בחודש אוגוסט 2015 נערכה חפירת הצלה סמוך לתל אפק (הרשאה מס' 7513-A; נ"צ 193837/667671). החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת יכין אפק בע"מ, נוהלה על ידי ג' יטאח בסיוע י' עמרני (מנהלה), מ' קונין (מדידות וסרטוט), נ' זאק (תכניות), א' דגוט (GPS), פ' גנדלמן וח' טורגה (ייעוץ מדעי) וע' עזב (ארכיאולוג מחוז מרכז).
שטח החפירה בשוליים המזרחיים של תל אפק (איור 1). בתל נערכו בעבר חפירות נרחבות (כוכבי תשמ"ט; בק וכוכבי תשנ"ב; כוכבי וגדות תשס"ג, גולן 2008; ר' איור 1: 4761-A) והתגלו בהן ממצאים רבים מהתקופות הכלקוליתית, הברונזה הקדומה, הברונזה התיכונה, הברונזה המאוחרת, הברזל, ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, האסלאמית הקדומה והעות'מאנית. אופי הממצאים רב ומגוון, למשל ארמון המושל המצרי מתקופת הברונזה המאוחרת, הקרדו מהתקופה הרומית והמבצר מהתקופה העות'מאנית. בשולי התל נחשפו שרידי קירות ומבנים (כוכבי ובית אריה תשנ"א: 30, אתרים 32, 33; ר' איור 1).
נפתחו שני ריבועי חפירה וזוהו שרידי מערכת חקלאית (איור 2) שזמנה סוף התקופה הרומית–ראשית התקופה הביזנטית. השטח מאופיין באדמה אלוביאלית שחורה וקשה ונראה כי האזור היה ביצתי במשך שנים רבות.
בריבוע הצפוני נחשפו שרידי קיר (W101) הבנוי נדבך אחד של אבני שדה, חלקן מהוקצעות למחצה. הקיר נבנה על גבי יסוד של אבני שדה קטנות ובינוניות. בצדו המזרחי (L100) נחפרה אדמה חרסיתית שחורה ונמצאו מעט חרסים סחופים (איור 3). המשכו של קיר 101 זוהה בנקודות נוספות מצפון ונראה כי אורכו היה 30 מ' לפחות והוא השתמר לגובה של 0.5 מ'.
המשכו המשוער של קיר זה נחשף גם בריבוע הדרומי (איור 4). בצדו המערבי של קיר (W102) נחפרה אדמה חרסיתית שחורה ונמצאו מעט חרסים סחופים. לקיר 102 פינה עם קיר (W109) הנמשך כנראה מערבה ובנוי שורה של אבני שדה בינוניות שהונחו על גבי יסוד רחב (כ-1.4 מ') של אבני שדה קטנות ובינוניות. במפלס מעט נמוך יותר, נצמד לקיר 109 מדרום עיבוי של אבני שדה בינוניות; טיבו אינו ברור כיוון שנחשף ממנו קטע קטן. בקטע שפורק (L114) נחשף מילוי של אבני שדה קטנות ובינוניות, רעפי חרס ומעט כלי חרס שזמנם סוף התקופה הרומית–ראשית התקופה הביזנטית (איור 5). הלוקוס החתום מאפשר בסבירות גבוהה לתארך את כלל השרידים האדריכליים בריבוע לתקופה זו. מצפון לקיר 109 נחשפה תשתית נוספת של אבנים קטנות (L112; איור 6). בחפירה באדמה שחורה וחרסיתית מצפון וממזרח לתשתית זו, התגלו שברי כלי חרס רבים שזמנם סוף התקופה הרומית–ראשית התקופה הביזנטית ומעט אבני פסיפס.
בחפירה התגלו שרידים ארכיטקטוניים בהם קיר טרסה שנבנה ככל הנראה במאה הד' לסה"נ. קיר נוסף, הכולל תשתית אבנים קטנות משני צדדיו שייך גם הוא למערכת החקלאית אך לא ניתן לקבוע אם הוא חלק ממבנה או קיר חקלאי. תוצאות החפירה מעידות על מערכת חקלאית בשוליו המזרחיים של תל אפק במאה הד' לסה"נ. החפירה המצומצמת מקשה לעמוד על היקפיה של מערכת זו.
בק פ' וכוכבי מ' תשנ"ב. אפק (בשרון). בתוך א' שטרן, עורך.
האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל א. ירושלים. עמ' 55–66.
כוכבי מ' תשמ"ט. אפק-אנטיפטריס: חמשת אלפים שנות היסטוריה. תל אביב.
כוכבי מ' ובית אריה י' תשנ"א. מפת ראש העין (78) (סקר ארכיאולוגי של ישראל). ירושלים.
כוכבי מ' וגדות י' תשס"ג. תל אפק. חדשות ארכיאולוגיות 52:115–53.