בחודש יולי 2018 נערכה חפירת הצלה באתר תל ירמות (דרום), בשכונה ד1 ברמת בית שמש (הרשאה מס' 8314-A; נ"צ 197478-82/623450-2; איור 1), לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת חזון-גלילי, נוהלה על ידי ר' אבנר (צילום שטח), בסיוע נ' נחמה (מנהלה), א' האג'יאן ומ' קאהן (מדידות ושרטוט) וכ' הרש (ציור חרסים).
באתר נערך בעבר סקר פיתוח (Dagan 2000:225–226, n. 279), ואותרו ספלולים, גת וחרסים מן התקופה הביזנטית. בחפירה שנערכה בקרבת מקום (אייריך-רוז 2017) התגלו כבשן מן התקופה העות'מאנית, קטע מדרך עתיקה שזמנה אינו ברור, מחצבה, אגנים חצובים, ספלולים, גת ומבנה. בהצטברויות שנמצאו בתוך המבנה נמצאו חרסים מימי הבית השני ומטבע מימי אלכסנדר ינאי.
נחפרה מערה (איורים 2, 3), ששימשה בימי הבית השני; תקרת המערה בחלקה הדרומי-מערבי התמוטטה. מתארה של המערה אינו סדור, ונראה כי זהו חלל קרסטי טבעי שהותאם לשימוש אדם. רצפת הסלע (L102) יושרה בחציבה, ונמצאו עליה שברים אחדים של כלי חרס מעורבים באדמה חומה, שכוסו בשכבת שרפה (L101; איור 4), ומעליה שכבה של מפולת סלעים (L100), כנראה מהתפוררות תקרת המערה שנשרפה.
בממצא כלי החרס שפת קערה הנוטה פנימה (איור 1:5), שברים של שלושה סירי בישול (איור 2:5–4) ושבר קנקן, שעל צווארו רכס (איור 5:5). הכלים מתוארכים לימי הבית השני, המאה הא' לפסה"נ – המאה הא' לסה"נ, פרט לסיר מס' 4, השייך לטיפוס קדום שזמנו המאה הב' לפסה"נ.
בימי הבית השני נעשה שימוש בחלל קרסטי טבעי, שהותאם לפעילות כשלהי. לא ברור מה גרם לשרפה שהביאה לנטישת המערה וחתמה את מפלס הפעילות בה. המערה נמצאה קרוב לאתר שנסקר על ידי דגן (לעיל), וייתכן שזמנם של המתקנים, שזוהו בסקר כביזנטיים, קדום יותר. אולי המערה שימשה למגורים של מפעילי המתקנים.
Dagan Y. 2010. The Ramat Bet Shemesh Regional Project: The Gazetteer (IAA Reports 46). Jerusalem.