שטח A
בעומק של כ-1 מ' מתחת לפני השטח נחשף קטע מדרך עתיקה (30 מ' אורך חשיפה, כ-5.9 מ' רוחב; איור 4), שכיוונה דרום-מערב–צפון-מזרח. הדרך נבנתה בחלקה העליון משכבה של אבני שדה בינוניות וקטנות, וביניהן מילוי של עפר ואבנים גרוסות, ובהן הרבה אבני צור. הדרך נתחמה משני צדיה בשורה של אבני שדה רבועות בינוניות. פני הדרך קמורים מעט, על מנת לנקז את מי הגשמים לצדדים. תשתית הדרך נבנתה מאבני שדה בינוניות מהוקצעות, שהונחו על אדמת חמרה סטרילית. על פני הדרך, בין האבנים, נמצא מטבע קטן שטרם זוהה. נראה שזהו חלק מהדרך הרומית אנטיפטריס–קיסריה, שהמשיכה לשמש גם בתקופה הביזנטית.
 
שטח B1
נחפרו 12.5 ריבועי חפירה. בחלק המערבי של השטח נחשפו שלושה קירות, שאינם מתחברים לתכנית אחת, וקבר שוחה ובו שרידי עצמות אדם בארטיקולציה ללא ממצא נוסף. הנקבר הונח על גבו בכיוון כללי מזרח–מערב; הראש במערב. לא הייתה אפשרות לקשור בין שרידי הקירות לבין הקבר. בשטח התגלה ממצא קרמי דל, הכולל בעיקר שברי גוף של קנקנים מצולעים, המתוארכים כנראה לתקופה הביזנטית.
 
שטח B2
נחפרו 31 ריבועים בשטח המשתפל במתינות מצפון לדרום, במרחק כ-30 מ' מדרום לשטח B1, ונחשפו 4 שכבות (4–1). בשכבה 4, הקדומה ביותר, התגלה בדל קיר שזמנו לא ידוע.
שכבה 3 זוהתה באזור הדרומי של השטח, ונחשפו בה שמונה קברי ארגז (T9 ,T7–T1; איור 5), שתוארכו לתקופה הרומית (המאות הא'–הב' לסה"נ). נראה כי אחד הקברים חתך את קצהו המערבי של הקיר משכבה 4. הקברים נחפרו אל תוך אדמת חמרה אדומה, ודופנותיהם דופנו באבני גיר מסותתות. בשלושה מן הקברים התגלו אבני הכיסוי. רק קבר אחד (T6) נמצא חתום בלוחות אבן ובתוכו ממצא עשיר של כלי זכוכית, כלי חרס ופריטי מתכת. כלי הזכוכית מתוארכים למאות הא'–הב' לסה"נ, והם מתארכים את מכלול הקברים.
שכבה 2 זוהתה בצפון השטח, ונחשפו בה ארבעה בורות איגום עמוקים (איור 6), מסודרים בטור בכיוון צפון–דרום. רצפות הבורות עשויות מפסיפס תעשייתי לבן. דופנות הבורות טויחו בכמה שכבות של טיח אפרפר, ומעליהן שכבה של טיח ורדרד, האופייני לתקופה הביזנטית. סביב בור האיגום הצפוני נחשפו שרידי רצפת פסיפס, ששימשה כנראה משטח שרות.
לשכבה 1, המאוחרת ביותר, יוחסו מסמרי ברזל של אדני רכבת, שהתגלו בשטח החפירה וקשורים כנראה למסילת הרכבת המזרחית ההיסטורית שעברה במרחק כ-15 מ' ממערב לשטח החפירה (איור 2: שני הפסים הצהובים שבצד ימין). הסוללה של מסילת רכבת זו ניכרת ממערב לשטח החפירה.
 
שטח C1
נפתחו שני ריבועים, צפוני ודרומי, ונחשף בהם בור אשפה שנחפר אל תוך קרקע סטרילית; הוא נמשך אל מחוץ לתחום החפירה. בבור התגלו חרסים רבים ושברי זכוכיות מהתקופה הביזנטית.
 
שטח C2
נחפרו 31.5 ריבועים בשטח המשתפל ממערב למזרח, בחלקו הדרומי-מערבי של שטח C. בחלק הצפוני של שטח C2 נחשפו מפלסי תשתיות של אבנים קטנות, שהשתמרותם גרועה ביותר, ששימשו אולי שבילים בימי החורף, שנועדו למנוע שקיעה באדמה הבוצית במקום. כן נמצאו בצפון השטח בורות אשפה, ובהם חרסים מהתקופה האסלאמית הקדומה. בחלקו הדרומי של שטח C2 נחשפו ארבעה קברי ארגז בנויים; שניים בכיוון כללי צפון-מזרח–דרום-מערב ושניים בכיוון כללי מזרח–מערב. בקברים התגלו עצמות שהשתמרותן גרועה, כמעט ללא ממצא נוסף. כן נחשפו בדרום השטח בדלי קירות, אולי שרידי קברים, ובור אשפה המתוארך לתקופה הביזנטית.
 
שטח C3
נפתחו 95 ריבועים בצפון-מערב שטח C, ונחשפו שרידי מבנים מהתקופה הרומית המאוחרת, בית גתות מהתקופה הביזנטית, בית קברות מוסלמי, באר מהתקופה העות'מאנית ומאגר מים שזמנו לא ידוע.
 
שרידי מבנים. בדרומו של שטח C3 נחשף חלקה המזרחי של וילה, ובה שלושה חדרים שהשתמרותם גרועה. בשניים מהחדרים נחשפו שרידי רצפות פסיפס צבעוניות, שעוטרו בדגמים צמחיים וגיאומטריים (איור 7). הווילה מתוארכת לתקופה הרומית המאוחרת בעיקר על סמך סטרטיגרפיה יחסית לבית הגתות הסמוך. במרחק כ-15 מ' מצפון לווילה נחשפו יסודות של פינת מבנה, שנבנו לתוך אדמת חמרה אדומה סטרילית. מבנה זה התגלה בחלקו מתחת לבית הגתות מהתקופה הביזנטית (להלן), ועל כן נראה שגם הוא מתוארך לתקופה הרומית המאוחרת.
 
בית גתות. צמוד לווילה מצפון, מעל פינת המבנה, נחשף בית גתות גדול (כ-12 × 22 מ'; איור 8), שנבנה מאבני גוויל בינוניות וקטנות ורוצף בפסיפס תעשייתי לבן; חלק גדול מהקירות וממשטחי הדריכה נפגעו בשל קרבתם לפני השטח. בית הגתות נתחם מצפון בקיר איתן בכיוון מזרח–מערב. הוא מתוארך לתקופה הביזנטית, והובחנו בו לפחות שני שלבים. המבנה כולל שני משטחי דריכה צמודים, מערבי ומזרחי, שלכל אחד מהם קשורים מצפון בור סינון ובור איגום רבוע. במרכזו של כל אחד ממשטחי הדריכה התגלו שרידי בור לקיבוע בסיס של מכבש בורג; בבורות אלה נמצאו מפולות של אבני בנייה גדולות. בבור של משטח הדריכה המערבי נמצאו שברי עמוד וכותרת עמוד, שמקורם כנראה בווילה הסמוכה. ממערב וממזרח למשטחי הדריכה התגלה מכלול של שלושה או ארבעה משטחי משנה בציר צפון–דרום, המחוברים אל רצועה של תאים מלבניים בציר צפון–דרום, שבכל אחד מהם יש בור איגום עגול. המכלול שממערב למשטחי הדריכה כולל שלושה משטחי משנה מלבניים (1.5 × 9.0 מ'), שנבנו במפלס גבוה מזה של משטחי הדריכה; המשטחים תחומים בקירות ורצפתם משופעת למערב. במרכז הקיר המערבי של כל משטח משנה נבנה מעבר, שדרכו זרם היין או התירוש אל רצועת התאים המלבניים, שנבנתה במפלס נמוך מזה של משטחי המשנה. המכלול שממזרח למשטחי הדריכה השתמר גרוע, אך נראה כי הוא דומה למכלול המערבי, פרט לכך שהוא כולל ארבעה משטחי משנה וארבעה תאים מלבניים שבכל אחד מהם בור איגום עגול; מן המכלול השתמרו בעיקר תשתיות משטחי המשנה וארבעת בורות האיגום העגולים.
 
בית קברות (איור 9). במתחם בית הגתות ומצפון לו נחשף חלק מבית קברות גדול, שהחל לשמש בסוף התקופה הביזנטית, לאחר שבית הגתות יצא משימוש. נתגלו 150 קברי שוחה פשוטים, שנכרו בכיוון כללי מזרח–מערב וכוסו ברובם באבני שדה. הנקברים הונחו על הצד, הראש בצד מערב והפנים פונות לכיוון דרום, כפי שאופייני לקבורה מוסלמית. בקברים כמעט ולא התגלה ממצא מתארך. נראה כי בית הקברות פעל בתקופה העות'מאנית, על סמך צמידי זכוכית אחדים שהתגלו בו האופייניים לתקופה.
 
מתקני מים. ממזרח לבית הגתות נחשף חלק ממאגר מים מלבני תת-קרקעי, שלו קמרון דמוי חבית (איור 10). המאגר דופן באבנים וטויח בטיח הידראולי אפרפר-לבן; קרקעיתו לא נחשפה עקב מגבלת בטיחות. אפשר שזמנו התקופה הביזנטית. בחלק הצפוני-מזרחי של שטח C3 התגלתה באר, המתוארכת כנראה לסוף התקופה העות'מאנית. 
 
שטח C4 (איור 11)
נפתחו 23 ריבועי חפירה, וזוהו שלושה שלבי בנייה המתוארכים לתקופה הביזנטית. לשלב הקדום יוחס קטע קיר (4.2 מ' אורך) בכיוון מזרח–מערב, שנחשף בחלק הצפוני-מזרחי של השטח, בעומק של כ-1.4 מ' מתחת לפני שטח. לשלב האמצעי יוחס מבנה רבוע, ששימש כנראה מגדל לשמירה על על בית הגתות. לשלב המאוחר יוחס מבנה (כ-9.7 × 11.0 מ'), שנבנה ממערב למגדל; קירותיו טויחו ורצפתו עשויה מלוחות אבן מצולעים שהשתמרותם גרועה (איור 12). על הרצפה נחשפו בסיסים של קנקני שק באתרם. מעל הרצפה וביתר חלקי המבנה נחשפה הצטברות גדולה של קנקנים מרוסקים. פתח המבנה נקבע במרכז הקיר הדרומי. מדרום לפתח נחשפה רחבה מרוצפת בלוחות אבן. נראה כי המבנה שימש מחסן לקנקנים, שהכילו יין שיוצר בבית הגתות הסמוך.
 
שטח C5
נפתחו 45 ריבועים, והתגלו בהם שרידי מבנה, שזוהו בהם חמישה שלבי בנייה (5–1; איורים 13, 14), ארבעה מתוארכים לתקופות הרומית–הביזנטית והשלב המאוחר מתוארך לתקופה האסלאמית הקדומה, ומאוזוליאום, שזוהו בו שלושה שלבי שימוש.
 
שרידי מבנה. לשלב 5, הקדום ביותר, יוחסו שרידיו של מבנה רבוע (כ-10 × 12 מ') שהשתמרותו גרועה. במבנה השתמרו קטעים אחדים מרצפת פסיפס הניגשת אל הקירות. בצדם החיצוני של כל ארבעת הקירות השתמר דיפון מוחלק של חומר מליטה ('רולקה'; איור 15), שנועד למנוע חלחול של מים לתוך יסודות הקיר. פתח המבנה (1.4 מ' רוחב) נקבע בקיר הדרומי, ומדרום לו נחשפה חצר מרוצפת באבני שדה שהשתמרה בחלקה. שלב זה מתוארך כנראה לתקופה הרומית המאוחרת.
לשלב 4 יוחס חדר מלבני קטן (D2), שנבנה צמוד למבנה ממזרח. קירות החדר טויחו מבחוץ ומבפנים בטיח הידראולי.
בשלב 3 הוסב המבנה מהשלב הקדום לשמש בית בד בבנייה של חדר ריסוק (F ,E; כ-4.3 × 5.5 מ') ושני חדרי סחיטה הצמודים אליו ממזרח (G; כ-4 × 9 מ') ומצפון (I; כ-3.1 × 7.8 מ'). על מנת להשוות את אורכו של חדר I לאורך של חדר G הורחב חדר I למערב אל מחוץ לתחומי המבנה. במרכז חדר הריסוק הותקנה מפרכה (אגן ריסוק עגול; 1.83 מ' קוטר). חדר G רוצף בפסיפס תעשייתי לבן, ובמרכזו התגלה בור איגום סגלגל מלא במפולות אבנים. עם פינוי המפולות מהבור נתגלה שבר של מתקן סחיטה מאבן שלא השתמר. בצפון חדר G נחשפה באתרה משקולת בורג מהטיפוס העגול (1.07 מ' קוטר), שלה פותה ושתי מגרעות חיצוניות דמויות טרפז, האופיינית למרכז ארץ ישראל ובעיקר לשרון ולשומרון (פרנקל 1986:35). במזרחו של חדר I נחשפה משקולת בורג עגולה נוספת, שחלקה העליון הוסר.
בשלב 2 נחפרו במרכז חדרי הסחיטה G ו-I בורות סגלגלים, שמולאו באבני מפולת, ובית הבד יצא מכלל שימוש. כן זוהו שרידי שרפה עזה, שאחזה בחלקים הדרומיים של חדר הריסוק ושל חדר I. חלקים מהמפרכה העגולה שימשו לסגירת מרחב בינה לבין הקיר הדרומי של חדר הריסוק. לאחר השרפה מולאו החדרים במילוי של אדמה וחרסים עד לגובה פני המפרכה. הרובד העליון של מילוי זה כולל מפלס עבה של קנקנים מרוסקים, שפולס ושימש רצפה. משקולות הבורג נתחמו במעגל אבנים והוקפו בארבעה קירות. מדרום וממזרח לבית הבד שיצא משימוש נבנו בשלב זה שישה חדרים
(L, K, D1, C–A), שרוצפו באבן פרט לחדר L שרוצף בפסיפס; רצפתם גבוהה כמטר אחד מעל לרצפת החצר מהשלב הקדום. בין חדרים A ו-B לחדרים C ו-D1 נחשף מעבר (4.5 מ' רוחב) בכיוון מזרח–מערב. חדר J הוא מבואה מרוצפת אבן, שהוליכה אל בית הבד. בחלקו המערבי של חדר K נחשפו שלושה קנקני שק, שבאחד מהם התגלו שרידי גלעיני זיתים. חדר L רוצף בפסיפס, ונחשפו בו בסיס מכבש ובור איגום של בית בד (איור 16). אין ספק כי בשלב זה נבנה בית בד נוסף, הממשיך למזרח מעבר לגבולות החפירה. זמנו של שלב זה נקבע על סמך הממצא הקרמי מהתקופה הביזנטית.
לשלב 1, המאוחר ביותר, יוחס חדר אחד (M). נראה שיש לתארך שלב זה על סמך הממצא הקרמי לסוף התקופה הביזנטית–תחילת התקופה האסלאמית הקדומה.
 
מאוזוליאום. בחלק הדרומי-מערבי של שטח 5C נחשף מבנה רבוע (6 × 6 מ'; איורים 17, 18), הכולל חדר מלבני יחיד (2.5 × 3.5 מ') שלו קירות רחבים והוא מרוצף באבני גיר גדולות. פתח המבנה נקבע בקיר המערבי. קירות המבנה נבנו מפן פנימי של אבני גזית ופן חיצוני של אבני גוויל, ודופנו מחוץ בחומר מליטה לבן מעורב בשברי זכוכית; הם השתמרו לגובה של שני נדבכים. חלקו העליון של המבנה נשדד ונפגע כנראה בפעולות הכשרת השטח בעבר. המבנה היה בשימוש תקופה ארוכה, כנראה למן התקופה הביזנטית ועד לתקופה העבאסית, והובחנו בו שלושה שלבי שימוש עיקריים, השונים זה מזה.
על סמך תכנית המבנה ובנייתו האיתנה, הדומות למבני מאוזוליאום שומרוניים, נראה שבשלב הקדום שימש המבנה מאוזוליאום. במקום לא השתמרו סרקופגים או כל שרידי קבורה אחרים. ייתכן ששבר שיש מעוטר, שנמצא בשטח C2, היה חלק מסרקופג.
בשלב האמצעי הוסב המבנה לשמש לאחסון של אריחי חרס, שכמה מהם התגלו באתרם בתוך המבנה (ר' איור 18) . אריחים אלה שימשו לבניית היפוקאוסט בבתי מרחץ. טרם נמצא באתר בית מרחץ.
בשלב המאוחר נבנו על האריחים קירות מחיצה, שחילקו את החדר לשלושה תאי קבורה: שני תאים צרים בצפון ותא רחב בדרום (איור 19). קיר המחיצה התוחם את התא הצפוני-מערבי נבנה משני כרכובים בשימוש משני, שמקורם כנראה בשלב הקדום במבנה. בשלושת התאים התגלו שרידים של עצמות אדם רבות שהשתמרותן גרועה. בתא הרחב נמצאו שברי כלי זכוכית וכלי זכוכית שלמים המתוארכים לתקופה האומיית. כן התגלו חפצי מתכת אחדים ושרשרת מברונזה. נראה כי הקבורה הופרעה בעת שהמבנה נשדד בתקופה העבאסית.
 
שרידי הדרך הקדומה שנחשפו בשטח A הם כנראה שרידים מהדרך הרומית אנטיפטריס–קיסריה, שהמשיכה לשמש גם בתקופה הביזנטית ואולי אף מאוחר יותר. ייתכן שקטע מדרך זו נחשף ליד ח' אבריכה גם בחפירות אוניברסיטת חיפה טרם סלילת כביש 6 (עופר 13:1999).
שרידי הוילה והמבנה מהתקופה הרומית המאוחרת שנחשפו בשטח C (C3 ו-C5) שייכים כנראה לבית אחוזה כפרי. בתקופה הביזנטית הוסב המקום לאזור תעשייה נרחב, הכולל בית גתות נרחב (C3) וסמוך לו מחסן קנקנים לאגירת היין (C4) וכן בית בד (C5). בית גתות דומה נחשף בעבר בתל חפר (Yannai 2009). אזור התעשייה נתחם מצפון בקיר איתן (C3), שחצה את כל השטח וממשיך כנראה למערב מעבר לגבולות החפירה. אפשר שבפינה הצפונית-מזרחית של אזור התעשייה ניצב מגדל שמירה. נראה כי כלכלת היישוב בתקופה הביזנטית התבססה על ייצור נרחב של יין ושמן זית. אזור התעשייה ננטש והפסיק להתקיים בסוף התקופה הביזנטית. בחפירה התגלו מעט נרות חרס, שעיקרם נרות שומרוניים. בצור נתן, סמוך לחפירה, התקיים יישוב שומרוני, וייתכן שגם בח' אבריכה פעלו שומרונים. ייתכן כי הרס בית הבד ובית הגתות מלמד על פעולת נקם של השלטון הביזנטי בעקבות מרד השומרונים בשנת 529 לסה"נ. לאחר שבית הגתות ננטש שימש המקום בית קברות מוסלמי, שפעל כנראה עד שלהי התקופה העות'מאנית. בית קברות זה נמשך כנראה למזרח, למערב ולצפון-מערב מעבר לגבולות החפירה.