בחודשים נובמבר–דצמבר 2015 נערכה חפירת הצלה במערכת אספקת המים הדרומית של מצד בוקק (הרשאה מס' 7571-A; נ"צ 234248/567568; איור 1), לאחר שנערכו עבודות שימור במאגר מים ובאמת מים. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון רשות הטבע והגנים, נוהלה על ידי נ"ד מיכאל (צילום שטח), בסיוע מ' קונין, א' האג'יאן ומ' קאהן (מדידות ושרטוט), ג' סרי וד' ורגה (כלי חרס), י' לידסקי-רזניקוב (ציור כלי חרס), ד' צל (צילום אוויר), מ' בלכר (צדפות), ד' פורוצקי (תכניות) וכן י' חימי.
האתר כולל מגוון שרידים עתיקים המשתרעים בשטח נרחב לאורך נחל בוקק, ובהם שתי מערכות לאספקת מים: מערכת צפונית הניזונה מעין נואית ומערכת דרומית הניזונה מעין בוקק. סקרים וחפירות קודמים שנערכו בסביבה מלמדים כי היא הייתה מיושבת משלהי ימי החשמונאים ועד לתקופה האסלאמית הקדומה (Fisher and Shacham 2002:403). אתר עין בוקק הוזכר לראשונה על ידי הארכיאולוג דה סוסי (De Saulcy 1854: map). בשנת 1931 סקר פ' פרנק את האתר ולאחר מכן פרסם תכנית של שני מאגרי מים (להלן: בריכות מים; חימי 2013: איור 2; Frank 1934: Plans 6, 7). מ' גיחון סקר את סביבת עין בוקק בשנת 1958, ובשנת 1966 ש' אפלבאום סקר את האתר שוב (גיחון 1993). בשנים 1968–1988 נערכו באתר כמה חפירות וסקרים מטעם אוניברסיטת תל אביב, שנוהלו תחילה בידי מ' גיחון ומאוחר יותר בידי מ' פישר. בשנים 1977–1981 נערך על ידי מ' פישר ות' שחם סקר שיטתי של מערכת המים ונחפר חלק מהמערכת הדרומית (Fisher, Gichon and Tal 2000:XX). בשנת 2012 ערך י' חימי סקר פיתוח לאורך נחל בוקק, שכלל גם את מערכת המים הדרומית (חימי 2013).
החפירה (כ-260 מ"ר; איורים 2, 3) נערכה בבריכת המים הצפונית-מערבית של מערכת אספקת המים הדרומית. מערכת זו, המרוחקת כ-1.3 ק"מ מצפון-מזרח לעין בוקק, כוללת אמת מים פתוחה (L120; לא נחפרה); שתי בריכות מים, המרוחקות 10 מ' זו מזו (הבריכה הדרומית-מזרחית נפגעה כנראה מבניית כביש 90); תעלת מים (L101) שחיברה את שתי הבריכות; תעלת מים נוספת (L108), שחיברה את אמת המים עם תעלה 101; ורצפות סיד-טיח משני צדי תעלה 101. החפירה נערכה סמוך לשוליים המערביים של כביש 90, שנסלל מעל רוב שטחה של הבריכה הדרומית-מזרחית. נראה כי בעת סלילת כביש 90 היו תעלה 101, אמת המים ואולי אף הקיר המערבי של הבריכה הצפונית-מערבית הרוסים בחלקם, שכן אמת המים ותעלת המים נחתכים באותו מקום.
הבריכה הצפונית-מערבית רבועה (11.65 × 12.00 מ' מפנים; כ-13 × 13 מ' מחוץ). קירותיה (W112–W109; כ-1.0–1.5 מ' רוחב, 3.5 מ' גובה השתמרות מרבי) שוחזרו טרם החפירה; בפינה הדרומית השתמר בשלמותו הקיר המקורי (W109). הקירות נבנו מאבני שדה גדולות מגיר, שלוקטו כנראה בסביבה הקרובה. הקירות טויחו בטיח הידראולי שהשתמר בחלקו. רצפת הבריכה הונחה על שכבה טבעית, מפולסת, של גיר, ששימשה תשתית; הגיר מנע חלחול של מים. הרצפה כללה שתי שכבות של חלוקי נחל. השכבה התחתונה (L115), שהונחה על תשתית הגיר, כוללת חלוקי נחל שלוכדו בטיח. השכבה העליונה (L114) כוללת חלוקי נחל שלוכדו באדמה; חלוקי הנחל הונחו בשורות (כ-0.5 מ' אורך) שיצרו ברצפה דגם גאומטרי (איור 4). השכבה העליונה של הריצוף טויחה בשכבה של טיח ואפר ומעליה שתי שכבות של טיח הידראולי: השכבה התחתונה מהשתיים כהה בשל כמות רבה של אפר, והשכבה העליונה (L121; כ-5–15 ס"מ עובי), שהשתמרה רק בחלקה, אפורה ומכילה שברי חרסים לא אינדיקטיביים. בפינה הדרומית של הבריכה, במקום שבו נכנסת אליה תעלת מים 101, השתמרו שתי מדרגות (L119; איור 5) שנבנו מאבני גזית ואבני שדה. המדרגות נמשכו כנראה עד לראש הבריכה והגנו על הרצפה במקום שבו פגעו המים מהתעלה.
נראה שהבריכה, ואולי גם מה שמסביבה, היו מקורים. מחוץ לפינה הדרומית של הבריכה התגלה קטע מעוגל של אפר (L116; כ-0.3 מ' עובי), אולי שרידי עמוד עץ שנשרף. בשטח הבריכה הובחנה שכבה של אפר, שמקורה אולי בשריפה של הקירוי שהיה עשוי מחומר מתכלה כמו למשל ענפי תמר.
תעלות מים. נחשף קטע מתעלה 101 (כ-6 מ' אורך השתמרות, 0.12–0.15 מ' רוחב, 0.1 מ' עומק; איור 6), שהוליכה לבריכה הצפונית-מערבית מדרום-מזרח וחיברה אותה כנראה לבריכה הדרומית-מזרחית. התעלה נחפרה לתוך האדמה; לאורכה השתמרו כמה מאבני הקירות. חלקה הפנימי של התעלה טויח בטיח אפור (1–2 ס"מ עובי), שהכיל אפר רב.
תעלת מים 108 (0.12–0.15 מ' רוחב, 0.1–0.4 מ' עומק) הוליכה מאמת המים לתעלה 101 מדרום-מערב; קרקעיתה משופעת לכיוון תעלה 101. קירות התעלה (0.15–0.25 מ' רוחב) נבנו מאבני שדה. חלקיה הפנימי והעליון של התעלה טויחו בטיח אפור (1–2 ס"מ עובי), שהכיל אפר רב. התעלה קורתה בחלקה באבנים (איור 7). הבריכה הצפונית-מערבית אינה קשורה ישירות לאמת המים אלא באמצעות תעלות 108 ו-101.
רצפות. משני צדי תעלה 101 השתמרו קטעים של רצפות סיד-טיח: קטע גדול מצפון לתעלה (L103 ,L100) וקטע קטן (L104) מדרום לה. לא ברור אם קטעים אלה היו במקור רצפה אחת שנחתכה על ידי התעלה או שתי רצפות שנבנו משני צדי התעלה.
על רצפת הבריכה הצפונית-מערבית ועל רצפות 100, 103 ו-104 התגלו שברי כלי חרס, המתוארכים ברובם לתקופה הרומית הקדומה ובמקצתם לשלהי התקופה הביזנטית. החפירה נערכה בחלקה בכלים מכניים ועל כן אפשר שהחרסים מרצפות 100, 103 ו-104 מעורבים. כן, מאחר שהרצפות נחשפו סמוך לפני השטח התגלו עליהן גם שפכים בני ימינו. שברי כלי החרס מהתקופה הרומית הקדומה כוללים ספל (איור 1:8), קנקנים (איור 2:8, 3), פכים (איור 4:8, 5) ופכית (איור 6:8). בפך 5 הובחנה הצטברות של טיח, ששימש כנראה חומר בנייה. שברי כלי החרס משלהי התקופה הביזנטית כוללים קדרת בישול (איור 7:8) וסיר בישול (איור 8:8). ייתכן ששברי כלי החרס המאוחרים נסחפו לבריכה בתקופות מאוחרות, לאחר הפסקת השימוש בה.
בארבע דגימות קרקע (כ-1 × 1 מ', כ-0.2 מ' עובי כל אחת) שנלקחו מרצפה 114 ונופו בניפוי יבש בנפה של 5 מ"מ התגלו שרידי רכיכות. שרידים נוספים של רכיכות התגלו על רצפה 104 ובתעלה 101. המכלול שהתגלה כולל שרידי רכיכות של מים מתוקים (Mollusca, Gastropoda), ובהן אלפי דגימות של Melanoides tuberculatus ויותר ממאה דגימות של Melanopsis sp..
נראה כי מערכת אספקת המים הדרומית בעין בוקק נבנתה בתקופה הרומית הקדומה (ימי הורדוס), יחד עם מה שכונה על ידי פישר ושחם "האופיסינה", שנמצאת ממזרח לחפירה, בין המצד לחוף ים המלח, בשטח שבו הושקו חלקות עיבוד ובהן עצים וצמחים לצורך ייצור בשמים ותרופות, בדומה לעין גדי (
Fisher and Shacham 2002:403; Erickson-Gini 2007:48). נפח הבריכה הצפונית-מזרחית גדול מ-400 מ"ק, ויחד עם הבריכה השנייה, שנפחה אף גדול יותר, לכל מערכת המים יש קיבולת של 900–1000 מ"ק.
מערכת אספקת המים הדרומית כללה לפחות שני שלבים. שלב הבנייה מתוארך לימי הורדוס. על סמך תיקונים בשכבות הטיח בבריכה ובתעלה 101 אפשר שהשלב הקדום של המערכת נמשך עד למאות הב'–הג' לסה"נ. לפי פישר ושחם (
Fisher and Shacham 2002:403) אפשר שהאתר ננטש במהלך תקופה זו ויושב מחדש רק מאוחר יותר, בתקופה הביזנטית, בעת שהמצד נבנה (
Fisher, Gichon and Tal 2000:XXV). אולם, כפי שחפירה זו מלמדת, רק חלקים ממערכת אספקת המים הדרומית היו בשימוש בתקופה הביזנטית ומאוחר יותר. נראה כי הבריכה הצפונית-מערבית ותעלות 101 ו-108 לא היו בשימוש בתקופה המאוחרת.
גיחון מ' 1993. עין בוקק.
האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות 3. ירושלים. עמ' 1179–1184.
De Saulcy F. 1854. Narrative of a Journey Round the Dead Sea. London.
Erickson-Gini T. 2007. The Transformation of Nabataean Society. In B.A. Saidel and E.J. van der Steen eds. On the Fringes of Society: Archaeological and Ethonoarchaeological Perspectives on Pastoral and Agricultural Societies (BAR Int. S. 1657). Oxford.
Fisher M., Gichon M. and Tal O. 2000. En Boqeq: Excavations in an Oasis on the Dead Sea II: The Officina, An early Roman Building on the Dead Sea Shore. Mainz.
Fisher M. and Shacham T. 2002. The Water System of the En Boqeq Oasis. In D. Amit, Y. Hirschfeld and J. Patrich eds. The Aqueducts of Israel (JRA Suppl. S. 46). Portsmouth, R.I. Pp. 402–408.
Frank F. 1934. Aus der ‘Araba I: Reiseberichte. ZDPV 57:191–280.