בחודש יוני 2018 נערכה חפירה במערה באתר מערות כוכים (הרשאה מס' 8251-A; נ"צ 2180/7761) בנחל נמר. החפירה, מטעם רשות העתיקות והמכללה האקדמית צפת, נוהלה עלי ידי ד' שיאון (צילום) וי' שבטיאל (צילום), בסיוע ב' לנגפורד (ניהול צוות המרכז לחקר מערות והקמת מערך הגלישה והטיפוס בחבלים), ג' פינקלשטיין (זיהוי אמפורות וחותמות), ס' עד (ציור כלי חרס), מ' בלמקר (דגימות מיקרופאונה), א' בוארטו (בדיקות פחמן 14), א' גבאי (תיאום הגישה למערה עם צה"ל), וכן השתתפו א' אדר, ו' בוסלוב, ד' בילינסון, א' גייער, ע' גסטר (צילום איור 3), א' גצוב, ד' שולמן, ד' הירשברג (צילום וידאו), י' זיסו, ז' זכאי, ר' זכאי (תכנית), א' כהן, י' נגב, י' סובוליב (תכנית), ע' פלג ומתנדבים מקיבוץ חניתה.
נחל נמר הוא נחל מצוקי תלול בגבול הצפון, ממזרח לחניתה, ובו מערות קרסטיות רבות, שהגישה לרובן אפשרית רק באמצעות חבלים (איור 1). המערות הנגישות נסקרו בשנות ה-80 של המאה הכ' (פרנקל וגצוב תשנ"ז: אתר 42.2), וצוין שהן טבעיות, אך הוכשרו למגורים בחציבה. כן נסקרו חלק מהמערות שהנגישות אליהן הצריכה שימוש באמצעים טכניים (Shivtiel 2019: 88–90). המערה הנדונה כאן אותרה על ידי י' שבטיאל וצוות מלח"מ במהלך סקר תיעוד בשנת 2017 מטעם המכללה האקדמית צפת ובחסות רשות הטבע והגנים, שבו התברר שהאתר מערות כוכים מונה כ-50 מערות בשלושה מכלולים. המערות קשות לגישה, חלקן תלוי בגובה של כ-30 מ' מעל למשטח סלע רחב. במכלולים העליונים, שהגישה אליהן כיום אפשרית רק בגלישה או טיפוס בחבלים, ניכרת פעילות אדם בחציבת מעברים, מתקנים והכשרת מאגרי מים מטויחים. המערה הנדונה כאן נמצאת בגובה של כ-20 מ' מעל הקרקע, במצוק שלילי והגישה אליה קשה במיוחד. במערה נמצא מכלול כלי חרס המתוארך לתקופה ההלניסטית שהונח במקום ככל הנראה באירוע יחיד.
למערה שני פתחים וברצפתה שני מפלסים (כ-4 × 1 מ'; איור 2). הרצפה נמצאה מכוסה בשכבת עפר דק וכהה (0.15–0.40 מ' עובי) ובה אלפי שלדי מכרסמים, כנראה שאריות של צניפות של דורסי לילה. בכניסה למערה נמצא לוח עץ מונח לרוחב המעבר לאזור הפנימי; ייעודו טרם הוברר, אך בדיקות פחמן 14 העלו שזמנו במאה הב' לפסה"נ. מכלול כלי החרס נמצא מפוזר על רצפת החלק הפנימי של המערה (כ-1 × 3 מ') ללא סדר נראה לעין. הכלים, חלקם תמימים או שלמים, נמצאו מונחים על צדם או הפוכים ובלטו מתוך העפר (איורים 3, 4). שברי כלים נוספים נמצאו בתוך העפר, לאחר פינוי הכלים השלמים. במכלול שלוש אמפורות יבוא, מהן שתיים תמימות (איור 5). על ידיות שתיים מהן נמצאו טביעות חותם. נמצאו גם ארבעה קנקנים פניקיים שלמים ושברים של עוד כשלושה קנקנים דומים, 'קערת דגים' שלמה (איור 6), סיר בישול תמים ושתי פכיות תמימות. בסריקת גלאי מתכות נמצא מטבע עות'מאני מנוקב.
האמפורות והקנקנים מתוארכים לתקופה ההלניסטית, במאה הב' לפסה"נ, ונראה שיש לתארך את כל המכלול לפרק זמן זה.
נראה שכל הכלים הובאו למערה באירוע יחיד, ככל הנראה הסתתרות מפעולת איבה כלשהי באמצע המאה הב' לפסה"נ. רוב הכלים הם כלי אגירה, שבהם הובא למקום מזון (שמן ודגנים) ומים. סיר הבישול והקערה רומזים אולי על שימוש במערה למגורים, אך גודל החלל מקשה מאוד על הסבר כזה. נראה יותר שהמערה שימשה לאחסון בלבד ומערות סמוכות, מרווחות יותר, שימשו למגורים.
פרנקל ר׳ וגצוב נ׳ תשנ״ז. מפת אכזיב (1) ומפת חניתה (2) (סקר ארכיאולוגי של ישראל). ירושלים.
Shivtiel Y. 2019. Cliff Shelters and Hiding Complexes: The Jewish Defense Methods in Galilee During the Roman Period - The Speleological and Archaeological Evidence. Göttingen.