נפתחו שני ריבועי חפירה (B ,A; כ-4×6 מ' כל אחד) לצד מבנה מודרני בקצה הצפוני של האתר, לאחר שהשטח נבדק באמצעות כלי מכני במטרה לאתר שרידים קדומים. נתגלו שלוש שכבות (איור 1): אחת מן תקופה הביזנטית (III) ושתיים מן התקופה העות'מאנית

(I ,II), המתוארות להלן מן הקדומה למאוחרת.

 
לשכבה III יוחס קטע מקיר (W108; אורך 0.7 מ', רוחב 0.45 מ') שנחשף בפינה הדרומית-מזרחית של ריבוע B. הקיר, שצירו צפון–דרום, שרד לגובה נדבך אחד של אבני גזית שהונחו ללא חומר מליטה. בהצטברויות שעליהן הושתת הקיר נמצאו שברים אחדים של קנקנים מצולעים המתוארכים לתקופה הביזנטית (איור 1:2, 2).
 
לשכבה II יוחסו שרידים שנחשפו בריבוע B, השייכים לשני שלבי בנייה של מבנה מגורים אחד או שניים (איור 3). מן השלב הקדום (IIb) נחשפו שלושה קירות ששרדו לגובה נדבך אחד של אבנים שהונחו ללא חומר מליטה (W107 ,W106 ,W102). קיר 102 (4.7 מ' אורך, 0.62 מ' רוחב) נבנה מאבנים מהוקצעות במגוון גדלים שהושתתו על שכבת אדמה; החללים שבין האבנים נמצאו מלאים באדמה ובאבנים קטנות, ככל הנראה הצטברות מאוחרת להתמוטטותו. דומה כי גם קיר 107, שממנו נחשף קטע קצר בלבד (0.4 מ' אורך, 0.4 מ' רוחב), במקום שבו הוא ניגש לקיר 102, נבנה בשיטה דומה. קיר 106 (1.49 מ' אורך, 0.62 מ' רוחב) נבנה מאבנים מהוקצעות היטב במגוון גדלים. אל קצהו הדרומי של קיר 102 ניגשת ממזרח רצפה עשויה טיח לבן (L514). נראה כי יש לקושרה לרצפת טיח שנחשפה במפלס דומה בחלקו המזרחי של הריבוע (L507) והמשכה משתרע אל מחוץ לשטח החפירה. במילוי שעל רצפת טיח זו וברצפה עצמה נמצאו שברים של קערות, חלקן מזוגגות (איור 3:2–9) וקנקנים (לא אוירו) המתוארכים לתקופה העות'מאנית.
לשלב המאוחר (IIa) שייכים שני קירות היוצרים ביניהם פינה (W110 ,W109). הקירות נבנו מאבנים במגוון גדלים, שחלקן מהוקצעות. נראה כי קיר 110 נבנה על גבי רצפה 507/514 של שלב הבנייה הקודם. קיר 109, שרק הפן הדרומי שלו נחשף, נקטע סמוך מאוד לקיר 106, אך קשה היה לקבוע את היחס הסטרטיגרפי ביניהם.
 
שכבה I. נחשף קצהו המזרחי של מבנה מגורים גדול (איור 3) – חדר מזרחי (3.2×3.6 מ') וקצהו של חדר נוסף – שהושתת על מילויים ועל שרידי הקירות של שכבה II. הקירות
(W105 ,W104 ,W101 ,W100; רוחב 0.5–0.6 מ'), אשר נחשפו הישר מתחת לפני השטח, שרדו לגובה נדבך אחד או שניים של אבני גוויל במגוון גדלים, חלקם מהוקצעים חלקית, שהונחו ללא חומר מליטה. קיר 105 הושתת לפחות בחלקו על שרידיו של קיר 110, ואילו קיר 104 הושתת על מילויים וכן על שרידיהם של קירות 102 ו-110. קיר 100 הושתת על מילוי (L502) שהממצא הקרמי בו תוארך לתקופה העות'מאנית, וכלל שפת קנקן (איור 12:2). רצפות המבנה לא שרדו. אל קיר 100 ניגשים מדרום מילויים
(L505 ,L504), שגם בהם נמצאו שברי כלי חרס מן התקופה העות'מאנית, ובהם קערה (איור 11:2) ובסיס של פך (איור 15:2). השטח שמצפון למבנה הופרע קשות בעקבות הנחת קו מים ועבודות פיתוח אחרות, אך גם שם ובשכבות פני השטח נמצא ממצא המיוחס לתקופה העות'מאנית, הכולל קערה (איור 10:2), שפות קנקנים (איור 13:2, 14) ונר (איור 16:2).
 
שרידי הבנייה מן התקופה העות'מאנית מעידים כי חלק זה של הכפר שימש למגורים. בשל שטח החפירה המצומצם והמקוטע קשה לקבוע בוודאות את היחס הסטרטיגרפי בין שני שלבי הבנייה בשכבה II. כמו כן, אין בממצא הקרמי כדי לסייע בתיארוך שלבי הבנייה במהלך התקופה העות'מאנית. עם זאת, שרידים אלה מצטרפים לממצאים מחפירות סמוכות היוצרים יחד תמונה של כפר עם מבנים גדולים שאיכות בנייתם טובה.