שכבה III (התקופה הביזנטית). נחשפה פינתו הדרומית-מערבית של מבנה (איורים 2, 3). קירותיו (W116 ,W110) בנויים היטב בפן החיצון מאבנים מסותתות גדולות, המדופנות בפן הפנימי באבנים קטנות מלוכדות במלט. הקיר הדרומי (110) השתמר לגובה שלושה-ארבעה נדבכים לפחות (הקירות לא נחשפו עד ליסוד) ושימש גם בשלבים מאוחרים. לא נחשפה רצפה הקשורה למבנה. כ-3 מ' מדרום לקיר 110 ומקביל לו, נחשף קיר (W102; איור 4) שהשתמר לגובה נדבך אחד. הפן הצפוני של הקיר נבנה משורה אחת של אבנים מסותתות, ואילו הפן הדרומי דופן במילוי של אבנים קטנות. הקיר הושתת על סלע האם ומצפון לו פולס הסלע ושימש רצפה שנחצב בה ספלול (0.12 מ' קוטר). הסלע כוסה במילוי תחוח בהיר מאוד (לוקוס 105).
 

הממצא הקרמי הדל במילוי (לוקוס 105) כלל שפות של שני 'קנקני עזה' מהטיפוס המאוחר (איור 5: 16), המתוארכים למאות הו'–הח' לסה"נ, וקנקן השייך לקבוצה 'קנקני אבו מינה' (הדומה לאלה מאיור 5: 18, 19), המיוחסים למאות הו'-הח' לסה"נ (ר' להלן). כלים נוספים המתוארכים לתקופה הביזנטית (מלוקוסים  אחרים) הם שתי הקערות מטיפוס Late Roman C Ware (איור 5: 1, 2). הקערה הקדומה מהן (איור 5: 1) מתוארכת למחצית הראשונה של המאה הו' לסה"נ, והשנייה (איור 5: 2) לסוף המאה הו'–תחילת המאה הז' לסה"נ. הממצאים מעידים כי היישוב הביזנטי התקיים מתחילת המאה הו' ועד תחילת המאה הז' לסה"נ בקירוב.

 

שכבה II (התקופה האומיית). שרידים משכבה זו נחשפו רק בבור בדיקה שנחפר לצד פינת הקירות 110 ו-116. קיר 110 והפינה שהוא יוצר עם קיר 116 המשיכו להתקיים בתקופה זו, אך ההמשך הצפוני של קיר 116 יצא משימוש וכוסה במילוי עם אבנים גדולות צפופות – אולי מפולת (לוקוס 115; 1.0-0.8 מ'). במילוי נמצאו שברים רבים של קנקנים. ממזרח למילוי התגלה מפלס עפר כבוש (לוקוס 114) ועליו שרידי ריצוף עשוי אבנים שטוחות.
 

הממצא הקרמי מלוקוסים 114 ו-115, כלל סיר בישול (איור 5: 14) המתוארך לסוף התקופה הביזנטית בקירוב, ומכסה של קדרת בישול (איור 5: 15) שניתן לתארכו לטווח הזמן הרחב שמסוף המאה הג' לסה"נ ועד המאה הי' לסה"נ. שניים משלושת טיפוסי הקנקנים שנמצאו בלוקוס 115 שייכים לקבוצת 'קנקני אבו מינה' (איור 5: 18, 19). קנקנים אלה נפוצים מאוד בכל שפלת החוף ובנגב הצפוני, והטווח הכרונולוגי שלהם רחב: המאות הו'–הח' לסה"נ. טווח כרונולוגי דומה ניתן לקנקן בעל הצוואר הארוך והרכס בבסיס הצוואר (איור 5: 17), שמקורו היה ככל הנראה באזור ירושלים. הקנקן השלישי (איור 5: 21) מיובא ממצרים. קנקנים דומים נמצאו בפלה ומתוארכים שם למחצית הראשונה של המאה הח' לסה"נ. במצרים המשיכו ככל הנראה קנקנים אלה להיות בשימוש עד המאה הי' לסה"נ. על פי המכלול הקרמי יש לתארך את שכבה II לתקופה האומיית.

 

שכבה I (התקופה העבאסית). הובחנו שני שלבי בנייה. בשלב א' הוצמדה אל הקצה המערבי של קיר 110 פינה (W111 ,W101a) שהשתמרה לגובה שני נדבכים. לשלב זה מיוחס גם קיר W104a, שנבנה במקביל לקיר 110 וכ-3.3 מ' מצפון לו. המרחב שבין קירות אלה רוצף ברצפת טיח (לוקוס 113), שבפירוקה נמצאו שברים של כלי חרס ממשפחת הכלים העשויים מטין צלהב, האופייניים לתקופה העבאסית. הרצפה נמצאה מכוסה במילוי עשיר מאוד באפר (לוקוס 112) שנמצאה בו קערת כתישה מחרס (איור 5: 13), שיובאה כנראה מסוריה. כלים מטיפוס זה מתוארכים למאות הג'–הו' לסה"נ; נראה לפיכך שהכלי לא נמצא באתרו. כן נמצאה קדרה קטנה מטין צלהב, מעין ספל (איור 5: 9) האופייני למכלולים עבאסיים. כלים דומים נמצאו במבוא מודיעין ורמלה.
 

בשלב ב' נמשך השימוש בקיר 110, אך קיר a104 והמשכו הצפוני של קיר 101a יצאו משימוש ובמקומם נבנו קירות חדשים: W101b ו-W104b. ממערב לקיר 101 ובמרחק של כ-0.5 מ' ממנו נחשף ראש קיר (W117), השייך כנראה אף הוא למכלול האדריכלי של שכבה I. קיר 101b השתמר לגובה נדבך אחד, ונראה שבקצהו הדרומי הותקן פתח צר, שאבן נדבך תחתונה של קיר 101a שימשה בו אבן סף (איור 3). החדר שנתחם בקירות 110, 104b, ו-101a-bרוצף בתשתית חצץ שעליה הונחה רצפת טיח (לוקוס 109). הממצא הקרמי מפירוק הרצפה כלל ספל מטיפוס Fine Byzantine Ware (איור 5: 3), המתוארך למאות הח'-ט' לסה"נ; קערות פשוטות מטין צלהב (איור 5: 5), וקערות עם שפה מקופלת החוצה (איור 5: 8), האופייניות למכלולים עבאסיים; קדרה גדולה בעלת שפה מעובה ועיטור סרוק (איור 5: 12), הנפוצה אף היא במכלולים עבאסיים, אף שהטווח הכרונולוגי שלה רחב – מהמאה הז' ועד המאה הי' לסה"נ; קנקן מן הטיפוס הירושלמי (איור 5: 20); ופך מטין צלהב עם שפה מעובה ומקופלת החוצה (איור 5: 23). כמו כן נמצאה ידית עצם, שבתוכה שריד של להב ברזל – אולי מרצעה (איור 5: 24).
 

קיר 102 משכבה III, המשיך לשלב ב' של שכבה I. מעל המילוי מן התקופה הביזנטית (לוקוס 105) נמצאו זו מעל זו שתי רצפות טיח (לוקוסים 103, 106) המתוארכות לתקופה העבאסית. הממצא הקרמי שנמצא מעל הרצפה העליונה (לוקוס 106) כולל קערה מטיפוס Fine Byzantine Ware (איור 5: 4), המתוארכת מאמצע המאה הז' עד המאה הט' לסה"נ; קדרה קטנה מטין צלהב (איור 5: 10), שדומות לה מופיעות במכלולים ברמלה, וקדרה גדולה (איור 5: 11). מעל הרצפה התחתונה (לוקוס 103) נמצאו שתי קערות מטין צלהב (איור 5: 6, 7) ושפה של קנקן או אמפורה (איור 5: 22). היעדר בולט של כלים מזוגגים במכלול הקרמי של שכבה I מצביע על כך שהיישוב במקום נפסק כנראה לפני הופעתם. את שכבה I יש לתארך אם כך למחצית השנייה של המאה הח' לסה"נ.