בחודש מרס 2017 נערכה חפירת בדיקה בקיבוץ מגידו (הרשאה מס' 7927-A; נ"צ 217329-574/720400-561; איור 1), לקראת בנייה בדרום-מזרח הקיבוץ. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון הקיבוץ, נוהלה על ידי נ' פייג (צילום שטח), בסיוע י' יעקובי (מנהלה), ר' לירן (מדידות ושרטוט), ח' טחן-רוזן (ציור כלי חרס), בני נוער מרמת הדסה ופועלים מנצרת.
האתר, בשוליו הדרומיים של תל מגידו, נחפר בשנת 1908, ונמצאו בו שרידים שזמנם למן התקופה הרומית ועד לתקופה האסלאמית הקדומה (המאות הב'–הח' לסה"נ; Schumacher 1908:182–186). בשנים האחרונות נחפרו בתחום הקיבוץ מחצבות, גתות וקברים (גור ואבו-עוקסה 2012), וכן שרידי מבנים מן התקופות הביזנטית–האסלאמית קדומה, הצלבנית והממלוכית (טפר 2013א). בסקרים שנערכו באתר בשנת 2004 תועדו שרידי מבנים, מתקנים חצובים ואלמנטים אדריכליים, שמרביתם מן התקופות הרומית, הביזנטית והאסלאמית הקדומה (טפר 2013ב);כן אותרו שרידי קירות וריכוזי חרסים שזמנם למן תקופת הברונזה ועד התקופה ההלניסטית.
החפירה נערכה בשטח נטוע בצפיפות, שבו פגעו שורשי העצים בעתיקות. כחמישה מטרים ממזרח לשטח החפירה נחפרה ערב מלחמת ששת הימים תעלת הגנה, והמילוי שהוצא מתוכה פוזר בכל הסביבה. נפתחו שישה ריבועים בארבעה שטחי חפירה סמוכים (D–A; איור 2), ונחשפו שברי כלי חרס מן התקופה ההלניסטית, שרידי מבנים מן התקופה הרומית וריכוז חרסים מן התקופה הביזנטית.
שטח A(איורים 3, 4). בחפירת פני שטח (1.2–1.3 מ' עובי) בעזרת כלי מכני נמצא ריכוז מעורב של חרסים, ובו בסיס אמפורה מהתקופה ההלניסטית וסירי בישול מן התקופה הרומית (L100; ר' איור 10). על פני הסלע (L110) נמצאו אבני גזית, רבועות ומלבניות, המעידות על בנייה איכותית במקום, וכן שברי קערות מן התקופה ההלניסטית (ר' איור 10).
שטחים C ,B (איור 5). נחשף מבנה ((L106, ששרדו ממנו שני קירות מקבילים, המזרחי והמערבי (W108 — כ-3.2 מ' אורך [איור 6]; W104 — כ-2.5 מ' אורך [איור 7]), לגובה של שני נדבכי יסוד, שהושתתו על הסלע. ייתכן כי אבנים אחדות שנחשפו מדרום-מזרח לקיר 104 (W112) הן שריד מהקיר הדרומי של המבנה. לא נחשפה רצפה ברורה, אלא רק שרידי מפלס חיים בשכבת גיר כתוש, אך כאמור באזור זה ניכרת פגיעתם של שורשי העצים. סמוך לקירות אלו וממערב למבנה L105)) נמצאו שברים של סירי בישול, קנקנים ופכים המתוארכים לתקופה הרומית (ר' איור 10). סמוך לסירי הבישול נמצאו אבנים קעורות ומוחלקות היטב, ששימשו אולי בפעילות כתישה ושחיקה.
בשטח C, ממזרח לקיר 108, על הסלע, ניצבה אבן גזית. מצפון לה נחשפה מפולת (L109) שכיסתה על שורה של אבנים גדולות, מלבניות ומסותתות היטב, שנמשכו בציר צפון-מזרח–דרום-מערב (W107; איור 8) — כנראה קיר שהתמוטט; ייתכן שאבן הגזית הייתה חלק מהקיר, ואולי ניצבה בפינה. סמוך לקיר, בתוך מפולת 109 נתגלו סירי בישול מן התקופה הרומית. גובהו של הסלע באזור זה אינו אחיד, ולא ברור אם קיר 107 קשור למבנה 106.
שטח D (איור 9). כ-6 מ' מדרום לשטח C, במורד הגבעה, נחשפו פני הסלע, שעליהם נמצאו מונחות אבני גזית, זהות בגודלן לאבני המפולת שנמצאו בשטח A. בממצא זוהו שברי גוף של קנקנים מראשית התקופה הביזנטית, שברי קנקנים ופכים המתוארכים למאות הג'–הד' לסה"נ (ר' איור 10) ורעפים.
הממצא. מוצא כלי החרס מפני השטח, מפני הסלע, מראשי הקירות וממפלס הגיר הכתוש. נמצאורק שני שברים מהתקופה ההלניסטית: קערה ממורקת (איור 1:10), שלה דופן מזווה האופיינית למאה הב' לפסה"נ, ובסיס אמפורה רודית (איור 2:10), שנמצא על פני השטח, וזמנו למן שלהי המאה הג' – תחילת המאה הב' לפסה"נ.
מרבית כלי החרס שנמצאו בחפירה מתוארכים לתקופה הרומית. הכלים השכיחים ביותר הם כלי הבישול: קדרת בישול (איור 3:10) המאופיינת בדופן דמוית וו — המכונה 'קדרת ציפורי' משום שנתגלתה בכמויות גדולות בציפורי — שיוצרה כנראה בבית היוצר בשיחין הסמוכה וזמנה אמצע המאה הב' – שלהי המאה הג' לסה"נ; קדרות בישול חסרות צוואר (איור 4:10, 5), הנפוצות אף הן בציפורי, שזמנן אמצע המאה הב' – אמצע המאה הד' לסה"נ; סיר בישול שלם בעל כתף מזווה (איור 6:10), שנחשף במפלס הגיר הכתוש, השייך לטיפוס שאינו נפוץ, שזמנו המאה הב' וראשית המאה הג' לסה"נ, אך הוא נתגלה גם במכלולים מראשית המאה הד' לסה"נ, למשל בג'למה; סיר בישול (איור 7:10) מטיפוס 'כפר חנניה' B4, המתוארך לאמצע המאה הא' – אמצע המאה הב' לסה"נ; סירי בישול (איור 8:10, 9) מטיפוס 'כפר חנניה' C4, שהחליף את טיפוס B4 וזמנו אמצע המאה הב' – אמצע המאה הד' לסה"נ; מכסה של סיר בישול פתוח (איור 10:10), שהופיע לאורך כל התקופה הרומית; וסיר בישול בעל שפת מרזב (איור 11:10), שתוארך בג'למה למחצית השנייה של המאה הד' לסה"נ. כן נתגלו קנקנים (איור 12:10, 13), המתוארכים למאה הג' – אמצע המאה הד' לסה"נ; פך (איור 14:10), המתוארך לשלהי התקופה הרומית (המאה הד' לסה"נ); ופכיות (איור 15:10, 16), שהופיעו לראשונה באמצע המאה הב' והמשיכו להיות בשימוש עד ראשית המאה הה' לסה"נ.
למרות דלותם, מעידים שרידי הבנייה שנחשפו על מבני מגורים שנבנו בחלקם באבנים מהוקצעות ואף אבני גזית, שנחשפו בכל שטחי החפירה, חלקן על פני הסלע וחלקן באתרן. השרידים מתוארכים לתקופה הרומית התיכונה והמאוחרת (המאות הב'–הד' לסה"נ), אך ייתכן ששימשו גם בראשית התקופה הביזנטית. בשל החפירה המצומצמת אי אפשר לקבוע אם שרידי המבנים השתייכו לכפר עותנאי ששכן באזור או ליישוב רומי — מחנה הלגיון הרומי או העיר מקסימיאנופוליס שהתפתחה לצד המחנה ושכנה, על פי המקורות ההיסטוריים, סמוך לתל מגידו. כלי החרס המעטים המתוארכים לתקופה ההלניסטית הם כלי יבוא המצביעים על קשרי מסחר עם אגן הים התיכון, המאמתים את המידע מחפירותיו של שומאכר על התיישבות הלניסטית במקום.
Schumacher G. 1908. Tell el-Mutesellim I: Fundbericht (2 vols). Leipzig.