המקדש הרומי, הכנסייה ומבנים מהתקופה האומיית – שטחים 67.3 ו-77.1 (איור 2)

בשטחים 67.3 ו-77.1, באינסולה שמדרום לדקומנוס וממזרח לקרדו, נתגלו בעונות קודמות מקדש רומי שנוסד במחצית הראשונה של המאה הב' לסה"נ ומעליו כנסייה שהוקמה בסוף המאה הה' או בראשית המאה הו' לסה"נ. שרידי מבנים נוספים נתגלו בכמה מריבועי החפירה והם משלב ביניים, לאחר שהמקדש נעזב באמצע המאה הד' וקודם להקמת הכנסייה, כמאה שנים אחר כך. בתקופה האומיית יצאה הכנסייה מכלל שימוש שעה שפורקו חלק מקירותיה ובפינה הדרומית-מזרחית של האטריום נבנו חדרים במגוון גדלים. מהתקופה העבאסית נחשפה התיישבות מצומצמת ולאחר מכן נעזב המקום.  
העבודה בעונה זו התמקדה בשני אזורים, במערב ובצפון. בכל תת-שטח נפתחו ריבועים אחדים במטרה לברר שאלות סטרטיגרפיות שעלו במהלך העונות הקודמות ולהוסיף פרטים חדשים הקשורים בעיקר בכנסייה ובבניות המאוחרות, בתקופות האומיית והעבאסית. 
בשטח 67.3 מערב נחפרו ריבוע ומחצה, הורדו מחיצות והחפירה נמשכה בריבועים סמוכים מן העונות הקודמות (איור 3). השטח נמצא ממערב לנרתקס של הכנסייה, בפינה הדרומית-מזרחית של האטריום ולצד שני החדרים שבהם פסיפסים גיאומטריים, שנתגלו בעונות קודמות. נתגלו שני שלבי בנייה עיקריים, המשלימים את התמונה של שתי השכבות המאוחרות המוכרות בשטח זה. נחשף קצהו המזרחי של הסטיו הדרומי של האטריום, מרוצף בטיח ומסתיים בקו קיר בן נדבך אחד שכיוונו צפון–דרום ומציין את נקודת המעבר אל הסטיו המזרחי של האטריום. על קו הקיר שנמשך דרומה, עד לנקודת החיבור שלו עם הקיר הסוגר של הכנסייה, נתגלו שני פדיסטלים באתרם. בשטח התחום בין הקיר עם שני הפדיסטלים המשמש סטילובט לשני החדרים עם הפסיפסים הגיאומטריים שממערב לו נמצא חלל נוסף, קצר, המרוצף בטיח.
השרידים שנתגלו מאפשרים לשחזר את הפינה הדרומית-מזרחית של האטריום והחדרים הסמוכים לו באופן הבא: הפדיסטל הצפוני נמצא בקו אחד עם המזוזה המטויחת, חוליית העמוד והמפתן שנתגלו בעונה הקודמת בקצה הסטיו המזרחי, בנקודת המעבר אל החדר שמדרום לו. קו זה, בתוספת הפדיסטל הדרומי שנחשף בעונה זו, יוצר סטיו בן שתי צלעות, כעין ר' הפוכה, המגדיר את פינתו הדרומית-מזרחית של האטריום. צלע אחת בקצה הדרומי של הסטיו המזרחי באטריום והשנייה, הניצבת לראשונה, בחזית שני החדרים עם הפסיפסים הגיאומטריים. בתווך, בין שתי הצלעות חלל רבוע, ככל הנראה חצר פתוחה הכלואה בין שני הסטווים, דרכה עברו אל שורת החדרים הצמודה לדופן הדרומית של הכנסייה.  
שרידי הבנייה מהשלב האחרון בשטח זה קשורים בשני החדרים מהתקופה האומיית שנתגלו בעונה הקודמת בפינה הדרומית-מזרחית של האטריום. פעולות הבנייה המאוחרות לוו בפירוק קירות הכנסייה ובחפירה של תעלת יסוד בכמה מרצפותיה. בעונה זו נחשף הקיר המערבי של שני החדרים האומיים הבנוי, כך נראה, על תוואי הקיר המזרחי של שני החדרים עם הפסיפסים הגיאומטריים שבכנסייה. קיר זה, שהשתמר בחלקו, בנוי אבנים בשימוש משני, בהם פריטים אדריכליים שנלקחו מהכנסייה – שבר עמוד, כותרת דמויית עלה לוטוס וכותרת נוספת המעוטרת בצלבים בשני צדדיה. נוסף על כך נתגלה המשכה למערב של רצפת הטיח בחדר הדרומי, שנחשפה בעונות קודמות, ולאחר שהוסרה, נמצאו במילויים שמתחתיה שלושה מטבעות, כולם מתוארכים לתקופה האומיית.
החפירה בחלק הצפוני (שטח 77.1) התמקדה בחשיפתן המלאה של שתי חנויות נוספות הממשיכות את שורת החנויות שהוקמה בשלב הביניים מדרום לדקומנוס, כנראה במאה הד' לסה"נ, כשנחסם פתח הכניסה אל הטמנוס ובוטלה הגישה הישירה מהדקומנוס אל רחבת המקדש. החנויות זהות כמעט לגמרי בגודלן; קירותיהן ממערב, מדרום וממזרח השתמרו לגובה נדבך אחד, נוסף על נדבך יסוד הבולט לעתים מתוואי הקיר. הרצפה בשתי החנויות, למעט קטעים בודדים, לא נשתמרה.
בשלב מאוחר נוסף מתקן עגול צמוד לקיר המזרחי של החנות המזרחית ביותר שנחפרה בעונה זו בשטח 77.1. המתקן (1.33 מ' קוטר, כ-0.58 מ' עומק; איורים 2, 4) משוקע ברצפת החנות, קירותיו עשויים טיח חלק, עבה ומפולם ודומה שרצפתו עשויה טיח על בסיס גיר. בתחתית דופן המתקן נקבעו זה מול זה שני פתחים עגולים לא גדולים במיוחד, תפקידם אינו ברור בשלב זה של החפירה. משברי טיח רבים שנתגלו בסביבות המתקן עולה כי ייתכן שהמתקן היה בנוי בחלקו מעל למפלס הרצפה הנוכחית. שכבת שרפה עזה שהכילה גם גלעיני זיתים רבים כיסתה חלקים נרחבים מהחנות המזרחית, והיא משקפת את שלב השימוש האחרון במקום, כנראה בתקופה העבאסית.
 
הקרדו המזרחי והמבנים הסמוכים לו – שטח 68.2 (איור 5)
נפתחו כחמישה ריבועים ממערב ובעיקר ממזרח לקרדו המזרחי, במטרה ללמוד על אופי הבנייה בחלק זה של העיר ולברר עד כמה היא השתרעה מזרחה. לחפירה באזור זה חשיבות מרובה, לא רק בשל תרומתה למידע על מבנים נוספים בעיר, אלא בעיקר, משום שהיא עשויה להוסיף נתונים חשובים על גבולותיה של ציפורי ועל התפתחותה במאות הראשונות לסה"נ.
נחשף קטע נוסף של הקרדו המזרחי, בעיקר צדו המזרחי, כך שהיום יש חתך מלא של הרחוב, ממערב למזרח. נתגלו חמש רצפות טיח המונחות זו מעל זו מעל לתוואי הרחוב הרומי המרוצף בלוחות אבן. בחתכים שנעשו מתחת לכמה מרצפות הטיח ובבדיקת המילויים שהיו ביניהן עולה שהמפלס הקדום הונח במהלך התקופה הביזנטית וכי ציר תנועה זה יצא לגמרי מכלל שימוש במהלך התקופה האומיית. תופעה זו מוכרת היטב בחלקו הצפוני של הקרדו המזרחי וכן בצירי תנועה אחרים ברחבי העיר התחתית. לאור הממצאים שנתגלו בעונה הקודמת במחציתו המערבית של הקרדו המזרחי ואלו שנתגלו בעונה זו, מתברר שרוחבו של התוואי המאוחר, המרוצף במפלסי הטיח, היה כ-3.5 מ', קצת יותר ממחצית רוחבו של ציר התנועה המקורי. 
נמשכה חשיפתם של חללים נוספים מהבניין שממערב לקרדו (איור 5). הושלמה חשיפת החצר המרוצפת לוחות אבן פוליגונליים שנחפרה בעונה שעברה (וייס 2016) ומצפון לה נתגלו בחלקם שני חדרים שרצפותיהם עשויות טיח. ריצוף האבן בחצר השתמר רק בחלקו ואילו קירות החדרים שנשדדו בשלב לא ידוע השתמרו לרוב לגובה נדבך אחד (איור 6). בשלב מאוחר, אולי לאחר שהחצר יצאה מכלל שימוש, נוסף קיר בציר צפון–דרום, הקשרו האדריכלי בשלב זה של החפירה אינו ברור. הבניין נהרס בשרפה שאותותיה נתגלו בחצר, בעיקר בחדר המזרחי משני החדרים שמצפון לה. בשכבת השרפה נתגלה מגוון ממצאים, בהם יותר מ-50 מטבעות שהיו כנראה נתונים בצרור או בקופה שהתפזרה בחדר בעקבות החורבן. קריאה ראשונה של המטבעות מלמדת שהבניין נהרס ויצא מכלל שימוש במחצית השנייה של המאה הו' לסה"נ.
בריבוע הצמוד לקרדו ממזרח נתגלו שרידי מבנים מכמה שלבים, אך מצב ההשתמרות אינו מאפשר תמונה ארכיאולוגית ברורה. בחלק הדרומי של הריבוע נחשפו שני קירות ניצבים זה לזה ומדרום להם נתגלו שרידי מתקן מטויח, אולי מקווה, הרוס ברובו. ממזרח לקיר המערבי, הבנוי כ-1.5 מ' מתוואי הקרדו ובמקביל לו, התגלה סלע מפולס הגבוה מתוואי הרחוב בכ-0.7 מ'. למרות הפרשי הגבהים דומה שהסלע המסותת משקף את מפלס החדר שנבנה ממזרח לרחוב. בשלב זה של החפירה קשה לקבוע מה היה ברווח שנותר בין הקרדו לחדר שממזרח לו – חדר נוסף צר במיוחד, מדרכה או אף מדרגות שנועדו לגשר על הפרשי הגבהים בין שני המרחבים. בהמשך התקופה הביזנטית ובראשית התקופה האומיית נעשו כמה שינויים במערך המבנים, הניכרים בהנחת רצפת טיח ובשלב מאוחר אף הוקמו קירות נוספים, חלקם עוקבים כך נדמה אחר תוואי קדום כלשהו. כמויות גדולות של קרמיקה אומיית שנתגלו מעל למפלסי החדר המאוחר מעידות שהוא יצא מכל שימוש בתקופה זו לערך.
בריבוע נוסף שנפתח כשישה מטרים מזרחה נתגלו שרידי מבנים מהתקופות הביזנטית והאומיית (איור 6, הריבוע הימני ביותר). השתמרותם של השרידים הקדומים אינה טובה ומעליהם נתגלו בעיקר שתי שכבות בנייה נוספות, ברורות יותר. בשלב ראשון הונחה רצפת טיח עבה שכיסתה את השרידים הקדומים ומאוחר יותר, כפי הנראה בראשית התקופה האסלאמית נבנו עליה שני קירות ולצדם הונחו רצפות חדשות, עשויות באיכות דומה. דומה שהחדרים נהרסו בהמשך התקופה האומיית. מן השרידים שהתגלו בעונה זו בשטח שממזרח לקרדו נראה שההתיישבות באזור זה של העיר החלה בראשית התקופה הביזנטית ונמשכה עד לתקופת האומיית.
 
שני בניינים מונומנטליים מהתקופה הרומית – שטח 78.2 (איור 1)
בשטח שמצפון לדקומנוס וממזרח לקרדו נחשפו שני מבנים מונומנטליים מהתקופה הרומית: קדום, משלהי המאה הא'–ראשית המאה הב' לסה"נ ומאוחר, עדיין בתקופה הרומית (איור 7). מהבניין הקדום נתגלו עד היום שני אגפים. במרכז שטח החפירה, לצד הדקומנוס, נחשפה בחלקה חצר גדולה מרוצפת אבן וצמוד לה, ממערב, סטיו ובו רצפת טיח. ממערב, בשטח הנפרס מהסטיו ועד לפינה הדרומית-מערבית של הבניין, סמוך להצטלבות הקרדו והדקומנוס, נמצא מכלול נוסף ובו כמה חדרים, חלקם מעוטרים בפסיפסים. מסיבות שאינן ברורות בשלב זה של החפירה הבניין הקדום פורק ומעליו הוקם בניין מונומנטלי אחר, גדול מקודמו; קטעים ממנו נחשפו בעיקר בחלקים המערבי והצפוני של שטח החפירה. מעניין לציין שהבניין החדש עוטף וקובר ביסודותיו חלקים מהמבנה הקדום, באופן שאינו מוכר עד היום בשטחי חפירה האחרים בציפורי.
העבודה התרכזה במערב שטח החפירה; נפתחו שמונה ריבועים והוסרו תשע מחיצות. הממצא הבולט הוא חללים תת-קרקעיים אחדים שלהם קמרון חביתי שלא השתמר בשלמותו, השייך לבניין המונומנטלי הקדום. נתגלו בחלקם שני חללים תת-קרקעיים שלהם קמרון חביתי, נוסף על ארבעת החללים שנתגלו בעונות קודמות ושחלקים נוספים מהם נחשפו בעונה זו. חלל אחד ניצב בצדו המערבי של הבניין הקדום, במקביל לתוואי הקרדו, ואילו חמשת האחרים באגף הצפוני של הבניין. החללים שונים במידותיהם, בכיווניהם ובשיטת בנייתם. כמה מהם בנויים בציר צפון–דרום ואחרים בציר מזרח–מערב (איור 8). קירותיהם של חמישה חללים כוסו בטיח אפור ועבה, עדות לכך ששימשו בורות מים. הקמרון השישי רחב מכולם (3.6 מ' רוחב, כ-3 מ' גובה משוחזר), קירותיו חופו בטיח בהיר ובאיכות גבוהה ורצפתו עשויה בטון. שיטת הבנייה של חלל תת-קרקעי זה וכן מיקומו באגף הצפוני של הבניין, נפתח אל הדקומנוס הצפוני, מעידים בבירור ששימש למטרות אחרות, שאינן ברורות בשלב זה של החפירה. אף שמרבית החללים התת-קרקעיים שימשו לאגירת מים, דומה שהמניע לבנייתם קשור בסיבה אחרת. הבניין המונומנטלי הוקם מלכתחילה על גבי תוואי המדרון והחללים התת-קרקעיים ממערב ומצפון נועדו בראש ובראשונה לפלס את השטח ולאפשר את הקמת מבנה-העל במפלס אחד עם הדקומנוס שמדרום לו.
באגף המערבי של הבניין נתגלו שני חדרים, לא גדולים במיוחד, מצפון ומדרום לחללים התת-קרקעיים, שרצפותיהם עשויות טיח באיכות לא גבוהה ובקיר המשותף להם פתח (1.1 מ' רוחב). מפלס שני החדרים שונה מזה של הקמרונות הצמודים להם מצפון ומדרום, ונמוך מזה של החדרים שבהם הפסיפסים בפינה הדרומית-מערבית של הבניין. בשלב זה של החפירה לא ברור אם הם נבנו עם הבניין הקדום או נוספו מאוחר יותר, עוד בזמן הבניין, קודם שיצא מכלל שימוש.
ממערב לבניין הקדום נתגלו בחלקם שרידי חנות שנפתחה אל הקרדו, הנוספת לאלו שנחשפו בעונה הקודמת. רצפת החנות עשויה טיח ובפינה הדרומית-מערבית השתמר טבון. ברווח שבין חזית החנות ותוואי הקרדו נתגלתה בחלקה רצפת טיח מתוואי המדרכה שנמשכה בחזית החנויות ובמקביל לרחוב.
עם נטישתו של הבניין הקדום ופירוקם החלקי של קירותיו נקברו חומרי הבניין שלו – אבנים ושברי טיח, חלקם צבעוניים –מתחת למפלסי הרצפה של הבניין הרומי השני. מצבור אחד כזה, שפוך באלכסון, שבו פסולת בנייה קדומה, נתגלה במערב שטח החפירה – ריכוז של מאות שברי טיח, כנראה מחדר אחד או יותר בבניין הקדום. הדגמים על שברי הטיח מגוונים ומעוצבים בצבעים רבים. נמצאו בהם דגמים גיאומטריים (גיוש), נוסף על קווים במגוון עוביים התוחמים משטח צבע בגוון בוהק, עדות לעיטור הקירות בפנלים מלבניים. על שברים אחרים מוטיבים צמחיים בגוון בהיר – לבן על רקע אדום – או בשלל גוונים על רקע לבן. על שברים אחרים מתוארים אלמנטים אדריכליים, עמודים, נישות, חלקי אפריז ועוד. חשובים במיוחד הם השברים שעליהם מופיעים תיאורי דמויות – ראש אריה, אנטילופה, ציפור, אחוריים של נמר ועוד – לרוב על רקע שחור. על שבר אחד תיאור גוף של אדם המחזיק באלה. מחקר השברים בראשיתו אולם כבר עתה ברור כי לפחות אחד מחדרי הבניין עוטר בתיאורי דמויות, אולי הצגה של חיות ועופות אקזוטיים במגוון תנוחות.
במהלך עונה זו נתגלו קטעים נוספים מהבניין המונומנטלי השני שהוקם בהמשך התקופה הרומית. נתגלו המשכם של הקיר המערבי צפונה ושל הקיר הצפוני מערבה. קיר מונומנטלי נוסף (כ-13 מ' אורך, כ-1.49 מ' רוחב) שהשתמר ברובו לגובה של שלושה נדבכים נתגלה ממזרח ובמקביל לקיר המערבי, 5.7 מ' ממנו. הקיר בנוי אבני גזית מסותתות היטב המונחות בפן אחד בראשים ובפן שני בפתינים, בדומה לשאר קירות הבניין. הוא נמשך צפונה מעבר לשטח החפירה; קצהו הדרומי קטוע ואולי המשיך דרומה. הקיר החדש וכן המשכם של הקירות המונומנטליים שנחשפו בעונה זו חותכים את הקמרונות של הבניין הקדום ומבטלים אותם, עדות ברורה לכך שבבניית הבניין המאוחר ויתרו על החללים של המבנה הקדום שיצא לגמרי מכלל שימוש.
לא נתגלו מפלסי רצפות ברורים השייכים לבניין המאוחר. ועם זאת, בכמה מקומות נתגלו מילויים קדומים שהונחו בין קירות הבניין המאוחר במטרה לפלס את השטח ולשמש תשתית לרצפה שלא נמצאה, לדוגמה השפך האלכסוני עם מצבור הפרסקו והטיח (לעיל), שנתגלה בשטח שבין שני הקירות המונומנטליים, במערב הבניין. ייתכן שהרצפות נהרסו בפעילות הבנייה המאוחרת בתקופה הביזנטית, אך מחסרונם של מפלסי חיים ברורים בתחומי הבניין המאוחר, ומהעדרם של קירותיו המונומנטליים, שלא נתגלו עד היום בדרום שטח החפירה, עולה כי ייתכן שבנייתו מעולם לא הסתיימה. אפשרות זו תבחן בהמשך החפירה לצפון ולמזרח. 
ברחבי השטח נתגלו שרידי קירות, רצפות טיח, וכמה מפלסים שתפקידם אינו מוגדר, כולם שייכים לבנייה בתקופה הביזנטית. מבחינה סטרטיגרפית ברור שחלק מהקירות והמפלסים הללו נוספו מאוחר יותר, עוד בתקופה הביזנטית, וכנראה שהיה יותר משלב בנייה אחד. מכל מקום, בשלב זה של החפירה לא ניתן להגדיר את אופי הבנייה הביזנטית ושלביה או להצביע על תאריך מדויק יותר שלה. בין הקירות המאוחרים בולט במיוחד קיר הנמשך בציר מזרח–מערב לאורך כמה מטרים מעל לשרידי הקמרונות הצפוניים. בקצהו המערבי הוא מסתיים בקו ישר אחד עם תוואי הקיר המונומנטלי המזרחי שנתגלה בעונה זו, ומכאן שהבניין הרומי השני עמד, לפחות בחלקו, כשהוקם הקיר הביזנטי הניגש אליו. מדרום לקיר הביזנטי נשתמרה בחלקה תעלת מים הנמשכת ממזרח למערב, ויורדת לכיוון הקרדו. המשך התעלה מערבה שמור טוב למדי באזור החנות הרומית (לעיל). בקטע זה נמשכת התעלה בקו ישר (כ-4.75 מ' אורך) ובנקודה מסוימת מתעגלת דרומה, מתחת לתוואי הקרדו. נראה כי התעלה נועדה לנקז את המים מתוך הבניין הביזנטי שתכניתו, ייעודו ותאריכו אינם ידועים עדיין.
הפעילות המאוחרת בשטח קשורה בשוד אבנים וריכוזם בערמות, ככל הנראה בתקופה העבאסית. כמה קירות המזוהים כטרסות אבן ואדמת גן בגוון חום כהה שנתגלו באזור זה מלמדים שהאזור שימש בחלקו לעבודה חקלאית. החרסים שנתגלו בשכבה זו מתארכים אותה לתקופה הממלוכית ולאחריה, ונראה שהאזור היה בשימוש חקלאי עד ראשית המאה הכ'.
 
ממצאי החפירה בעונה זו הם נדבך נוסף בעבודה המאומצת של משלחת ציפורי המבקשת בשנים האחרונות לברר סוגיות מבניות וסטרטיגרפיות של כמה מהבניינים המונומנטליים שנבנו לאורך ציר הדקומנוס בתקופה הרומית. התמונה היישובית הנחשפת עם הזמן וכן חשיפתם של מבני ציבור אחדים לאורך תוואי הדקומנוס מספקים מידע חשוב על בניינה והתפתחותה של העיר ומלמדים שהדקומנוס, ולא הקרדו, שימש תוואי כניסה ראשי אל העיר בתקופה הרומית ובשלהי העת העתיקה.