שכבה  IV(התקופה העבאסית המאות הט'–הי' לסה"נ)

שרידים מתקופה זו נחשפו בריבועים 1, 2 ו-5 והובחנו בהם שלושה שלבים (1–3).
שלב 1. בריבוע 1 נחשפה שכבה של גיר כתוש באיכות טובה (L131; כ-0.2 מ' עובי; איור 2), שנחתכת בתעלת שוד (L132). על שכבת הגיר הכתוש נחשף קבר בנוי (L128), שלא נחפר ולפיכך זמנו אינו ידוע.
בריבוע 2 נחשפה פינה דרומית-מערבית של מבנה (W203 ,W202). קיר 202 נבנה מנדבך יסוד, הבולט למערב כ-0.1 מ' מהנדבכים שמעליו, ולאורכו הוצמדו חלוקי נחל, כנראה במטרה לייצבו. על נדבך היסוד השתמרו שני נדבכים של אבני גזית, ובהן אבן פינה מסותתת היטב. קיר 203 נבנה מאבני גזית קטנות. שני הקירות נמשכים אל מחוץ לשטח החפירה. ממערב לקיר 202 נחשף קצה של תעלת ניקוז צרה (L130; כ-0.1 מ' רוחב). סמוך לחתך המזרחי של הריבוע, בחלק נמוך של החפירה, נחשפו כמה אבני בנייה (W204) שתפקידן אינו ידוע.
בריבוע 5 נחשפה שכבת טיח לבן (L122), שלה תשתית עבה (כ-0.6 מ'), המורכבת מכמה מילויים. בחלקה העליון של התשתית, מתחת לטיח, נחשף מילוי של אדמה מהודקת (L123; כ-0.2 מ' עובי). מתחת למילוי 123 נחשף מילוי של טיט, שברי אבנים, חרסים ופסולת אורגנית כמו עצמות בעלי חיים (L124; כ-0.3 מ' עובי). מתחת למילוי 124 נחשף מילוי של אדמת חמרה מהודקת (L134; כ-0.1 מ' עובי), שהונחה על מילוי שלא נחפר.
שלב 2. בריבוע 5 נחשפה מעל שכבת הטיח 122 תשתית עבה של אדמה ואבנים (L120; כ-0.4 מ' עובי), ומעליה הונחה שכבת טיח (L117; כ-0.11 מ' עובי).
שלב 3. מעל שכבת טיח 117 הונח מילוי אדמה (L116), ומעליו הונחה שכבת טיח נוספת (L115).
בחפירת שכבה IV התגלו חרסים המתוארכים למאות הט'–הי' לסה"נ (התקופה העבאסית), ובהם קערה (איור 3: 1), קערה מזוגגת (איור 3: 2) וצפחת (איור 3: 3).
 
שכבה III (התקופה הממלוכית המאות הי"ג–הט"ו לסה"נ)
מן התקופה הממלוכית נחפרו שלושה שלבים של מילויים ורחובות.
שלב 1. בריבוע 1 נחשף מילוי עבה של אדמה (L118), שכיסה את קבר 128 משכבה IV. בריבוע 2 נחפר מילוי דומה (L119), שכיסה את הקירות משכבה IV. בחתכים שנחפרו בריבועים 3–5 נחשפו מילוי אדמה (L114; כ-0.3 מ' עובי), מעליו תשתית עשויה היטב ומהודקת של אבנים כתושות, אדמה ושברי חרסים (כ-0.3 מ' עובי), ומעליה שכבת טיח
(L113). שכבת טיח 113 נחשפה לאורך של כ-10 מ' ולכל אורכה לא התגלו שרידי בנייה. איכות התשתית והטיח מלמדים כנראה כי אלה שרידי רחוב. בחפירה התגלו חרסים מן המאות הט'–הי"ד לסה"נ (התקופה הממלוכית).
שלב 2. ברוב שטח החפירה נחשף מעל שכבת טיח 113 מילוי של אדמה מהודקת
(L112), ובו חרסים רבים. מעל מילוי 112 נחשף רחוב (L106; כ-15 מ' אורך חשיפה; איור 4), המורכב משתי שכבות טיח וביניהן מילוי מהודק של אדמה עשירה בפסולת אורגנית, שהעניקה למילוי גוון שחור. שכבת הטיח העליונה עבה ובאיכות גבוהה. הטיח עשוי סיד וכמות רבה של אפר. רחוב 106 נמשך למזרח ולמערב אל מחוץ לשטח החפירה,והקצה הצפוני שלו נחשף סמוך לחתך הצפוני של החפירה, במקום בו היו כנראה אבני שפה שנשדדו. לא מן הנמנע שלאורך השוליים הצפוניים של הרחוב, מחוץ לשטח החפירה, שכנו מבנים. התגלו חרסים ובקבוק דמוי רימון יד המתוארכים למאות הי"ג–הי"ד לסה"נ.
שלב 3. הרחוב משלב 2 יצא מכלל שימוש והוחלף ברחוב חדש, רחב יותר. פני השטח הורמו מעט בשפיכת מילוי אדמה (L108 ,L107). מעל המילוי הונחה שכבה דקה של טיח, ומעליה נבנה רחוב מתשתית עבה של אבנים מלוכדות בטיט (L105; כ-30 מ' אורך חשיפה, 0.3 מ' עובי; איור 5). לא מן הנמנע שתשתית הרחוב הוחלקה בשכבת טיח עליונה שלא השתמרה. הרחוב נמשך לכל הכיוונים אל מחוץ לשטח החפירה ועל כן רוחבו המלא אינו ידוע. התגלו חרסים למן המאה הי"ג ועד ראשית המאה הט"ו לסה"נ.
הממצא הקרמי משכבה זו כולל קערה מיובאת מאיטליה (איור 3: 4), קערה מזוגגת מקומית (איור 3: 5), קערות מיובאות מפיזה או ונציה (איור 3: 6, 7), קערה מיובאת מאיטליה (איור 3: 8), קערה מזוגגת (איור 3: 9), קערה מעוטרת בעיטור סגרפיטו (איור 3: 10), קערת פורצלן מימי שושלת מינג (איור 3: 11), ידית של סיר בישול (איור 3: 12), קנקנים (איור 3: 13–16) ושבר פך (איור 3: 17).
 
שכבה II (התקופה העות'מאנית המאות הט"ו–הכ' לסה"נ)
במאה הי"ט לסה"נ הוחלף הרחוב מהתקופה הממלוכית ברחוב חדש. תחילה הונח מילוי אדמה שנחשף בכל הריבועים (L104–L101), מעליו הונח מילוי אדמה נוסף (L100) ומעליו הונחה תשתית אדמה בגוון אפור (L98). מעל התשתית נבנה רחוב, מכמות רבה של אבנים ואדמה מהודקים (L97; כ-0.6 מ' עובי). הרחוב נחשף בכל הריבועים, והוא נמשך לכל הכיוונים אל מחוץ לשטח החפירה. התגלו חרסים, שהמאוחרים שבהם מתוארכים למאה הי"ט לסה"נ, ובהם קנקנים שחורים מטיפוס כלי עזה.
בריבוע 4 נחפר מתחת לרחוב מתקן בנוי עגול (L109; איור 6), כנראה בור ספיגה, שהשתמרותו דלה. הבור חותך את רחובות 105 ו-106 מהתקופה הממלוכית. בעת פירוק המתקן התגלו חרסים מעטים ובהם שבר של רעף מרסיי. מתחת לרחוב 97 נחשפה תעלת ניקוז (L99), שהדופן המערבית שלה (W201) נבנתה מאבנים גדולות בשימוש משני ואילו הדופן המזרחית נבנתה מאבנים קטנות. התעלה חותכת את המפלס העליון של רחוב 105 מהתקופה הממלוכית, והיא נמשכת לצפון אל מחוץ לשטח החפירה; הקצה הדרומי שלה שדוד ועל כן לא ברור לאן התנקזה. התגלו שברי כלי חרס, ובהם קערה (איור 3: 18), קערה מזוגגת (איור 3: 19) וצלחת מזוגגת ומעוטרת (איור 3: 20).
 
שכבה I (ימי המנדט הבריטי המאה הכ' לסה"נ)
בימי המנדט הבריטי בארץ ישראל הוחלף הרחוב מן התקופה העות'מאנית ברחוב חדש. גם הפעם הורם מפלס הרחוב באמצעות מילוי אדמה, ועליו נבנה הרחוב מאבני גיר גדולות בצפיפות רבה. רחוב זה נראה היטב בצילומי אוויר משנת 1932. עם הקמת מדינת ישראל כוסה רחוב זה באספלט.
 
ממצא הזכוכית
נטליה כצנלסון
 
בחפירה התגלה מכלול קטן של כלי זכוכית, הכולל 14 פריטים. השברים הדיאגנוסטיים מהתקופה האסלאמית הקדומה שייכים לבקבוקים ואולי לגביעים אחדים. תיארוך מדויק יותר של השברים אינו אפשרי בשל השתמרותם הגרועה. יחד עם זאת, התגלה שבר של גביע ייחודי (לוקוס 103; איור 7). מהגביע השתמרו הרגל החלולה (2.3 ס"מ רוחב, 5.2 ס"מ גובה) וחלק מהבסיס. הרגל נופחה בתבנית בת שני חלקים, שצורתה כראש אריה והיא מוקפת משני צדיה ברצועות תבליט של חרוזים דמויי ביצה. הבסיס משוטח לרוחב והוצמד לרגל בנפרד. לרגליים דומות של גביעים יש בדרך כלל שני ראשי אריות מלאים, המופרדים בעיטור המתאר נשק, צלב או לילי. ברגל שהתגלתה באתר קשה להבחין בדמויות בשל בלייה קשה ומכיוון שחלק מהרגל חסר. גביעי יוקרה מטיפוס זה מתוארכים לסוף המאה הט"ו וראשית המאה הי"ז לסה"נ, והם התגלו בעיקר באיטליה וכן בצרפת. על מרבית הרגליים מופיעה הדמות של מרק הקדוש, שהיה הקדוש-הפטרון של העיר ונציה, והן יוצרו כנראה בצפון איטליה ונסחרו בכל אירופה (Minini M. 2004. Verres médiévaux et post-médiévaux. In E.A. Arslan, ed. Corpus des collections du verre en Lombardie (CCVL) I: Crémone et sa province. Crémone. Cat. Nos. 167–169; Tonini C. 2004. Découvertes effectuées à Pavie et sur son territoire. In E.A. Arslan, ed. Corpus des collections du verre en Lombardie (CCVL) I: Crémone et sa province. Crémone. Cat. Nos. 143–149). מוכרים גביעים שלמים אחדים להם רגליים דמויות ראש אריה באנטוורפן ובלונדון, במוזיאונים ואוספים פרטיים. גביעים אלה להם עיטור עשיר בסגנון ונציאני נעשו בשלהי המאה הט"ו לסה"נ על-ידי אמני זכוכית, בעיקר אלה שמוצאם ממורנו. רגל הגביע מרמלה היא הראשונה בסגנון וונציאני שהתגלתה בישראל. אפשר להניח שהיא הובאה לרמלה בראשית התקופה העות'מאנית כמתנה יקרת ערך או יבוא מאירופה.
 
בחפירה נחשפו שרידי בנייה מן התקופה העבאסית וכן כמה רחובות ומילויים זה על גבי זה מן התקופות הממלוכית והעותמאנית ומימינו. מניתוח נתוני החפירה עולות כמה מסקנות לגבי השרידים מן התקופה העבאסית. (1) איכות התשתיות מתחת לשכבות הטיח ועוביין עולים על המקובל בבנייה של בתי מגורים. (2) הכמות הקטנה והאיכות הירודה של הממצא הקרמי שהתגלה בשכבה זו אינן אופייניות לחפירות בבתי מגורים ברמלה. כמות כלי הבית וכלי האגירה שהתגלתה בשכבה קטנה באופן ניכר מן הממצא בחפירות אחרות. (3) כיוון התשתיות ושכבות הטיח תואם לזה של הרחובות שהתגלו בשכבות המאוחרות יותר. לאור כל אלה אפשר שמפלסי הטיח מן התקופה העבאסית הם חלק מרחוב, שהוליך אל המסגד הלבן, והתוואי שלו נשמר עד ימינו. בתקופה הממלוכית
(1294–1340 לסה"נ) שוקם המסגד ונבנה מחדש המגדל הלבן. מעניין לציין כי בחפירה לא התגלה ממצא מהתקופה הצלבנית, פרט לחרס אחד, אולי בגלל שאזור זה היה מחוץ לתחומי העיר הצלבנית. בעבודות פיתוח שנערכו בשנת 2006 ברחוב דני מס ממערב למסגד הלבן נחשפה שכבת טיח לאורך של כ-40 מ' בתוואי הרחוב. שכבה זו לא נחפרה ולאחר העבודות היא כוסתה, אך היא דומה מאוד לשכבות הטיח שנחשפו בחפירה. יתכן ושכבת טיח זו היא חלק מרחוב שראשיתו במזרח העיר וסופו במערבה. יש לציין כי הרחוב שהתגלה בחפירה, שהיה כנראה מרכזי למדי, נבנה מטיח ולא רוצף באף שכבה באבן. עניין זה תואם לתיאורו של מוקדיסי "...בחורף הופכת רמלה לאי של בוץ ובקיץ אי של אבק... אין בה מים זורמים ולא ירק, לא אדמה מהודקת ולא שלג" (Al- Muqaddasī. (2001). The Best Divisions for Knowledge of the Regions. Ahsan al-Taqāsīm fī Ma 'rifat al Aqālīm. Translated by Collins B., Reviewed by Alta’i M.H.).