קירות מתקופת הברזל (שכבות 8–9). במרכז שטח החפירה נחשף קיר מתעגל (W15030), שנבנה מפן מזרחי של אבנים מהוקצעות וממערב לו אבני שדה. הקיר נמשך למערב אל מחוץ לשטח החפירה. בצפון שטח החפירה נחשפה פינתו הדרומית-מזרחית של מבנה (W15047 ,W14048), שהשתרע לצפון ולמערב אל מחוץ לשטח החפירה. במבנה נתגלו כלים שלמים המתוארכים באופן ראשוני לתקופת הברזל 2, ובהם נר תמים וכמה קנקני אגירה. סמוך לפינת המבנה ממזרח נראה על פני השטח קיר של מתקן מעוגל (W15019) שנחשף בחפירה בעבר (רייך ושוקרון תשע"ב: 79).

 
שכבות פסולת מהתקופה הרומית הקדומה (שכבה 4). בכל שטח החפירה ומעל השרידים מתקופת הברזל התגלו שכבות פסולת (איור 2: חתך 1-1), הכוללות בעיקר שברי כלי חרס מהמאה הא' לסה"נ, ובהם סירי בישול, קנקני אגירה, צפחות ונרות מקורצפים, וכן מטבעות שתוארכו באופן ראשוני (לפני ניקוי) לימי הבית השני, כלי אבן מסוף ימי הבית השני, אבני קלע, משקולות אבן ועצמות רבות. בשכבות הפסולת התגלו גם כמה ממצאים קדומים יותר, שמקורם בשכבות קדומות שכוסו בשכבות הפסולת, ובהם ידיות הנושאות מגוון טביעות: 'למלך', רוזטה, 'ירשלמ' ורודיות. ראויה לציון טביעת אריה על ידית קנקן מהתקופה הבבלית (Lipschits and Vanderhooft 2014:49–50). בשכבות הפסולת לא הובחנו שלבי משנה.
בשטח D בעיר דוד, במרחק של כ-200 מ' מדרום לשטח החפירה, נחשפו לאחרונה שכבות פסולת דומות (Gadot 2014), הכוללות ממצאים המתוארכים למאה הא' לסה"נ בלבד. בניגוד לשכבות אלה הממצאים משכבות הפסולת בחפירה אינם אחידים בזמנם והם כוללים ממצאים קדומים יותר מתקופת הברזל 2 (למשל, ידיות 'למלך') ומהמאות הב' והא' לפסה"נ (למשל, טביעות רודיות).
 
מבנה מימי הביניים (13043; שכבה 2). בדרום שטח החפירה נחפר חלק ממבנה שבנייתו חדרה לתוך שכבות הפסולת מהתקופה הרומית הקדומה והשתמרותו טובה; חפירתו החלה בעבר (זנטון ועוזיאל 2015). המבנה הופרע בימינו מבנייה ממזרח לו. נחשפו שלושה מפלסי אבנים מהודקים זה מעל זה (איור 3), שנתחמו ממזרח בקיר (W15026). מעל מפלס האבנים העליון נבנה קיר מחיצה (W15006). בחפירה לא התגלו ממצאים המסייעים בתיארוך המבנה או בהבנת השימוש שנעשה בו. בחפירה הקודמת שנערכה במבנה הוא תוארך לתקופה הממלוכית.
 
השרידים שהתגלו בחפירה דומים לאלה שהתגלו בחפירה הסמוכה מהשנים 2013 ו-2014. בשתיהן נחשפו במדרון המזרחי של גבעת עיר דוד שרידי בנייה מתקופת הברזל 2, שכבות פסולת שהצטברו במקום מהתקופה הרומית הקדומה ושרידי מבנה מימי הביניים. חשיפת המבנה מימי הביניים עולה בקנה אחד עם חזרת הפעילות למדרון המזרחי של עיר דוד והשימוש מחדש במעיין הגיחון בתקופה זו (רייך ושוקרון תשס"ח).