החפירות נערכו באזור המערבי ביותר שנחפר בתל אצטבה, ובכל אחת נחפר ריבוע אחד. בחפירה הצפונית נתגלו מפלסי חיים מתקופת הברונזה הביניימית, ובחפירה הנוספת, כ-50 מ' דרומה-מערבה, נתגלו שרידים חלקיים של שני קברים מתקופת הברונזה הביניימית.

 
בחפירה הצפונית נתגלתה שכבת חיים בשני מפלסים: אחד הוגדר חצר (L100; איור 2) ובנוי מרובד מהודק של עפר, גיר כתוש וחרסים, ובאחר, בפינה הצפונית-מערבית של הריבוע, רצפה הגבוהה בכ-0.2 מ' מהחצר ועשויה מחומרים דומים אך צפופים יותר. רצפת החצר הושתתה על שכבת אדמה חומה ושברי טרוורטין רבים (L103; כ-1.4 מ' עובי), ללא ממצא קרמי. מתחת למפלס זה נמצא סלע גיר נטוי לדרום. מעל שכבת החיים הייתה שכבת הצטברויות של אדמה חומה מעורבת בגושי גיר, משקעי טרוורטין ומעט חרסים המתוארכים לתקופות הברונזה הביניימית, ההלניסטית והרומית. הממצא משכבת החיים כלל חרסים מתקופת הברונזה הביניימית — שברי קערות בישול, קערות פתוחות, קרטרים, פערורים וקנקנים — מכלול האופייני לאתרי יישוב של התקופה (Eisenberg 2012:65). לקערות (איור 1:3, 2) מדף חיצוני, המעוטר בשוליו בגימור גלי או מפורץ. המדף בקערה 1 נוטה מטה ובקערה 2 אופקי. על פי החומר שממנו יוצרו הקערות נראה שהן שימשו לבישול. הקערות (איור 3:3, 4) עשויות מחומר מנופה וצרוב היטב. לקערה 3 שפה שטוחה ודפנות עבות, גליות, שניכרים עליהן סימני טביעת האצבעות של הקדר. לקערה 4 שפה דמוית עוגן. לקרטרים (איור 5:3–7) גוף כדורי שעוצב ביד וחוברה אליו שפה פערורית. לקרטר 5 שפה שטוחה, הנוטה פנימה במאוזן, לקרטר 6 שפה פערורית מחורצת ולקרטר 7 שפה פערורית חדה, הנוטה פנימה וחריץ רדוד בבסיסה החיצוני; השפה וחלק מהגוף מעוטרים באדום מבחוץ — עיטור אופייני לתקופה (Smithline 2002:31). עוד נמצאו שני שברי קנקנים (איור 8:3, 9) עשויים מחומר שנופה היטב וצרופים בהקפדה ובאחידות. לקנקן 8 שפה מחורצת ולקנקן 9 שפה מעובה.
 
בחפירה הדרומית נתגלו שרידים של שני קברי פיר שנחצבו בטרוורטין ותיארוכם נקבע לתקופת הברונזה הביניימית על סמך הממצא הקרמי. מהקבר המערבי (T1; איור 4) שרדו חלק מרצפת חדר הקבורה ומהדפנות, ואילו בקבר המזרחי (T2) נחפר רק חלק קטן מרצפת חדר הקבורה. לרצפתו של חדר הקבורה T1 מתאר עגול. בצדה הדרומי וצמוד לדופן נמצא דרגש קטן, הגבוה מרצפת הקבר בסנטימטרים ספורים. חלל הקבר דמוי כיפה ודופנותיו השתמרו לגובה של 1.1 מ' מעל לרצפה. משחזור הקירוי אפשר לשער כי התנשא לגובה מרבי של כ-1.6 מ' מעל לרצפה. דופן הקבר בצדו המזרחי נפגעה בעבר מתשתית בת זמננו שחצתה את הקבר (L103). את המשך דופן הקבר והרצפה אפשר לראות בחתך הצפוני של הריבוע (איור 5). מקבר 2T נחפר קטע קטן של חדר קבורה, הכולל חלק מהרצפה ומהדפנות; נראה כי מתארו דומה לקבר T1. קברים שלהם חדר קבורה דומה נחפרו בבית הקברות הצפוני של בית שאן, כ-140 מ' מדרום-מזרח לחפירה (Oren 1973:156, fig. 4, T108; 160, fig. 8, T104; 162, fig.10, T60; 163, fig. 11, T57; 168, fig.16, T296). נראה שהקברים שייכים לבית הקברות הדרומי של תל אצטבה. הממצא בקברים כלל בעיקר כלי חרס, אך בקבר T1 נמצא גם חוט נחושת שלא שרד והתפורר עם חשיפתו. על רצפת חדר הקבורה נמצאו חמישה כלי חרס שרופאו (איור 1:6–5) — פך, שלוש קנקניות וקנקן. בחלק שנחפר מקבר T2 נמצא קנקן אחד (איור 6:6). כל הכלים סגורים ועשויים ביד, תופעה שכיחה בממצא מקברים מתקופת הברונזה הביניימית (Eisenberg 2012:65). פך 1 (B1006) נמצא בחלקו הדרומי-מזרחי של קבר T1. בין השפה לכתף הודבקה ידית סרט. סימני אצבעות הקדר נראים על הדפנות הפנימיות של הכלי. הצוואר והשפה נעשו כנראה בסוג של אבניים והם חוברו לגוף בחיבור שאינו נראה מבחוץ, אך מורגש היטב בחלקו הפנימי של הכלי. עובי דופנות הכלי אינו אחיד. חלקו העליון של הכלי היה צבוע מבפנים ומבחוץ באי-אחידות. הצבע נועד כנראה להקטנת האידוי דרך דופנות הכלי. שלוש הקנקניות (B1004–B1002) מקבר T1 נמצאו במרכז חדר הקבורה ובחלקו הדרומי. קנקנית 2 עשויה מחומר גס במיוחד וצריפתה גרועה. קנקנית 3 נעשתה בשני חלקים: הצוואר והשפה חוברו לגוף ולבסיס. צורתה אינה סימטרית וסימני ידיו של הקדר נראים על הדפנות הפנימיות של הכלי. חומר הכלי גס וצריפתו בינונית. על הדופן החיצונית של הכלי נראים שרידי חיפוי אדום. בקנקנית 4 אפשר להבחין בשרידי החומר שהוצא מידיות הנקב ונמרח סביב הנקבים. על הדפנות החיצוניות והפנימיות של הקנקנית נראים סימני ידי הקדר והכלי כולו נעשה כיחידה אחת, לא נראו סימני חיבור בין חלקיו. חומר הקנקנית נופה היטב וצריפתה טובה, על חציה התחתון נראים סימני סרוק אלכסוניים. בכל אחד משני הקברים נמצא קנקן, קרוב לדופן הדרומית של הקברים. על הדפנות החיצוניות של קנקן 5 (B1000) נראים שרידי חיפוי חום-אדמדם בכמה מקומות. חיפוי זה נמשח גם על הדפנות הפנימיות של הקנקן והשתמרותו שם טובה יותר. נראה כי היה לו ערך תפקודי ולא רק עיטורי, אולי בשיפור אטימות הכלי. הקנקן עשוי מחומר שנופה היטב, גונו צלהב וצריפתו טובה. קנקן 6 (B1001) אינו סימטרי, גונו חום בהיר, החומר שממנו עשוי נופה היטב וצריפתו טובה. לשני הקנקנים תכונות המאפיינות את מכלול הקנקנים הצפוניים, שאחד מסימניו הוא צורת הגוף הכדורי-סגלגל, ומכלול הקנקנים הדרומיים, שאחד ממאפייניו הוא הצוואר הגבוה יחסית והשפה הנוטה חוצה (Smithline 2002:37). נוסף על אלה נמצא בקבר T1 שבר של עצם, כנראה עצם ירך.
 
שכבות החיים שנמצאו בשתי החפירות מתוארכות לתקופת הברונזה הביניימית והן חלק מהאתר תל אצטבה. חשיבותן של שתי החפירות היא במיקומן, המצביע על התפרשות היישוב עד נקודה זו במערב. השתרעות החפירות שנחפרו בתל עד כה מאפשרת להעריך את גודל השטח המינימלי שעליו השתרע האתר, כ-200 דונם. חיבור שטחו של בית הקברות הצפוני של בית שאן (Oren 1973) עם שני הקברים שלעיל מאפשר לקבוע כי בית הקברות הצפוני של תל בית שאן הוא למעשה בית הקברות הדרומי של תל אצטבה בתקופת הברונזה הביניימית.