנה תוקף לחשיבות ההיסטורית והמדעית של האתר.
עוד נחשף באתר חותם עברי עשוי אבן חן סגלגלה בצבע חום בהיר (1.0×1.5 ס"מ; איור 7). חור מפולש שנקדח לאורך החותם מלמד כי הוא נתלה על הצוואר. החותם מחולק לשלוש רצועות: בעליונה חרותים ארבעה רימונים ובשתיים האחרות חרותה כתובת בכתב עברי קדום האופייני לשלהי המאה הח' ולמאה הז' לפסה"נ. הכתובת מציינת את בעל החותם: 'למכאח [בן] עמיחי'. השמות מכאח ועמיחי חדשים לאוצר השמות העבריים הידוע מן המקרא ומתעודות וחותמות, אולם הם מכילים את המרכיבים 'אח' ו'עם', הנפוצים בשמות בני התקופה. לחותם חשיבות רבה בתרומתו לאוצר השמות המקראיים ומהיותו ממצא מחפירה חוקית ומדעית ולא משוד עתיקות. נראה שהחותם היה שייך לפקיד רם דרג במנהל הממלכתי וגילויו באתר מחזק את הסברה כי האתר היה מרכז מנהלי ממלכתי בימי הבית הראשון, אולי מרכז מבוצר.
 
התקופה הרומית הקדומה (שכבה II). אין עדויות להתיישבות באתר בין תקופת הברזל לתקופה הרומית. רוב המבנים מן התקופה הרומית התבססו על שרידי קירות ורצפות בני תקופת הברזל, שכנראה בלטו עדיין בשטח בעת הקמת היישוב בתקופה הרומית (איור 8). שיטת הבנייה בתקופה הרומית שונה מזו של תקופת הברזל, אך הבונים בתקופה המאוחרת התאימו ככל האפשר את תוכנית הבנייה לשרידים הקדומים שבלטו בשטח, כנראה כדי לחסוך במאמצים ובעלויות. במקומות אחדים ירדו הבנאים בתקופה הרומית עד הסלע כדי לבסס את הקירות, תוך פגיעה והרס של הקירות הקדומים יותר. מרכז הכובד של היישוב נמצא במרכז השטח החפור ובמערבו (איור 9). עם התפתחות היישוב נבנו מבנים נוספים לכיוון צפון, המבוססים על הסלע. מהחפירות בשטח A עולה כי השכבה מהתקופה הרומית נמשכת גם דרומה.
התוכנית הכללית של השכבה צפופה מאוד, והיא כוללת חדרים וחצרות ללא סמטאות ורחובות. החדרים בצפון השטח מרווחים יותר מאלה שביתר חלקי החפירה, אולי מכיוון שבאזור זה לא עמדו שרידי בנייה קדומים ואפשר היה לבנות ללא אילוצים. בכמה מן החדרים נקבעו דלתות נמוכות (0.7 מ' גובה מרבי), ולא מן הנמנע כי חדרים אלה שימשו מרתפים לאחסון תבואה וציוד חקלאי (איור 10).
בין המבנים הבולטים בשכבה מבנה סגור, מלבני, שקירותיו איתנים והוא שימש כנראה מגדל, אולי לתצפית ולשמירה. אפשר להשוות מבנה זה למבנה דומה שנחשף ברמת הנדיב, אם כי המבנה בחפירה ממוקם במרכז היישוב ואילו המבנה ברמת הנדיב ממוקם בפינת היישוב. בשטח C נחשפה סדרה של חדרים מלבניים גדולים, התוחמים חצר מרכזית קטורה. על סמך מיקומם של החדרים בשולי היישוב והדלתות הנמוכות נראה כי הם שימשו לאיחסון תוצרת חקלאית. בחדרים הובחנו קירות דלים בבנייה ירודה, רובם גבוהים מקירות החדרים, ונראה שאלה הם תוספות בנייה ותיקונים שנערכו במבנים. במזרח החצר נבנה מקווה טהרה נרחב, שחלקו התחתון נחצב בסלע וחלקו העליון נבנה באבנים. המקווה טויח בטיח אפור והשתמר היטב. אל המקווה מוליכות שבע מדרגות חצובות (איור 11). על סמך גודלו נראה כי היה זה מקווה ציבור. קומת הקרקע של המבנים השתמרה היטב לרבות הדלתות ואבני הסף. נראה שבכמה מקומות הייתה גם קומה עליונה שלא השתמרה. בצדו המערבי של היישוב התגלה קבר כוכים שלא נחפר; סביר להניח שהוא שייך לשכבה זו.
הממצאים בשכבה כוללים מטבעות, חרסים, כלי אבן, כלי זכוכית ופריטי מתכת, המתארכים את השכבה למן סוף ממלכת הורדוס ועד אמצע המאה הא' לסה"נ, כמה שנים לפני פרוץ המרד הגדול ברומאים (בערך משנת 10 לפסה"נ ועד שנות ה-50 לסה"נ). ממצא המטבעות כולל כ-20 מטבעות מימי אלכסנדר ינאי, ארכלאוס והורדוס. הממצא הקרמי כולל נרות שמן הרודיאנים, המתארכים את השכבה למן סוף המאה הא' לפסה"נ ועד מחצית המאה הא' לסה"נ (איור 12). ממצא כלי האבן כולל מגוון משקולות, קערות וכלים מאבן גיר ומספר ניכר של אבני רחיים מבזלת, מהטיפוס האולינטי. ממצא כלי הזכוכית מתוארך למאה הא' לפסה"נ ולמחצית הראשונה של המאה הא' לסה"נ. פריטי המתכת כוללים ספטולות מברונזה, ראש חנית מברזל וכן שלושה מפתחות ארכובה מברזל שהשתמרותם טובה (איור 13). ממצאים אלה יחד עם מיעוט הכלים שהתגלו באתרם מלמדים על נטישה מאורגנת של היישוב, כנראה בעת צרה.
הממצא הקרמי בשכבה כולל קנקנים רבים, המלמדים כנראה כי יישוב בן התקופה היה יישוב חקלאי שבו רוכזה תוצרת חקלאית. לא התגלו בשכבה גתות ובתי בד ולכן אפשר שתושבי המקום עסקו בגידול תבואה ובעיבוד תוצריה. ביישוב התגלו סממנים יהודיים, ובהם מקווה טהרה וכלי אבן. ייתכן כי הקמתו של היישוב מן התקופה הרומית קשור לשגשוגה של קיסריה, ואפשר שהוא שימש עורף חקלאי שלה. לא התגלו עדויות להרס או חורבן של היישוב. תיארוך הממצאים מוציא את האפשרות לקשר את נטישת היישוב למרד הגדול, אך ייתכן כי סחף של אדמה חקלאית במקום גרם לעזיבת התושבים.
 
התקופה הממלוכית (שכבה I). בשטח החפירה התגלו 11 קברי ארגז מוסלמיים (הם לא נחפרו), שנחפרו אל תוך השכבות הקדומות (איור 14). במערב שטח A התגלתה קרמיקה מהתקופה הממלוכית (המאות הי"ג–הי"ד לסה"נ), עשויה במגוון רב של זיגוגים. על סמך הממצא הקרמי נראה כי יש לתארך את הקברים לתקופה הממלוכית. בגבעה מצפון לאתר התגלו קברים דומים, המתוארכים לתקופה הממלוכית (ר' חדשות ארכיאולוגיות קד:55). מיקום הקברים במערב גבעה זו וריכוז של קרמיקה צמוד למרכז הגבעה, שם השתמרו קירות על פני השטח, מלמדים כנראה על קיום של חווה או יישוב קטן בתקופה הממלוכית על הגבעה.