החפירה נפתחה בשוליים הדרומיים-מערביים של המחצבה, בשטח שמדרום וממערב לחפירה משנת 2013, לאורך ערוץ נחל יהונתן. נפתחו כ-15 נקודות חפירה מפוזרות על פני שטח נרחב, בהן נחשפו שרידים של 23 אלמנטים שונים (איור 2). נמצאו בעיקר מתקנים חקלאיים ותעשייתיים, בהם גתות, אגני ריסוק, מחצבות וסכרים וכן שבילים וקירות שדה. סמוך לאחת הגתות התגלה מבנה רבוע קטן, בנוי אבני שדה גדולות, כנראה שומרה. כן התגלה בחפירה קבר ארגז חצוב.

כל המתקנים נמצאו סמוך מאוד לפני השטח וקשה לתארכם במדויק. עם זאת, על סמך החרסים שנאספו בחפירה מההצטברויות בפני השטח נראה שיש לתארכם לתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית. 
 
גתות
1. גת פשוטה (L105; איור 3) חצובה בראש מחשוף סלע קטן. לגת משטח דריכה מרובע גדול (כ-2.0 × 2.5 מ') שבקצהו בור איגום סגלגל, לא-רגולרי, גדול מאוד ביחס למשטח הדריכה, וחצוב בגסות. ייתכן שהבור היה קטן ומסודר יותר, וצורתו הנוכחית היא תוצאה של הרס מאוחר, אולי משורשי עץ שהיה שתול כאן בעבר. במרכז משטח הדריכה שקע חצוב קטן (כ-0.5 × 0.5 מ'), בלוי למדי, אך נראה שבעבר היה רבוע, ושימש למתקן בורג.
2. גת פשוטה (איורים 4, 5), שמתארה אינו ברור לחלוטין. לגת משטח דריכה סגלגל קטן ורדוד (L112; כ-0.8 × 1.5 מ'). בקצהו בור איגום מרובע גדול ועמוק (L110; כ-0.8 × 1.2 × 1.5 מ'; איור 6), שנמצא מלא באבני שדה קטנות ובאדמה חומה מהודקת. בתחתית בור האיגום חצובה גומת שיקוע עגולה. שלושה שקעים מרובעים ושני ספלולים נחצבו במשטח הסלע מצפון לבור האיגום. נראה שהשקעים המרובעים שימשו לקיבוע קורות עץ, אולי לקירוי או להנחת מתקן אחיזה כלשהו. בזמן מאוחר בוטלה הגת ולתוך משטח הדריכה נחצב ספלול גדול ועמוק (כ-0.35 מ' עומק) שמשפתו נמשכת תעלה רדודה אל בור האיגום. הספלול מעיד על שינוי שנעשה באופן השימוש בגת. בור האיגום נראה גדול מדי ביחס למשטח הדריכה הקטן, ולפיכך ייתכן שבמקורו היה בור האיגום קטן יותר, אך הוגדל עם חציבת הספלול לתוכו ועם שינוי אופן השימוש במתקן. ייתכן שהשינוי בשימוש הגת קשור באגן ריסוק (מס' 4 להלן) שנחצב בגוש הסלע שמדרום לה. בשלב מאוחר נפתחה מחצבה להפקת אבני בנייה (מס' 12 להלן) בין הגת לבין מתקן הריסוק. קצה המחצבה פוגע במשטח הדריכה של גת 2 אך מוסט במתכוון כדי לא לפגוע בספלול החותך אותה.  
3. גת מורכבת גדולה (איורים 7–9), חצובה ובנויה בשלושה מפלסים, נוטה עם הסלע הטבעי ממערב למזרח. הגת שייכת לטיפוס 'ארבעת הריבועים' (פרנקל ואיילון תשמ"ט:53–58) ובה משטח דריכה מרכזי רבוע, בור שיקוע עגול, בור איגום מרובע ושני משטחי משנה. משטח הדריכה המרכזי (L221; כ-3.7 × 3.7 מ') מרוצף פסיפס לבן, חצוב ברובו בסלע, למעט פינתו הדרומית-מערבית שנבנתה מאבני גזית, שסגרו על שקע טבעי בסלע. במרכז משטח הדריכה קבועה אבן עגולה ובמרכזה שקע רבוע ששימש בסיס למכבש בורג. בדופן המזרחית של משטח הדריכה נחצב מרזב מפולש המוביל אל בור שיקוע עגול (L225; כ-0.65 מ' קוטר, 0.67 מ' עומק), מרוצף בפסיפס לבן. בתחתית בור השיקוע, בצדו הדרומי, נקב מפולש המקשר בינו ובין בור איגום מלבני גדול (L222; כ-1.5 × 2.3 מ', 1.5 מ' עומק). שלוש מדרגות חצובות ומטויחות אפשרו כניסה אל בור האיגום מצדו הצפוני. בור האיגום רוצף בפסיפס לבן, ודופנותיו טויחו בשכבה של טיח אפור ששוקעו בו שברי גוף מצולעים של קנקנים מן התקופות הרומית המאוחרת והביזנטית, ועליה שכבה עבה (כ-1 ס"מ) של טיח לבן. רצפת בור האיגום נוטה לדרום-מערב, לעבר גומת שיקוע עגולה (L230). בראש הדופן הדרומית של הבור נחצבה מדרגה רדודה קטנה מרוצפת בפסיפס לבן; תפקידה אינו ברור, אך אפשר שהייתה חלק ממשטח עבודה שהקיף את בור האיגום. ממערב למשטח הדריכה, במפלס גבוה יותר, נמצאו שני משטחי משנה חצובים בסלע (L220 ,L219); מתארם מעין משולש, שראשו קטום ממשטח הדריכה המרכזי, והם משופעים לעבר משטח הדריכה. בקצה כל משטח נמצא אגן עגול עמוק (L217 ,L216; כ-0.55–0.65 מ' קוטר, כ-0.35 מ' עומק) שהובילה אליו תעלה רדודה שנחצבה לרוחב המשטח. במרכז משטח 220, בחלקו העליון, נחצב ספלול קטן. במרכז משטח 219 נפתח בור משורשי עץ שהתחפרו לתוך המשטח, אך כנראה שבמקור היה ספלול נוסף. במשטחים ובאגנים לא נמצאו שרידי טיח או פסיפס. הסלע משני צדי משטחים אלו נותר בצורתו הטבעית ולא נראה כי היו משטחי משנה נוספים.
קיר אבן רחב (W223), שתחם את הגת מצפון-מזרח, נבנה מאבני שדה גדולות ונמשך ככל הנראה עוד כ-20 מ' לצפון-מערב, לעבר מבנה שומרה גדול (מס' 6, להלן).
גתות מורכבות מטיפוס זה אופייניות לתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית. גתות דומות, שבהן הוקף המשטח המרכזי במשטחי משנה משולשים או טרפזיים, נמצאו למשל במשמר העמק (אבשלום-גורני, גצוב ופרנקל תשס"ח) ובחורבת סיב (סעיד ועד תשע"א), אם כי באלו הוקף המשטח המרכזי במשטחים רבים מכל צדיו. גודלן מעיד על מתקן תעשייתי ששימש לייצור כמויות גדולות של יין.
במקרים רבים שבהם כללו גיתות מהתקופה הביזנטית תאים או משטחי משנה שהקיפו את משטח הדריכה המרכזי, קורו תאים אלה בקמרונות שמעליהם תאים מרוצפים בפסיפס. דריי (תשס"ג; תשע"א) הציע שבתאים העליונים התרחשה התסיסה עצמה, והיין הוזרם דרך התאים התחתונים אל בורות האיגום. לדעת אחרים תאים אלה נועדו להנחת הענבים טרם סחיטתם, כשהתירוש שניגר מהם זרם דרך פתחים ברצפה אל התאים התחתונים (איילון, פרנקל וקלונר תשע"ג:23). חוקרים נוספים הראו כי בגתות רבות אין אלה כלל תאים בנויים אלא משטחים מוגבהים פתוחים, שחלקם מחוברים אל משטח הדריכה בפתח גדול או בנקב שנסגר בפקק, וחלקם סגורים; בסגורים נמצאו לעתים אגני ניקוז בצד הפונה אל משטח הדריכה (אבשלום-גורני, גצוב ופרנקל תשס"ח, ושם הפניות למקבילות). לדעתם שימשו משטחי משנה אלו להנחת הענבים לפני העברתם למשטח הדריכה, ואגני הניקוז שימשו לאיסוף התירוש הראשוני שניגר בזמן העבודה.
 
אגני ריסוק
4, 5 (איורים 4, 5, 10, 11). שני אגני ריסוק עגולים (L114 — כ-2.4 מ' קוטר, כ-0.35 מ' גובה; L116 — כ-2 מ' קוטר, כ-0.35 מ' גובה), חצובים בסלע, נתגלו בהמשך משטח הסלע מדרום לגת 2. לאגנים שוליים מוגבהים ובמרכזם שקע רבוע ששימש לקביעת מתקן לעיגון אבן הריסוק שסבבה מעליהם. בשני האגנים נראים סביב השקע סימני חציבה המעידים על שוליים מוגבהים שהוסרו בשלב מאוחר. נראה שסיבוב מתקן הריסוק במתקנים אלו נעשה על ידי אדם שכן השטח סביב האגנים נשאר טבעי, ולא נמצא מסלול מסודר לתנועת הבהמה, כפי שניתן ללמוד ממשטחי הסלע סביב אגן 116 ומהמשטחים מדרום וממערב לאגן 114, שנותרו בצורתם הטבעית. סמוך לכל אגן נמצאו שני ספלולים, אחד קטן (כ-0.1 מ' קוטר) וכ-1–2 מ' ממנו ספלול גדול יותר (כ-0.4 מ' קוטר). הספלול הגדול הסמוך לאגן הריסוק 114 נחצב אל תוך משטח הדריכה של גת 2 וביטל אותה.
אגנים כאלו נמצאו במקומות רבים ברחבי הארץ, פעמים רבות בשטחים החקלאיים מחוץ ליישובים. הם זהים בצורתם לאגנים המשמשים מתקני פריכה בבתי בד, ולכן פורשו לרוב כשרידי תעשיית שמן זית. בשטח החפירה לא נמצאו בתי בד או מתקני כבישה לזיתים, לא בחפירה ולא בסקר המקדים. אגנים דומים, שלצדם ספלולים גדולים, נחשפו בחפירה בצור נתן, שם תוארכו לתקופות הרומית והביזנטית. גם שם לא נחשפו מתקני כבישה והחופר הציע שהספלולים הגדולים עצמם שימשו מתקן לכבישת רסק הזיתים (איילון תשנ"ח; Ayalon 2009). למרות זאת נראה שאגנים כאלו לא בהכרח שימשו לתעשיית השמן בלבד. במחקר משווה (גצוב, טפר וטפר תשע"ח), שנערך לאחר חשיפת שני מתקנים כאלו במדרך עוז, טענו החוקרים שאגני ריסוק כאלו שימשו למגוון פעולות מלבד הפקת שמן: מתקני ריסוק לאבני קרטון או 'רחיים של גרוסות' לגריסת שעורה, כוסמת וגרעינים אחרים.  
בשלב מאוחר הוסב השטח שבין אגן 114 לבין גת 2 למחצבה להפקת אבני בנייה (להלן מחצבה מס' 12). המחצבה לא חתכה את אגן הריסוק ובחציבה אף נשמר קו המתאר העגול של האבן. יתר על כן, המחצבה פגעה במשטח הדריכה של הגת הסמוכה, אך לא פגעה בספלול הגדול החצוב לתוכה, ולכן נראה שמתקן הריסוק המשיך עדיין לשמש. נראה אם כך שהפועלים ניצלו את משטח הסלע בין המתקנים להפקת אבני בנייה, אך תכננו זאת כך שלא ייפגעו אגן הריסוק או מתקן הגת הסמוך כפי ששימש בשלב מאוחר.
 
שומרה
6. שרידי מבנה מרובע (L208; כ-3.5 × 3.5 מ'; איורים 12, 13), שהושתת על הסלע, ושרדו ממנו שלושה נדבכים בנויים בבנייה יבשה מאבני שדה גדולות, נתגלו סמוך לגת 3. קירותיו בנויים משלוש אבנים גדולות בכל צלע. בתוך המבנה, בצדו המערבי, התגלה מפלס אבנים קטנות (L226) הניגש אל הנדבך התחתון של הקירות. מבנים כאלו נועדו למגורי שומרים, להגנה על היבולים וגם לאחסון ראשוני בימי האיסוף, והיו נפוצים מאוד בשטחים חקלאיים. בשל קרבתו לגת המורכבת ייתכן ששימשו בעת ובעונה אחת.  
 
מתקן מיצוי זעיר
7. מתקן קטן, חצוב בסלע (L228; איור 14), התגלה סמוך לגת 3, ממערב למבנה השומרה. במתקן שתי חציבות עגולות קטנות (כ-0.1 מ' קוטר) זו לצד זו — משטח עגול רדוד שלו תחתית שטוחה ומצפון לו ספלול עמוק. תעלה חצובה רדודה מחברת בין שתי החציבות. זהו כנראה מתקן בודדה זעיר, שבו הזיתים נמעכו על המשטח הרדוד והשמן זרם ונאגר בספלול העמוק. 
המתקן חצוב בצדו המזרחי של גוש סלע שעליו נבנה קיר (W200; להלן מס' 18). אבני הקיר מונחות סמוך למתקן אך לא מכסות אותו, ולכן קשה לדעת אם הקיר ביטל את המתקן או שהם שימשו בעת ובעונה אחת.
 
מחצבות
במחשופי סלע הגיר הרבים בשטח האתר נתגלו מחצבות אחדות להפקת אבני בנייה (טבלה 1): במחצבות ניכרים סימני חציבת אבנים, תעלות לניתוק האבנים ולעתים גם אבנים שלא נותקו, ואפשר לשחזר את מידות האבנים שנחצבו בהן. תיארוכן של מחצבות אלו אינו ברור. החרסים היחידים שנמצאו בכל שטח החפירה מתוארכים לתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית, וייתכן שהמחצבות הן בנות תקופות אלו.
 
טבלה 1. המחצבות (המספרים הסידוריים מתייחסים לאיור 2).
מס'
לוקוס
מידות מחצבה (מ')
מספר מדרגות
רום המדרגה (מ')
מידות האבנים (מ')
הערות
איור
8
109
3 × 3
2
0.4
כ-0.5 × 0.8
נותרו מס' אבנים לא מנותקות
15
9
104
2 × 3
3
0.3–0.4
כ-0.4 × 0.7
 
16, 17
10
121
3 × 4
1
כ-0.3
כ-0.5 × 0.8
 
משטח רדוד ושחוק מאוד
 
11
103
3 × 5
1
כ-0.3
כ-0.4 × 0.8
שתי אבנים יחידות
18
12
113
2.5 × 2.5
1
כ-0.3
כ-0.5 × 0.7
המחצבה חותכת גת קדומה
4, 5
13
119
1.5 × 2.4
1
כ-0.3
לא ברור
 
10, 11
14
207
0.9 × 1.2
1–2
כ-0.6
לא ברור
חציבה שחוקה מאוד
 
15
229
1.3 × 1.5
1
כ-0.35
לא ברור
חציבה שחוקה מאוד
 
 
 סכרים
שני קירות סכר נחשפו לרוחב ערוץ נחל יהונתן, סמוך למקום החסום כיום בערימות פסולת מן המחצבה. הקירות, המרוחקים כ-40 מ' זה מזה, נועדו ודאי לנתב את הזרימה בנחל וליצור מדרגות סחף נוחות לעיבוד. 
16. סכר צפוני (W202; איורים 19, 20). נחשף קיר גדול ומסיבי מאוד, בנוי מבולדרים גדולים וביניהם אבני שדה קטנות, הסוכר את הערוץ ומטפס גבוה על גדותיו. במרכז הקיר מעין תעלה קטנה בין הסלעים הגדולים. התעלה היא בעצם מפלס מדורג בנוי אבני שדה בינוניות, שבתחתיתו תעלה חצובה בסלע. המערך המדורג במרכז הקיר שימש כנראה לאיסוף המים ולניתוב הזרימה, והקירות הארוכים שימשו לבניית מדרגת קרקע רחבה ונוחה לגידולים.
17. סכר דרומי (W213; איורים 21, 22). נחשף קיר קטן מעט יותר מזה הצפוני, בנוי בקפידה מנדבכים מסודרים של בולדרים גדולים מונחים זה על גבי זה. נחשפו ארבע נדבכים, אך החפירה לא הגיעה עד לסלע האם, ויש כנראה נדבכים נוספים. הקיר חוצה את הערוץ אך לא מטפס גבוה על הגדות.
 
קירות שדה
בשטח נתגלו שרידיהם של קירות שדה ארוכים הנמתחים לאורך המדרון, שנועדו להפרדה בין חלקות ולהסדרת שבילים ודרכי מעבר.
18. קיר אחד (W200; איורים 2, 23, 24) חוצה את שטח החפירה לאורכו, נמשך יותר מ-200 מ' בשטח החפירה וממשיך עוד כ-50 מ' מעבר לו. הקיר הושתת על הסלע בקצה של מדרגת סלע גבוהה. הוא בנוי ברובו משורה אחת של אבנים גדולות ובקטע אחד, בחלקו האמצעי, משתי שורות של אבני שדה גדולות שביניהן אבנים קטנות. הקיר בולט מאוד בשטח והאזור הסמוך לו ממערב ישר ונוח להליכה. בחפירה סמוכה נמצאו קירות שדה אחדים נוספים בנויים כקיר טרסה נמוך המשולב בסלעים הטבעיים ותומך במעבר צר, בהתאמה לתוואי השטח. קירות מעין אלו פורשו כתוואי של שבילים המאפשרים גישה בין היישוב לבין החלקות החקלאיות (כהן-תבור 2015:*37). ייתכן שגם קיר זה נועד לא רק להפריד בין חלקות, אלא גם לשמש קיר תמך ליצירת שביל מעבר, כנראה אל השומרה והגת המורכבת שלידה, הסמוכות לקצהו המערבי.
19. שרידי קיר שדה נוסף (W104; ר' תוואי הקיר באיור 2), בנוי שורה אחת של אבני שדה גדולות בדומה לקיר 200, התגלו סמוך לאזור אגני הריסוק, מעט מדרום להם. בשטח החפירה נחשף קטע קטן (כ-2 מ' אורך) מהקיר, הנמשך בכיוון צפון-מערב–דרום-מזרח, אך מעבר לגבול החפירה נראים בברור 50 מ' נוספים של הקיר הנמשך לדרום-מזרח.
20. קיר נוסף (W123; כ-30 מ' אורך חשיפה; איורים 15, 25) התגלה בקצה הצפוני ביותר של השטח, חוצה את מחצבה 8. הקיר נבנה בשתי שיטות. הקטעים הצפוני והדרומי בנויים משורת אבני שדה גדולות המונחות על הקרקע כמו בקיר 200. ביניהם, בנוי על מחצבה 8 ומבטל אותה, נחשף קטע בנוי שלוש שורות של אבנים קטנות. ייתכן שבתחילה היה הקיר כולו בנוי אבנים גדולות אך חלקו המרכזי הוסר כאשר הוקמה המחצבה. קטע זה תוקן באבנים קטנות בתום פעולות החציבה.
 
ערימות סיקול
21, 22. תועדו שתי ערימות סיקול (L108 ,L107; איור 26) קטנות יחסית (כ-1 × 2 מ'), המונחות על משטח סלע טבעי.
 
קבר ארגז
23. מצפון לאגן ריסוק 114, בקצה משטח הסלע שבמרכזו נחצב, נחשפה חציבה מלבנית גדולה (L120; כ-0.8 × 2.5 מ', כ-1 מ' עומק; איורים 10, 11, 27), כנראה קבר ארגז חצוב בסלע. סביב הקבר נחצבה מסגרת רחבה שנועדה כנראה להנחת לוחות כיסוי. תחתית הקבר אינה חלקה אלא חצובה בגסות, משתפלת ממזרח למערב, וייתכן שחציבתו לא הושלמה והוא כלל לא היה בשימוש. הקבר אומנם אינו פוגע באגני הריסוק, אך קשה להניח שאלו שימשו בעת ובעונה אחת. כ-50 מ' דרומה, מחוץ לשטח החפירה, הובחנו קברי שוחה אחדים חצובים על מחשוף סלע גבוה. לא ברור אם כל הקברים בני זמן אחד; ייתכן שבשלב מסוים הוסב השטח כולו לשמש בית קברות.
 
ממצא כלי החרס
שברי כלי חרס מעטים נחשפו בהצטברויות האדמה מעל הסלע ומתוארכים ברובם לתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית. שברים מעטים מתוארכים לתקופה העות'מאנית.
בהצטברות האדמה שמלאה את קבר 23 התגלו חרסים אחדים מן התקופה הביזנטית, בהם סיר בישול (איור 1:28). שברי כלים נוספים נמצאו בהצטברויות האדמה ובמפלס האבנים בתוך מבנה השומרה, שם נתגלו שברי קנקן מן התקופה הרומית (איור 2:28) ושבר קטן של בסיס קערה או פכית מזכוכית, המתוארך לתקופות הרומית המאוחרת או הביזנטית (לא צויר). כן נתגלו שברי גוף מרוכסים ושפת קנקן מן התקופה הביזנטית (איור 3:28) בין האבנים בבור האיגום של גת 2. בהצטברות אדמה בתוך בור האיגום של גת 1 נמצא שבר קנקן מטיפוס 'בריק' מן התקופה העות'מאנית או מימי המנדט הבריטי (איור 4:28). כל החרסים התגלו כאמור בהצטברויות אדמה בפני השטח או במילויים של המתקנים לאחר שיצאו משימוש, ולכן אינם בהקשר ארכיאולוגי ברור. 
 
נמצאו מתקנים וקברים, ללא שרידי מבני מגורים. במקום זוהו שני שלבים ברורים: בשלב ראשון שימש השטח לתעשיית יין ובשלב שני נעשתה הסבה מייצור יין לייצור שמן או לריסוק דגנים. ייתכן שאפשר להצביע גם על שלב שלישי, אז הפך המקום לבית קברות.
נמצאו שברי כלי חרס וזכוכית מעטים יחסית, אך מלבד שלושה מן התקופה העות'מאנית כל השאר מתוארכים לתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית. נראה לכן שזהו זמנם של המתקנים והקירות שנחשפו בשטח. במשך תקופות אלו היה האזור שטח פתוח מחוץ ליישוב, חלק מהשטח החקלאי המקיף את אזור המגורים.