התקופה הרומית המאוחרת (המאות הג'–הד' לסה"נ). על חלקה המזרחי של גבעה מתונה נחשפו שרידים של מבנה מסיבי (שטח E; איור 3), שזוהו בו שתי כניסות: ממזרח ומדרום. קירות המבנה נבנו מאבני כורכר מהוקצעות בבנייה יבשה. המבנה נחפר בחלקו, בשל מיקומו מתחת לכנסייה ביזנטית המיועדת לשימור. כ-50 מ' מדרום-מזרח למבנה נחשפה גת משוכללת (שטח F; איור 4), שלה משטח דריכה שבמרכזו בור לבורג. ממערב, מצפון ומדרום למשטח הדריכה נבנו תאי תסיסה; ארבעה מהם השתמרו במלואם, והם חוברו בצינורות עופרת למשטח הדריכה. התאים טויחו, ומשטח הדריכה רוצף באריחי אבן. ממזרח למשטח הדריכה נבנו שני בורות איגום עגולים (3.15 מ' קוטר, מעל 1.5 מ' עומק), שרוצפו בלוחות אבן בדגם רדיאלי, ובמרכזם נחפרו בורות שיקוע עגולים קטנים יותר, שרוצפו אף הם בלוחות אבן.

מצפון לגת נחשפו שתי בריכות לגידול דגים (איור 5), שנבנו מאבני כורכר וטויחו בטיח הידראולי מפנים ומחוץ. בריכה אחת (5.0 × 5.2 מ') השתמרה היטב; קירותיה המערבי והצפוני השתמרו לגובה רב. בארבע פינות הבריכה נבנו תאי השרצה לדגים מקנקנים מטיפוס אשקלון שהונחו במדורג. הבריכה השנייה השתמרה רק בפינתה הדרומית-מערבית. מבדיקת תכולת התאים והמשקעים שהצטברו בהם ועל רצפת הבריכה אפשר יהיה ללמוד על תפקוד הבריכה ועל סוגי הדגים שגודלו בה.
 
התקופה הביזנטית (המאות הה'–ההו' לסה"נ). בתקופה הביזנטית היה היישוב בשיא פריחתו; הוא השתרע על פני כל השטח שנחפר, ואולי אף על פני כל שטח האתר. נחשפו כנסיות (בשטחים C ו-E), מבני מגורים (בשטחים D–A), מתקני אחסון (בשטח C) ומתקני תעשייה (בשטחים F ,B ו-G). הכנסייה, בראש גבעה בשטח E, היא מטיפוס בזיליקה, ושרדו ממנה רק יסודות (15.5 × 22.0 מ' ללא האטריום; איור 3). לכנסייה אפסיס מרכזי חיצוני ושני אפסיסים פנימיים, ובחלקה הצפוני אגף נוסף, שהיה בו כנראה אגן הטבילה, שאף הוא מסתיים בקצהו המזרחי באפסיס. לא נמצאה עדות לפסיפסים, ואפשר להניח שהכנסייה רוצפה באריחי אבן, ואולי גם משיש. מעט אבני פסיפס מזכוכית עשויות להצביע על פסיפסי קיר. על ראש גבעה, בשטח C, נחשפו שרידים דלים של מבנה, שכיוונו מזרח–מערב, אולי כנסייה קטנה. המבנה הרוס ברובו: שרדו ממנו סטילובטים, שיצרו שלושה אולמות אורך, וכן שרידים דלים של אפסיס.
בשטח B נמצאו שרידים של מבני מגורים, שאפשר להבחין בהם בתכנית סדורה בציר מזרח–מערב. אבני הקירות נשדדו ברובן, ורק מעט השתמרו מעל גובה היסודות (איור 6). היסודות נבנו מאבני כורכר מקומיות והקירות נבנו בחלקם מאבן ובחלקם מיציקת בוץ. בשטחים B ,A ו-D שרדו קטעים אחדים מחצרות, שרוצפו בעיקר באבני גוויל ולעתים בלוחות מהוקצעים. למרות מצב ההשתמרות אפשר היה לעתים להבחין בשטחים D–A בחצרות פנימיות, ובשטח A — בחצרות שהייתה בהן פעילות משק. בשטחים C ו-D נמצאו שורות של קנקני עזה שהונחו הפוכים על הקרקע ובסיסם חסר. שורות הקנקנים ממשיכות קירות אבן או יוצרות מעין קיר מחיצה. במחקר מקובל לראות בתופעה ניסיון לבנות קירות מחיצה מקנקנים עודפים שעמדו לרשות התושבים. יוצאי דופן בין מבני היישוב הם שני מבנים בשטח B שבנייתם מסיבית. ייתכן כי למבנים היה תפקיד בטחוני, בשל קרבתם למבנה גדול (11.5 × 41.0 מ'; איור 7) — מחסן, הבנוי בציר מזרח–מערב, ששרדו ממנו בעיקר יסודות ואריחי אבן אחדים ברצפתו. הקירות החיצוניים של המבנה נבנו מאבני כורכר מהוקצעות וטויחו בשני הפנים; בקיר הדרומי נוספה שכבת איטום למניעת חדירת מים. אבני הקירות פורקו לבנייה משנית, ובקטעים אחדים של הקיר הדרומי נותרה רק שכבת האיטום. על ציר המבנה נחשפה שורה של בסיסי עמודים שתמכו בתקרה, במרווחים של 3 מ' זה מזה. חלקים מן התקרה נחשפו במפולות שנחפרו בתוך המבנה. זיהוי המבנה כמחסן מבוסס על הקבלה למבנים דומים שנחשפו, למשל, באחוזה שנחשפה מצפון לאשקלון (Israel and Erickson-Gini 2013:194–196).
כן נחשפו באתר שתי גתות: מדרום לשטח B, ובאזור תעשייה בשטח G. הגת בשטח B נמצאה הרוסה לחלוטין, למעט שרידים של יסודות משטח דריכה. מן הגת של שטח G שרדו צמד בורות איגום ובריכת שיקוע. בורות האיגום עגולים (3 מ' קוטר), בנויים בקפידה ומרוצפים בלוחות אבן בדגם רדיאלי; בקרקעית הבורות הותקנו בורות שיקוע, אף הם מרוצפים בלוחות אבן. בין צמד בורות האיגום נבנתה בריכת שיקוע מלבנית. לצד הגת ממזרח נחשפו מפולות ובורות פסולת של בית יוצר, שפעל ככל הנראה לאחר שהגת יצאה מכלל שימוש, שכן בבורות האיגום התגלתה פסולת ייצור של כלי חרס. בין הכלים המעוותים, שלא הושלמו או שנפגמו, נחשפו בעיקר קנקני עזה וקדרות. מן הכלים נלקחו דגימות חומר לזיהוי מקור הטין.
 
התקופה העבאסית (המאות הט'–הי' לסה"נ). בשטח C, על שרידי הכנסייה הקטנה, נמצא מסגד פתוח. כן נמצאו מבני מגורים שהשתרעו על פני כל שטחי החפירה. המסגד (איור 8) ביטל את הכנסייה: בחציה המערבי של הכנסייה נבנה קיר מחיצה לרוחבה, בקיר הדרומי נבנה מח'רב (גומחת תפילה) והקיר הצפוני פורק; במקומו נבנו שתי אומנות וביניהן קשת ששימשו פתח. קירות המסגד ורצפותיו טויחו בטיח אפור בהיר, והמח'רב רוצף באריחי אבן. נר שלם שנמצא במח'רב וחרסים מעטים שנתגלו במבנה מתארכים את המסגד למאות הט'–הי' לסה"נ.
בכל שטחי החפירה שבהם נחשפו מבנים ביזנטיים נחשפו גם מבנים מהתקופה העבאסית (איור 6). כן נבנו בתקופה זו בתים מעל שרידי המחסן משטח B ומעל הכנסייה הגדולה בשטח E. השתמרותם של הבתים דלה מאוד. הפער הכרונולוגי ניכר בברור בהצטברויות עבות בין השרידים משתי התקופות. בהכללה נראה כי השרידים מן התקופה העבאסית דלים מאלה שמן התקופה הביזנטית: יסודות הקירות צרים יותר ובנויים מאבנים קטנות יותר ונראה כי חלק גדול מהקירות נבנו מיציקת בוץ.
 
מן החפירה עולה כי היישוב ננטש במאה הי"א לסה"נ, ולאחר מכן פורקו מבני היישוב עד גובה היסודות לצורך הקמת יישובים אחרים בסביבה בתקופה העות'מאנית. מחקר תוצאות החפירה, שנחשפו בה מגוון היבטים של חיי היום יום של היישוב — מגורים, פולחן ותעשייה — יוכל להרחיב את הידע על תפקוד היישוב בנגב המערבי, ששימש עורף לערי החוף הראשיות, אשקלון ועזה, בסוף התקופה הקלסית ובימי הביניים הקדומים.